מספר עצום של כוכבים נמצא מאחורי הזוהר הכתום העמום של ערפילית Sh2-54 בתמונת אינפרא אדום חדשה, שצולמה באיכות של 67 מיליון פיקסלים. הענן המולקולרי, שממוקם בקבוצת הכוכבים שנקראת "הנחש" (Serpens) - הקבוצה היחידה מבין 88 הקבוצות המודרניות שמחולקת לשני חלקים נפרדים: ראש הנחש בצד מערב, שהוא החלק הגדול יותר וזנב הנחש ממזרח - נצפה על כל פרטיו המורכבים באמצעות טלסקופ הסקר שפועל על קרינת אינפרא-אדום (VISTA), שקוטרו הוא כ-4 מטרים, הממוקם במצפה הכוכבים פרנאל (Paranal) של ארגון המצפה האירופי הדרומי (ESO), הנמצא בפסגת סרו פרנאל במדבר אטקמה שבצפון צ'ילה.
2 צפייה בגלריה
ערפילית Sh2-54, כפי שנצפתה על ידי הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) במצפה הכוכבים פרנאל (Paranal) של ארגון המצפה האירופי הדרומי (ESO) בצ'ילה
(צילום: ESO)
כאשר הקדמונים הסתכלו למעלה אל שמי הלילה, הם ראו תבניות אקראיות בכוכבים. היוונים, למשל, קראו לאחת מ"קבוצות הכוכבים" הללו סרפנס (Serpens), בגלל הדמיון שלה לנחש.
מה שהם לא היו יכולים לראות הוא שבקצה הזנב של קבוצת הכוכבים הזו יש שפע של עצמים אסטרונומיים מדהימים, שכוללים את ערפילית הנשר, ערפילית האומגה וערפילית Sh2-54, שהתגלתה כאמור באמצעות תמונת אינפרא-אדום מרהיבה.
ערפיליות הן עננים בין-כוכביים של גז ואבק המורכבים מיסודות, כשבערפיליות הגדולות נוצרים כוכבים חדשים. למעשה, שימוש בטלסקופים אפשר לאסטרונומים לזהות ולנתח את העצמים העמומים למדי בפרטי פרטים, כשהערפילית Sh2-54, ממוקמת במרחק של כ-6,000 שנות אור מכדור הארץ, כשה"Sh" בשם הרשמי שהוענק לערפילית מתייחס לאסטרונום האמריקני סטיוארט שארפלס, שקטלג יותר מ-300 ערפיליות בשנות ה-50 של המאה ה-20.
2 צפייה בגלריה
תמונה זו של ערפילית Sh2-54 צולמה באור אינפרא-אדום באמצעות טלסקופ VISTA של ארגון המצפה האירופי הדרומי (ESO) במצפה הכוכבים פרנאל (Paranal) בצ'ילה
(צילום: ESO/VVVX)
ככל שהטכנולוגיה המשמשת לחקר היקום מתקדמת, כך גם ההבנה לגבי העננים המולקולריים מתפתחת, כשדוגמה לכך היא היכולת ללמוד יותר על היקום באמצעות אמצעים מבוססי קרינת אינפרא-אדום, ממש כפי שקרה כעת עם ערפילית Sh2-54. בעוד שאור הנראה בעין אנושית נספג בקלות על ידי ענני אבק בערפיליות, אור אינפרא-אדום יכול לעבור דרך שכבות האבק העבות כמעט ללא הפרעה. התמונה של ערפילית Sh2-54 חושפת אפוא עושר של כוכבים החבויים מאחורי אותם ענני אבק. שיטה זו שימושית במיוחד מכיוון שהיא מאפשרת למדענים לחקור את מה שקורה בעננים מולקולריים בפירוט רב יותר, ובכך ללמוד יותר על איך נוצרים כוכבים.
