רעיון שהתגבש במפגש בגלפאגוס הוביל למחקר בינלאומי על בעל חיים מעניין במיוחד: הדולפין הוורוד או דולפין נהר האמזונס (שם מדעי: Inia geoffrensis), שכפי שמרמז שמו – חי בנהר האמזונס. שני חוקרים ישראלים מאוניברסיטת חיפה מובילים את הפרויקט: פרופ׳ רועי דיאמנט, מהחוג לטכנולוגיות ימיות ע״ש האטר וד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע”ש צ'רני.
"לקחתי חלק במשלחת שהגיעה השנה לגלפאגוס, ויצא לי לשוחח עם מנהל תחנת המחקר Tiputini Biodiversity Station שבאקוודור, בלב האמזונס", אמר פרופ' דיאמנט בריאיון ל-ynet. "התחנה עובדת כבר 20 שנה, נמצאת 300 ק"מ מזרחית לקיטו. מקום מרוחק בלב שמורת טבע, ויער הגשם שבאזור נותר ללא הפרעות אנושיות. זאת שמורת טבע - והתיירות של יערות הגשם לא מגיעה לשם".
שייט בנהר האמזונס והסבר על המחקר לחוקרים המקומיים
(צילום: רועי דיאמונט)
שני החוקרים חזרו החודש מביקור בן שבוע בתחנה, שבה הם גם הנחו את הצוות המקומי כיצד לאסוף מידע עבור המחקר.
"כל הפעילות היא סביב נהר האמזונס, והמטרה היא לנסות לאפיין את הקולות ואת ההתנהגות של הדולפינים הוורודים במקום, לבחון כיצד הם מתנהגים. הורדנו לנהר ציוד אקוסטי על מנת להקליט את הקולות. השארנו שם את הציוד, כדי שהאנשים המקומיים ימשיכו לתפעל אותו ולהעביר לנו מידע. זה הופך לשיתוף פעולה אקדמי, בכך שיהיה שם סטודנט שאחראי על הפעילות ויחד נבין כל מיני דברים כמו מה האפיון של הקולות, כמה הם מסתובבים בצורה של קבוצות וכמה הם שונים בהתנהגות שלהם, בהרגלי התקשורת שלהם, מדולפינים בים. כבר הצלחנו לראות שיש הבדל בין האותות. האותות שהקלטנו מהדולפינים הוורודים שונים מאלו שהוקלטו בים: האות של הדולפינים הוורודים נשמע כמו נשיקה. אנחנו רגילים שדולפינים מהים מוציאים קולות שנשמעים כמו שריקות", אמר.
פרופ' דיאמונט ציין כי אנשי התחנה מתייחסים למחקר זה כחלק ממארג ניטור שלם שהם מבצעים במקום. "ראינו שם קופים, פרפרים, ציפורים, עצלנים, יגוארים ועוד. יש להם מצלמות שהם מציבים ביער. עד היום, תהליך הניטור כלל רק את מה שיש ביער, וקצת הזניחו את הנהר, שהוא מספק את החיים לכל האזור הזה. אז זה עוד נדבך במארג הניטור של השמורה הזאת".
לדבריו, "הדולפינים הוורודים שוחים בקבוצות, ואנחנו איתרנו לפחות שתיים שבכל אחת היו 3-4 דולפינים. הם נטו להיות באותם האזורים. בקבוצה אחת הייתה גם אם וגור".
הדולפינים הוורודים מוגדרים כיום בסכנת הכחדה על ידי ארגון שימור הטבע העולמי (IUCN). "את חלקם צדים עבור פתיונות, חלק ניצודים בשוגג כתוצאה מדיג, וגם הבנייה פוגעת בהם בשל אובדן בתי גידול", אמר ד"ר אביעד שיינין.
