הפנדה האדומה ידועה ביכולת הטיפוס על צמרות העצים ובמראה הייחודי והאדמדם, אך מחקר חדש שפורסם בכתב העת Landscape Ecology מראה כי היונק הקטן, שגם כך נתון בסכנת הכחדה, מתקרב עוד יותר להכחדה מוחלטת מהטבע, ומציע רעיונות להגנה מרבית עליו.
דמבר ביסטה מאוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה, שעקב אחר פנדות אדומות בנפאל במשך 12 חודשים מקווינסלנד, באמצעות טלמטריית GPS - טכנולוגיה המאפשרת מדידה מרחוק ודיווח של מידע באופן אוטומטי, במטרה לאסוף מדידות או נתונים אחרים בנקודות מרוחקות או בלתי נגישות והעברתם לציוד מדידה לצורך קבלה וניטור - גילה שההשפעה האנושית גורמת לפנדה האדומה להגביל את תנועותיה, מה שמגביל עוד יותר את בית הגידול שלהן.
"הממצאים הללו מראים שדפוסים נוכחיים של פגיעה בבתי הגידול וניצול יערות, בשל פרויקטים של תשתית כמו למשל סלילת כבישים חדשים, מציבים את הפנדה האדומה תחת איום מוגבר", אמר ביסטה. "בשל כך, הפנדות האדומות משנות את פעילותן כדי למזער את האינטראקציות שלהן עם גורמים מפריעים כמו בני אדם, כלבים או בעלי חיים אחרים - מה שפוגע בהן ישירות ומפחית בצורה דרסטית את האינטראקציות הטבעיות בין בעלי החיים, וכתוצאה מכך לבידוד האוכלוסייה".
ביסטה חוקר את הפנדות האדומות כבר כמה שנים ובסוף 2019 הוא נסע לנפאל, שם התקין על צווארן משדרים שאפשרו לו לעקוב אחר תנועותיהן באמצעות לוויין. ביסטה חזר לאוסטרליה בינואר 2020, מתוך כוונה לחזור לנפאל תוך מספר חודשים כדי להמשיך לנטר את תנועות הפנדות האדומות ולהתקין מצלמות בשטח, אך נגיף הקורונה וסגירת השמיים פגעו בתוכניותיו. "מעקב הלוויין איפשר לי לנטר את תנועת הפנדות האדומות מרחוק בעודי נמצא בבריסביין, בזמן שסמכתי על חבריי ועמיתיי בנפאל שיתקינו מצלמות ויערכו את סקרי השטח עבורי. זו הייתה חוויה סוריאליסטית, שהיתי בביתי שעות רבות ביום במהלך תקופת הסגרים כתוצאה מנגיף הקורונה, בעודי צופה בתנועת הפנדות האדומות מנפאל, על צג המחשב שלי".
למעשה, הייתה פנדה אדומה אחת עליה ביסטה השגיח במיוחד. מדובר בזכר מבוגר, שזכה לכינוי "Chintapu" (על שם המקום שבו נמצא), ואהב לגמוע מרחקים רבים, בשונה מפנדה אדומה טיפוסית שמקדישה יותר זמן לשינה מאשר לאיתור מזון ואכילתו. לצורך הדוגמה, הזכר המשוטט עבר 5 ק"מ בתוך יממה אחת, כשביסטה הסביר כי ייתכן שהתנועה החריגה נבעה מכך שבוצעה בעת עונת הרבייה.
פנדות אדומות אחרות שזכו למעקב שנמשך 12 חודשים, כללו נקבה שזכתה לכינוי "Paaruhaang", על שם אל מקומי, נקבה עם הכינוי "Mechaachaa" שמשמעותו בת, נקבה נוספת עם הכינוי "Ninaammaa" שפירושו מלכת השמיים בניב מקומי וזכר שקיבל את הכינוי "Brian" על שמו של בריאן וויליאמס, שהקים את רשת הפנדה האדומה בנפאל - שדוגלת בחזון להבטיח את הישרדותן של פנדות בר אדומות ולשמר את בית הגידול שלהן עבור הדורות הבאים.
המחקר של ביסטה היה המחקר העולמי החמישי שנערך על פנדות בר אדומות, ורק השני בנפאל. "קשה לדעת כמה פנדות אדומות נשארו בעולם, אבל ההערכה היא שכ-10,000 נותרו בטבע, ובין 500 ל-1,000 נמצאות בנפאל. עם הממצאים מהמחקר הזה שמצביעים על פגיעה בבית הגידול של הפנדות האדומות, יחד עם מחקר קודם על השפעות הציד, אני מודאג מהעתיד שצפוי למין הזה. בעוד שפנדות אדומות יכולות להסתגל להשפעות של בתי גידול במידה מסוימת, הן עשויות להיות רגישות להכחדה מקומית בתנאים אלה, מה שמעמיד את האוכלוסייה הרחבה יותר שלהן בסיכון", הסביר ביסטה.
הוא הוסיף כי הכמות ההולכת ופוחתת של שטח מיוער, מאלצת את הפנדה האדומה לבחור קירבה לטורפים או הסתגלות לחיים בסמוך לסביבה אנושית. "כמצופה, האינטרס של בעל חיים הוא להימנע מקרבה לטורפיו, אבל ככל שבני האדם ממשיכים לבנות עוד כבישים ותשתיות, הדבר מקטין באופן דרסטי את היכולת של הפנדות האדומות לעשות זאת. ככל ששטחי יערות הבמבוק, המתאימים במיוחד עבורן, הולכים ומצטמצמים, הרי שעל הפנדה האדומה לשקול את האפשרויות שלה כיצד לשרוד בצורה הטובה ביותר. המצב הזה עלול להוביל לתמותה מוגברת ולירידה באוכלוסיית הפנדות האדומות בטווח הארוך", מתריע ביסטה ומדגיש את הצורך למזער את אותן הפרעות שנגרמות על ידי בני האדם.
"ההמלצה של המחקר היא שפעילות אנושית תהיה מווסתת בקפדנות, לבטח בתקופות של רבייה ולידה", הוא אמר. באשר לתוכניות שימור, מומלץ להתמקד בזיהוי אזורים רגישים מבחינה אקולוגית, בשמירה על בתי הגידול ובצמצום פרויקטים שיפגעו בהם. אם לא ניתן להימנע מבניית כבישים, יש לעשות את המירב כדי לחדול מלפגוע בבעלי החיים הללו שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה, כמו למשל לסלול דרכי מעבר עבור חיות הבר באזורים שבסיכון גבוה".
