בנובמבר 2021 פרסמה עיריית חיפה את התוכנית להיערכות לשינויי אקלים (ולאנרגיה מתחדשת). ואחד האיומים הבולטים הוא השריפות. "נושא השריפות הוא נושא קריטי בעיר חיפה", נכתב. עורכי התוכנית צודקים.
חיפה היא העיר השלישית בגודלה, עם אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית. נכון לשנת 2020 חיו בה 283,600 איש. עם שטח שיפוט של 64,556 דונם יש בה הכל מהכל, כולל אזור הררי הנושק לרצועת חוף של כ-17.3 ק"מ. חיפה לא שונה מערים אחרות בישראל, שחוות מספר אירועי גשם קיצוניים שגדל באופן משמעותי. הדבר גורם להצפות רבות יותר, משום שמערכת הניקוז אינה ערוכה בהכרח לקליטה של כמויות משקעים גדולות בזמן קצר. אלא שהשינויים באקלים כוללים גם אירועים של רוחות מזרחיות ממושכות, הגורמות לשריפות ודורשות גם הן הסתגלות של מערכות הביטחון ברשות.
שריפה בחיפה ובמקומות נוספים בארץ. נובמבר 2016
כאמור, השריפות הן אחת מנקודות התורפה העיקריות. לפי התוכנית לשינויי אקלים, קו ההשקה של העיר עם החורש הטבעי הוא ארוך ומורכב מאוד. "העיר חוותה מספר שריפות משמעותיות בצל אירועי חום. במקרה של שריפה נחשפים התושבים ובתיהם לאש, וקיים חשש ממשי לחיי אדם ולרכוש. כיבוי השריפות, בגלל תנאי השטח, מאתגר מאוד. איום זה נתפס כנוכח בחיי התושבים באופן משמעותי וצפוי לגבור בשנים הבאות בשל ההתחממות ואירועי קיצון במזג האוויר. יש לזכור שהשריפות מאיימות גם על עולם החי והצומח בתחום החורש הטבעי, ושיקומם אורך שנים רבות", נכתב בתוכנית.
אז כיצד מתמודדים עם השריפות? לפי התוכנית, "אמצעי מרכזי בהיבט של מניעת שריפות הוא יצירת אזורי חיץ בין החוף והיער לבין הבתים. יצירת האזורים מאתגרת בהיבט הטכני וכמו כן קשה לתחזוקה שוטפת. גם שיקולים אקולוגיים מעורבים ביישומה. על הנהלת העיר יהיה להתמודד עם אתגר זה באופן קבוע ועקבי. מעבר לאתגר המרכזי של כיבוי השריפה ופינוי האוכלוסייה במהירות מרבית, נקודה חשובה נוספת היא ההכרח לשמור על רציפות תפקודית בתחום של אנרגיה ומים בעת חירום. מיותר לציין את הפגיעה בתשתיות הפיסיות והנופיות שנגרמות לעיר בשל השריפות".
אירועי גשם משמעותיים גורמים להתפתחות צמחייה עשבונית רבה בשטחים הפתוחים. מיעוט ימי הגשם גורמים להתייבשות העשבייה, ועליית הטמפרטורות צפויה להגדיל את ההסתברות לשריפות. אמנם האקלים של חיפה כיום נוח ולח יחסית, אבל בעתיד המצב ישתנה. כמות המשקעים השנתית בשנה זו הייתה 611 מ"מ שנפרסו על פני 50 ימי גשם. אפשרות של עוד 4 מעלות יכולה להיות הרסנית. "לאחר מספר אירועי שריפות משמעותיים שגבו מתושבי העיר מחיר בנפש, ברכוש ובבריאות גופנית ונפשית, התושבים מאוד רגישים לנקודה הזו", נכתב בתוכנית.
אלא שלפי התוכנית עדיין קיים קושי באיתור תושבים בעת חירום. זאת בגלל קושי ליצור קשר עם עולים חדשים עקב מכשול השפה, ועל אוכלוסייה חרדית בגלל היעדר נגישות לאמצעים טכנולוגיים כגון אינטרנט וטלפון. "שכלול היכולת לאתר אנשים בעת חירום מתבקש", נכתב, "אם באמצעים טכנולוגיים ואם בכוחה של הקהילה". כיום יש הערכה שיש קושי ליצירת קשר עם כ־30% מהאוכלוסייה בעת חירום.
הנחת העבודה היא שלא ניתן למנוע לחלוטין שריפות. לכן יש להכין תוכנית עירונית לאזורי חיץ. בחיפה יש מספר "שכונות כלואות" שצריכות לקבל התייחסות מיוחדת.
"בלהכין תוכניות אנחנו אלופי העולם", אומרת פרופ' אופירה אילון, חוקרת בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. "לכל דבר יש לנו תוכנית. השאלה היא האם יש כסף. התוכנית היא בסיס, אבל השאלה היא מה יותר דחוף: האם לטפל בעליית מפלס פני הים או בשריפות? לכל עיר יש את הסוגיות שלה. בחיפה יש לה הכל. יש לה שריפות, מכל הוואדיות והיערות סביבה, יש לה הצפות, ובוודאי שיש את נושא עליית מפלס הים, גלי קור וגלי חום, מחוללי מחלות שמועברים בגלל החום ורעידות אדמה. חיפה נמצאת ב־hot spot".
מובן שחוץ מהשריפות יש לעיר עוד אתגרים רבים. אנרגיה מתחדשת בחיפה נמצאת בחיתוליה. לפני כעשור הותקנו מערכות סולאריות על גגות 15 בתי ספר, ובשנה הקרובה יותקנו על גבי 21 בתי ספר נוספים. בנוסף, חלקיו הפתוחים של חוף הים ניזוקו בשנים האחרונות כתוצאה מגריעת חול מתמשכת וסערות חורף קשות. הבעיה צפויה להחריף, וברשות המקומית פועלים למצוא אפיקי מימון ממשלתיים כדי לתת לסוגיה פתרונות.
