לפני כ-37 אלף שנה, ממותה בוגרת והגור שלה ניצודו על ידי בני האדם. העצמות של השניים, שנמצאו בניו מקסיקו, מהוות תיעוד מצמרר כיצד בני האדם עיצבו חלקים מעצמותיהם הארוכות ללהבים חד-פעמיים על מנת לבתר את גופותיהם, בטרם הועלו באש ונאכלו. למעשה, פרט מרכזי מבדיל את האתר הזה מאתרים אחרים באותה תקופה - עד לפרסום המחקר הנוכחי, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת טקסס באוסטין ופורסם בכתב העת Frontiers in Ecology and Evolution, רוב העדויות הארכיאולוגיות לא תיעדו את הימצאות בני האנוש בצפון אמריקה. כעת, ראיות חותכות להתיישבות אנושית באזור הופכות את איוש המקום למוקדם בהרבה ממה שהיה מקובל לחשוב עד כה.
בדיקה שנערכה לעצם של ממותה
(צילום: בית הספר למדעי הגיאוגרפיה של אוניברסיטת טקסס)
חוקרים חשפו שפע של ראיות, שנמצאו רק לעתים רחוקות במקום אחד, לרבות מאובנים עם שברים וסימני שימוש בכלים חדים, סכינים שהוכנו מעצמות וסימני אש מבוקרת על העצמות. בזכות ניתוח תיארוך פחמן של קולגן, שהופק מעצמות הממותות, הצליחו החוקרים לתארך את תקופת ההתיישבות ל-36,250 עד 38,900 שנים לפני זמננו, מה שהופך את המקום לאחד מהאתרים הידועים העתיקים ביותר שהותירו אחריהם בני אדם קדומים בצפון אמריקה.
"מה שהתגלה הוא לא פחות ממדהים", אמר הפליאונטולוג פרופ' טימותי רואו, מבית הספר למדעי הגיאוגרפיה של אוניברסיטת טקסס באוסטין. "זה לא אתר שבו אותר שלד יפה, אשר מנוח על צידו, אלא גילוי של עצמות שבורות שרומזות על מה שקרה כאן לפני שנים רבות". למעשה, פרופ' רואו לא נוהג לחקור ממותות או בני אדם, אך העצמות השבורות התגלו בחצר האחורית שלו, תרתי משמע. שכן של החוקר זיהה חט בלוי של ממותה במדרון גבעה בסמוך לביתו של פרופ' רואו בניו מקסיקו. כשהלך לבדוק זאת, מצא פרופ' רואו גולגולת ממותה ועצמות אחרות שנראו כאילו נשברו בזדון. הממצאים לא הותירו לו ספק להעריך כי ייתכן שמדובר באתר שבו ניצודו בעלי החיים שנכחדו מהעולם. זאת, על אף שלא חסרים אתרים לגביהם קיימת אי ודאות בשאלה האם הם תולדה של הטבע או פעילות אנושית.
2 צפייה בגלריה
ערימת עצמות הממותה שאותרו במהלך החפירות
(צילום: Timothy Rowe / The University of Texas at Austin)
2 צפייה בגלריה
עצמות הממותה שאותרו במהלך החפירות בניו מקסיקו
(צילום: Timothy Rowe / The University of Texas at Austin)
חוסר הוודאות הזה הוביל לוויכוח בקהילה האנתרופולוגית על השאלה מתי בני האדם הגיעו לראשונה לצפון אמריקה. תרבות קלוביס, הקרויה גם תרבות לאנו, היא תרבות אינדיאנית פרהיסטורית שמתוארכת לתקופה של לפני 16 אלף שנה. תרבות זו, הותירה אחריה כלים מחושלים מאבן, אולם כשישנם אתרים, ממש כמו זה שבניו מקסיקו, בהם אין עדות לאותם כלי אבן חדים, הרי שהתעלומה נותרת בלתי פתירה. לשם כך, פרופ' רואו ועמיתיו הצליחו לחשוף ראיות שתמכו בהימצאות בני תרבות הקלוביס באתר בניו מקסיקו באמצעות דגימות שנאספו משם והועברו לניתוח במעבדה. סריקות CT שבוצעו ברזולוציה גבוהה חשפו עצמות שבורות (בעיקר מעמוד השדרה ומהצלעות) עם סימנים מיקרוסקופיים שנבעו כתוצאה מהפגיעה בממותות.
בנוסף, ניתוח כימי של העצמות הפגועות הראה שסימני האש עליהן, נבעו מחשיפה ממושכת ומבוקרת לאש גלויה, ולא כתוצאה מפגיעת ברק או שריפה בלתי נשלטת, כמו שריפת יער או התלקחות אש בשטח פתוח. ממצאי האתר כללו גם עצמות מרוסקות ושרידים שרופים של בעל חיים קטנים יותר - בעיקר דגים, אך גם ציפורים, מכרסמים ולטאות. בהתבסס על עדויות גנטיות מאוכלוסיות ילידים בדרום ומרכז אמריקה וחפצים מאתרים ארכיאולוגיים אחרים, כמה חוקרים הציעו שבצפון אמריקה חיו לפחות שתי אוכלוסיות מכוננות: הקלוביס וחברה פרה-קלוביס עם שושלת גנטית שונה. החוקרים משערים כי האתר בניו מקסיקו, על כל ממצאיו, עשוי לתמוך בתיאוריה זו.
