לעצי הזית בירדן יש מעמד חשוב ואפילו כמעט קדוש. יחד עם זאת, שינויי האקלים שגרמו לפגיעה חמורה בעצים העתיקים - שחלקם בני כ-2,000 שנה - יחד עם נזקים שנגרמו כתוצאה מכריתה של העצים, הובילו לפעולה בהולה שמטרתה הצלה והגנה על עצי הזית בממלכה.
מדי בוקר, עלי סאלח עטא בולע שתי שיני שום עם כוס שמן זית לפני שהוא יוצא אל מטע עצי הזית העתיקים שלו, שחלקם בני כ-2,000 שנה. "העצים הללו מייצגים את ההיסטוריה של ירדן", אמר החקלאי הירדני בן ה-84 לסוכנות הידיעות הצרפתית.
עצי הזית הם סמל לאומי אהוב, אך בד בבד נמצאים גם בסכנה כתוצאה מהתפשטות עירונית, כריתה בלתי חוקית למטרת הסקה ועקירתם לטובת נטיעה בגינות בתיהם של בעלי הממון הירדנים. אדמת מטע הזיתים של עטא, אב ל-10 ילדים, נמצאת באל-האשימיה (Al-Hashimiyya), אזור מיוער המרוחק כ-70 ק"מ צפונית-מערבית לעמאן. "מסרתי לילדיי ולנכדיי צוואה, שבה כתוב כי אחרי מותי תוטל עליהם האחריות לשמור על העצים ולחיות מהזיתים שגדלים עליהם", הוסיף עטא.
ירדן היא יצרנית הזיתים העשירית בגודלה בעולם, לפי מועצת הזיתים העולמית (IOC). עצי הזית העתיקים הרבים בשטחה, ששרדו אלפי שנים, הם חלק בלתי נפרד מזהותה ומנוף תרבותה של הממלכה השוכנת ממזרח. "באזורים רבים, מעטים הבתים שבהם לא נמצא עץ זית בחצר הבית", אמר ד"ר ניזאר חדאד, מנכ"ל המרכז הלאומי למחקר חקלאי (NARC) בירדן, ל-AFP.
"גדלנו מילדות על התרבות הזו, אבל היום, היופי של העצים מעמיד אותם בסכנה, מכיוון שיש בתי מלון, וילות, אנשי עסקים וחברות שאוהבים להוסיף נופך עיצובי לגינותיהם, מה שמוביל אותם לקנות עצים כאלה (שחלקם אף נעקרים מהמטעים) ולהעבירם לשטחים שבבעלותם", הוסיף ד"ר חדאד.
הבעיה במהלך שכזה היא שעצי הזית לרוב אינם שורדים אותו, מה שהוביל לחקיקה בנושא, שנועדה להגן עליהם. "החקיקה הירדנית החדשה מגנה על העצים הללו מפני עקירה, תוך תיאום בין משרד הפנים, המרכז שלנו והמשטרה, בניסיון למנוע זאת למעט מקרים חריגים מאוד", הסביר ד"ר חדאד.
בירדן יש 11 מיליון עצי זית במטעים המהווים 20% מכלל האדמה המעובדת במדינה. הם מייצרים 50 אלף טונות זיתים ו-25 אלף טונות שמן זית מדי שנה, תנובה שמעשירה את כלכלת ירדן ב-120 מיליון דולר. עצי הזית העתיקים ביותר בירדן מתוארכים לתקופה בה השטח עליו היא יושבת, נשלט על ידי האימפריה הרומית, עוד בטרם שלטו בו המוסלמים.
ד"ר חדאד ציין כי לעץ הזית יש משמעות סמלית עבור ירדנים מוסלמים ונוצרים. "יש לשמר את העצים הללו כאוצר לאומי על מנת שיוכלו להוות מקור השראה לקהילה, במיוחד מכיוון שהם מהסוג המסוגל להסתגל לכל האתגרים הסביבתיים העומדים בפני העולם בכלל והאזור שלנו בפרט", הוסיף ד"ר חדאד.
מחקרים הראו שלזני הזיתים הירדניים יש אב קדמון משותף עם שני זיתים הגדלים באיטליה, קפריסין וספרד. משרד התרבות הירדני פועל בימים אלו להוסיף את עצי הזית לרשימת המורשת הבלתי מוחשית של אונסק"ו, בתקווה כי צעד זה יתרום בסופו של דבר לשימורם ולהגנתם.
כמו כן, ירדן עובדת על תוכנית לערב את תושבי המדינה במאמצים, בעיקר כדי להעלות את המודעות הציבורית לנושא, זאת באמצעות הצבת קוד QR על כל בקבוק שמן זית שמיוצר. סריקת הקוד על ידי הצרכן, תספק לו מידע על מיקומו של העץ, שם בעליו, ההיסטוריה שלו, איכות השמן וגיל העץ. "המטרה היא לא רק למכור שמן זית, אלא גם לגולל בפני הצרכן את הסיפור שבאמצעותו נוכל לרתום את הציבור הירדני למאמץ ההגנה על הנכס הירדני בדמות עצי הזית", סיכם ד"ר חדאד.
