היישום הטכנולוגי של חברת NGV הישראלית, שעיקרו ייצור דלקים מתחדשים מפחמן דו-חמצני ומפסולת, יוצג בפני משתתפי ועידת האקלים, שנפתחה אתמול (יום ב') בבאקו. מדובר באחת מתוך 20 החברות הישראליות המציגות בוועידה.
בתום ניסוי מעבדתי לייצור דלק תעופתי בר-קיימא מחומר גלם סינתטי, החברה עתידה להקים מתקן פיילוט לגימלון הטכנולוגיה עם חומרי גלם מתחדשים (הגדלת המתקן ותפוקתו כדי להוכיח את הטכנולוגיה בקנה מידה גדול יותר). המתקן עתיד לפעול במהלך השנה הבאה ולהפיק דלק תעופתי בר-קיימא באופן יעיל וידידותי לסביבה, מה שמתחבר לנושא-העל של ועידת האקלים שמתקיימת בימים הללו: חדשנות אקלימית.
NGV היא חברה מקבוצת "ראלקו" ו-BGN Technologies, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. NGV שואפת להפוך את חזון העתיד הירוק למציאות, עם טכנולוגיה שמייצרת דלקים מתחדשים מפחמן דו-חמצני ומפסולת באמצעות תהליך קטליטי פורץ דרך בעל יעילות משופרת.
"מדובר על תהליך שהחל לפני יותר מעשור, במטרה לתת מענה לבעיית פליטות גזי החממה. לאורך השנים, פרסמנו מאמרים ופטנטים בנושא, כשהתנופה האמיתית התרחשה בשנתיים האחרונות בעקבות הרגולציה והביקוש הגובר לדלק תעופתי בר-קיימא", אומר המייסד שותף ומנהל הטכנולוגיות הראשי טומי הוס, מהנדס כימי, בעל ניסיון של מעל לעשור בפיתוח תהליכים קטליטיים לייצור דלקים מתחדשים, שהיה שותף לצוות שפיתח את הטכנולוגיה.
הוס הוסיף: "לפני כשנה הקמנו את חברת NGV, כשמטרתנו כעת היא הפעלת מתקן פיילוט באחד מאתרי הטמנת הפסולת בישראל, עם יעד להפוך את הטכנולוגיה עד שנת 2028 למתקן שמייצר דלק תעופתי בר-קיימא באופן מסחרי, תוך עמידה בכל התקנים והדרישות הרגולטוריות".
דלק תעופתי בר-קיימא נחשב לגורם קריטי בהקטנת פליטות הפחמן בתעשיית התעופה, במטרה לעמוד ביעד השאפתני של אפס פליטות עד 2050. האיחוד האירופי מוביל את המהלך עם חבילת החקיקה "Fit for 55", הכוללת חובת תוספת של דלק בר-קיימא לדלקי התעופה הקיימים. חובה זו תיכנס לתוקף ב-2025, עם חובת ערבוב של 2% מסוג דלק תעופתי בר-קיימא להרכב הדלקים בכל טיסה, תוספת שתעלה בהדרגה ל-70% עד 2050.
היתרון המרכזי בכך יבוא לידי ביטוי בהפחתת פליטת גזי חממה והורדה משמעותית של טביעת הרגל הפחמנית בהשוואה לדלק סילוני קונבנציונלי. בנוסף, עשוי הדלק הידידותי להפחית פליטות של תחמוצות גופרית, חלקיקים ותחמוצות חנקן. בנוסף ליתרונות הסביבתיים, דלקי תעופה ברי-קיימא מציעים מגוון יתרונות טכניים, הודות לצפיפות אנרגיה מעולה, והתאמה לתשתיות ומנועים קיימים. יחד עם זאת, הדלקים הללו יקרים לייצור, אם כי הפרש העלויות צפוי להצטמצם ככל שהייצור יגדל והטכנולוגיה תשתפר.
"אחרי שנים בסקטור הביטחוני, אני גאה על הזכות שנפלה בחלקי לחבור לחוקרים ברמה הגבוהה ביותר, ולהוביל עמם את הפיכת החזון אותו הגדירו לפני כעשור למציאות שקורמת עור וגידים ותסייע בהגנה על כדור הארץ. הטכנולוגיה של NGV תשנה מקצה לקצה את תחום הדלק לתעופה, המהווה סוגייה כלכלית ואקולוגית מאד משמעותית בעשורים הקרובים. ישראל היא אומת החדשנות, ומכאן תצא הבשורה הבאה של האקלים-טק", אמר המנכ"ל והמייסד השותף אריה סוסלי, יזם ומנהל בכיר בעבר בסקטור הביטחוני בישראל, בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת נורת'ווסרן.
"NGV התאימה טכנולוגיה בת 100 שנים לחומרי הגלם המתחדשים שזמינים לנו היום במטרה לפשט ולייעל את הטכנולוגיה הקיימת ולהצעיד את העולם לעתיד ירוק", אומר הוס, שמאמין כי בעתיד ניתן יהיה להרחיב את המעגל גם לייצור דלקים לרכבים וכימיקלים ירוקים. "כרגע קיימת רגולציה רחבה מאוד עבור דלק תעופתי בר-קיימא, בשונה משוק דלקי תחבורת הכביש. על כן, עיקר הפוקוס מופנה לייצור דלקי תעופה ברי-קיימא, שמגדילים את ההכנסות עבור המתקן".
פרופ' מוטי הרשקוביץ, מייסד שותף של NGV ויועץ בכיר לחברה, עומד בראש הצוות שהמציא את הטכנולוגיה במרכז בלשנר לקטליזה תעשייתית ופיתוח תהליכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. פרופ' הרשקוביץ הוא בעל ניסיון של מעל 40 שנה בחברות הדלקים המובילות בעולם ובמחקר בסיסי ויישומי בחומרים מתקדמים וקטליזה הטרוגנית. "הטכנולוגיה שפותחה במרכז בלשנר מגובה במערך פטנטים, ובשילוב עם הפלטפורמה העסקית המצוינת שמביאה NGV, אני משוכנע כי החברה תניב תהליך שייושם בכל העולם", אומר פרופ' הרשקוביץ.
בוועידת האקלים של האו"ם המתכנסת זו השנה ה-29 משתתפות 197 מדינות. מטרת המפגש לקדם החלטות להתמודדות עם משבר האקלים. בוועידה שהתקיימה בשנה שעברה בדובאי התקבלו החלטות בנושאי קידום אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית. השנה הנושאים שיעמדו במרכז הדיונים הם גיוס של מימון אקלים הדרוש למעבר לכלכלה דלת פחמן והגשת הסבב החמש שנתי הבא של מחויבויות מדינה להפחתת פליטות, לרבות ישראל שתגיש ככל המדינות המשתתפות את הדוח שעוסק ביישום מדיניות האקלים הממשלתית (Biennial Transparency Report).
בשנים האחרונות הגבירה ישראל את נוכחותה בוועידת האקלים והקימה ביתן ישראלי להצגת פעילות האקלים הישראלית, במטרה להדק שיתופי פעולה בינלאומיים ולתת במה לחברות ישראליות המציעות פתרונות אקלים במגוון תחומים כגון מדבור, מחסור במים, ביטחון מזון, חקלאות מקיימת ועוד.