ומדוע הם ורודים? ד"ר שיינין הסביר כי "הדולופינים הללו חיים במים מאוד מאוד עכורים בצבע בוץ, מים שאי אפשר לראות בהם. הגוון הוורוד נוצר בשל הזרימה של כלי הדם קרוב לעור במטרה להקרין חום החוצה, כי הדולפין הוא בעל חיים עם דם חם. בנהרות הללו, שהם לא מאוד קרים, צריך לקרין החוצה את החום ואנחנו רואים עור מאוד בהיר בלי פיגמנטציה כהה. זה התפתח כהתאמה לתנאים המאוד מסוימים הללו".
החוקר הוסיף שלדולפינים יש לרוב פיגמנטציה כהה כדי לשמור עליהם מהשמש. "אז כשהמים כל כך עכורים, והשמש לא חודרת את המים, אין להם צורך בהגנה הזאת. כשהם נולדים, יש להם את הפיגמנטציה הזאת – כלומר שהם נולדים בגוון אפרפר. עם הבגרות, יש הפחתה בפיגמנטציה, ואז אנחנו רואים את העור שקוף כמעט, שנותן תחושה שהם בצבע ורוד".
שיינן גם סיפר מדובר גם בדולפין שהתפתח בסביבה הימית ועבר התאמה למים מתוקים, התאמה שביצע דולפין זה לנהר היא צוואר גמיש. "בקרב מרבית מיני הדולפינים – הצוואר הוא יחידה אחת עם עמוד השדרה. אין שום גמישות בצוואר. אצלם זה אחרת, ההידרו-דינאמיות יותר חשובה והם צריכים לדעת לנוע בין מכשולים כמו אבנים ועצים שנופלים על הנהר. אז פה יש להם גמישות בצוואר שמאפשרות תנועתיות של 90 מעלות עם הראש. הראש שלהם נראה קצת אחרת. הסביבה יצרה צורך לשנות דברים בהתפתחות הפיזיולוגית שלהם".
מה תוכלו ללמוד מהמחקר? "אם נלמד את הצורות של ההתקשרות שלהם אחד עם השני, נוכל לאפיין כל מיני השפעות שעשויות לקרות שם, כמו האם הימצאות של סירות משפיעה עליהם. דולפינים גם מוגדרים כטורפי-על בשרשרת המזון", אמר פרופ' דיאמונט.
ד"ר שיינין הוסיף ש"נוכל עכשיו להשוות ולנסות להבין למה, מבחינה פיסיקלית, יש הבדל בין הצלילים שהם משמיעים. למה פיזיקלית זה יכול לתת יתרון. המטרה היא להמשיך לאסוף את המידע האקוסטי ואת המידע החזותי על הדולפינים האלו בצורה שיטתית, בתקווה שנוכל בהמשך להשיג לזה גם קרנות מחקר וסטודנטים משותפים, ולפתח את הערוץ המחקרי הזה".
עוד הוסיף החוקר שמטרה נוספת של מחקר היא למפות את האוכלוסייה של הדולפינים שנמצאת באזור התחנה, כ-40 ק"מ לכל כיוון מבחינת יכולת הפלגה והתנהלות טכנולוגית, ולהבין כמה דולפינים יש שם באזור, האם הם קבועים או חולפים ועוד; להתחיל לשאול את השאלות האקולוגיות לגבי המין הזה, כשאחד מכלי העבודה הוא הכלי האקוסטי שהם הביאו.
באוניברסיטת חיפה ציינו כי הפעילות הזאת היא במסגרת חזון הקיימות, סביבה וחברה שלה. האוניברסיטה מקדמת יעדים אלו דרך מחקר, הוראה, מעורבות בקהילה, ותפעול הארגון. המרחב הגיאוגרפי שבו היא פועלת – הר (קמפוס בלב פארק הכרמל), עיר (קמפוס העיר בחיפה) וים (מעבדות לאורך חוף הים התיכון) – משמש כ"מעבדה חיה" למחקר על האדם, על החברה ועל הסביבה.