האיום העיקרי / מתי יפונו המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה?
אי אפשר לדבר על חיפה בלי להתייחס לאזור התעשייה שלה, ובו כמה מהמפעלים המזהמים ביותר בישראל, בראשם עומדים בז"ן, תש"ן, כרמל אולפינים ועוד. בתוכנית להיערכות העיר לשינוי אקלים אין כמעט כל התייחסות לתעשייה המזהמת.
"פינוי המפעלים המזהמים ממפרץ חיפה מתחיל היום", אמר ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד בסיור שערך בחודש שעבר באזור. ואולם, עו”ד עמית ברכה, מנכ”ל ארגון אדם טבע ודין, אומר כי "המצב הוא מאוד בעייתי. אין תאריך יעד לסגירה ויציאת המפעלים המזהמים. אנחנו מבקשים תאריך, כי בלי תאריך לא יהיה לאן לשאוף להגיע. התהליך מצריך לא מעט עשייה עד הסגירה הסופית של המפעלים. ורק אז ניתן יהיה לבצע תוכנית אסטרטגית לדלקים הפוסיליים שעוד נצטרך. בשנים הקרובות נזדקק לנפט ולתזקיקי נפט".
בשנת 2021 פורסם דוח ועדת המנכ"לים לפיתוח וקידום מפרץ חיפה, שהציב יעד של עשור לפינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה. בדוח המליצו כי יקדמו באמצעות המשרדים הרלוונטיים ומוסדות התכנון, בתיאום עם הרשויות המקומיות, תכנון כוללני ומפורט למפרץ, שיקבע ייעודיי קרקע שיאפשרו פיתוח של האזור שיהפוך למוטה מגורים, תעסוקה נקייה ופארק מטרופוליני. אלא שכל אלה רחוקים ממימוש.
עידן עופר, הבעלים של בז"ן, כבר הצהיר שהוא תומך במתווה לפינוי המפעל מחיפה. "ההתבטאות שלו לא נולדה בחלל ריק", אומר גורם בממשלה. "אלא מתוך ידיעה שאנחנו עובדים על זה בכל הכוח". השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג הביעה אופטימיות לגבי המהלך לפינוי המפעלים. "הביטחון האנרגטי של ישראל צריך לבוא מאנרגיית השמש, והמפעלים במפרץ חיפה צריכים לפנות את מקומם".
המיזם הסביבתי הבולט: הגינות הקהילתיות שמחברות אל הטבע / ליאור אל-חי
בעיר חיפה יש מספר פעילויות ויוזמות פרטיות של תושבים לשמירה על איכות הסביבה ושימור נכסי טבע שהם חלק בלתי נפרד מהעיר.
בין היתר יש גינות קהילתיות, המהוות אמצעי נהדר לוויסות הטמפרטורה ותורמות לבריאות הגופנית והנפשית של התושבים. בעיר יש 21 גינות קהילתיות המופעלות על ידי תושבים שמעצימים את הקשר שלהם לעיר ולטבע.
פנינה מדן, רכזת גינת השבשבת בשכונת נווה שאנן בחיפה, מספרת כי הגינה הקהילתית בשכונה הוקמה לפני שבע שנים למען הקהילה. "מדובר בגינה אורגנית שבה אנחנו לא משתמשים בקוטלי חרקים, קוטלי עשבים ובדשן כימי. כדי לדשן את האדמה אנחנו משתמשים בקומפוסט. חלק מהקומפוסט שאנחנו צריכים להשתמש בו בגינה אנחנו מייצרים בעצמנו. חומר הגלם שלנו ליצירת הקומפסט זה שאריות אורגניות שהתושבים בסביבה מביאים לנו. אנחנו גם אוספים עלים יבשים בשכונה, כי ליצירת קומפסט צריך גם חומר יבש לצד החומר הרטוב".
בעיר מתקיים מאבק ער למען הוואדיות. צאלה קוטלר הדרי, "מהקואליציה לטבע עירוני ובינוי שפוי בחיפה" – תנועה אזרחית שמבקשת לשמור את וואדיות חיפה: "אני מגיעה לסיפור הוואדיות דרך המאבק לשימור וואדי עמיק, זה בעצם הוואדי למרגלות שכונת הכרמל הוותיק והכרמל המערבי". צאלה, תושבת הכרמל הוותיק, סיפרה כי "אנחנו מתמודדים פה עם יזם שרוצה לבנות מגדל וחניון בפתח הוואדי באזור שהוא ירוק, ממשק בין השכונה לבין הוואדי. הוואדיות בחיפה זה לא רק מסלולי טיול, הוואדי הוא חלק מהשכונה וזה מאוד ניכר בשכונות הכרמל שביניהן מפרידים הוואדיות. זה הסיפור החיפאי, זה זיכרונות ילדות, ללכת כמה מטרים בשכונה ולהגיע אל הטבע. אנחנו נלחמים שהדבר הזה יימשך. הבנו שזה לא רק הסיפור שלנו מול אותו יזם, אלא זה סיפור של עוד הרבה שכונות בחיפה".
לדבריה, "הרעיון הוא לחשוב איך לקחת את הערך הכי חשוב של חיפה ולשמר אותו. אנחנו רואים שכוחות הפיתוח מושכים לעוד בינוי על חשבון שימור הטבע העירוני. אנחנו עלולים להתעורר למציאות שהוואדיות יהפכו לבטון".
