תנועות ליתוספריות לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ הובילו שוב ושוב לבידוד הימים האזוריים מהאוקיינוס העולמי ולהצטברויות מסיביות של מלח. ריכוזי מלח של אלפי קילומטרים מעוקבים נמצאו על ידי גאולוגים באירופה, אוסטרליה, סיביר, המזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הצטברויות המלח הללו מהוות משאבי טבע יקרי ערך, שנוצלו מימי קדם ועד היום לשם כריית המלח.
"האירוע המסיני" על הים התיכון
(אוניברסיטת וינה)
לפני כ-5.5 מיליון שנה, התנתק הים התיכון מהאוקיינוס האטלנטי במהלך "האירוע המסיני" (Messinian Salinity Crisis) - אירוע גאולוגי שבמהלכו נסגר מצר גיברלטר לזרימת מים, וכתוצאה מכך התייבש הים התיכון כמעט לחלוטין. מאמץ משותף של גאולוגים ימיים וגאופיזיקאים בשנות ה-70 הובילו לאישור קיומה של שכבת מלח בעובי של קילומטר עד שלושה קילומטרים, שהצטברה ברוב החלקים העמוקים יותר של הים התיכון.
מימיו של הים התיכון התאדו במהירות בגלל האקלים הצחיח של האזור, מה שהוביל בנוסף גם לתמותת מרבית בעלי החיים בים התיכון, במה שהפך לאחד מאירועי ההכחדה הגדולים ביותר בתולדות כדור הארץ.
במחקר שפורסם בכתב העת Science, צוות בינלאומי של 29 חוקרים מ-25 מוסדות מחקר ברחבי אירופה, בראשות ד"ר קונסטנטינה אגיאדי מאוניברסיטת וינה, הצליח לכמת את אובדן המגוון הביולוגי בים התיכון עקב האירוע המכונן, כמו גם את ההתאוששות של עולם החי שבאה לאחר מכן.
4 צפייה בגלריה
סגירת ערוץ החיבור האחרון בין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, מה שהוביל לאירוע המכונן בשם "האירוע המסיני" לפני כ-5.5 מיליון שנה
(איור: Pau Bahí, Daniel García Castellanos)
לאחר כמה עשורים של מחקר קפדני על מאובנים מלפני 12 מיליון שנה עד ל-3.6 מיליון שנה, שנמצאו ביבשה במדינות הים התיכון ובליבות המשקעים במעמקי הים, מצאו החוקרים שכמעט 67% מהמינים הימיים בים התיכון לאחר המשבר היו שונים מאלה שחיו בו לפניו. רק 86 מתוך 779 מינים אנדמיים (שחיו אך ורק בים התיכון לפני האירוע המסיני) שרדו את השינוי העצום בתנאי החיים שלאחר ההפרדה מהאוקיינוס האטלנטי (הים מחובר לאוקיינוס האטלנטי במצר גיברלטר במערב).
השינויים גרמו לא רק לתנודות מליחות וטמפרטורה פתאומיות, אלא גם לשיבושם של מסלולי הנדידה של אורגניזמים ימיים ותהליכים מרכזיים במערכת האקולוגית. בשל שינויים אלה, חלק גדול מהחיים בים התיכון של אותה תקופה, כמו אלמוגים טרופיים בוני שונית, גוועו למוות. לאחר החיבור המחודש לאוקיינוס האטלנטי והפלישה של מינים חדשים כמו העמלץ הלבן ומינים ממשפחת הדולפיניים, המגוון הביולוגי הימי הים תיכוני השתנה, עם שטף של מיני בעלי חיים חדשים, שאותם ניתן למצוא במימיו עד היום.
4 צפייה בגלריה
שחזור של נוף ימי מלפני 5.1-4.5 מיליון שנה, מול חופי טוסקנה, ובו מוצגים שניים מהמינים הרבים שנכנסו לשטחי הים התיכון לאחר החיבור המחודש בינו לבין האוקיינוס האטלנטי
(איור: Alberto Gennari)
4 צפייה בגלריה
ד"ר קונסטנטינה אגיאדי בוחנת משקעים בחוף לאגנאס שבאי זקינתוס ביוון, שם ניתן לראות את סופו של "האירוע המסיני"
(צילום: Konstantina Agiadi)
מכיוון שימים כמו הים התיכון מהווים נקודות חמות חשובות למגוון ביולוגי, סביר מאוד להניח כי להיווצרות של מאגרי מלח גדולים לאורך ההיסטוריה הגאולוגית הייתה השפעה רבה. "המחקר שלנו מספק את הניתוח הסטטיסטי הראשון של משבר אקולוגי כה גדול", הסבירה ד"ר אגיאדי מהמחלקה לגאולוגיה של אוניברסיטת וינה. יתר על כן, מחקר זה מכמת לראשונה גם את לוחות הזמנים של ההתאוששות שבאה לאחר המשבר הסביבתי הימי.
"המגוון הביולוגי מבחינת מספר המינים התאושש רק לאחר יותר מ-1.7 מיליון שנה", אמרה ד"ר אגיאדי, שיחד עם עמיתיה סיפקו מודל אותו ניתן ליישם באזורים אחרים בעולם. יחד עם זאת, ממצאי המחקר פותחים סדרה של שאלות חדשות שנותרו ללא מענה, כפי שמסביר זאת ד"ר דניאל גארסיה-קסטיאנוס ממועצת המחקר הלאומית של ספרד (המוסד הציבורי המחקרי הגדול ביותר בספרד), שנמנה על צוות המחקר. "בין היתר מדובר בשאלות כיצד והיכן שרדו 11% מהמינים את המלחת הים התיכון? וכן כיצד שינו תצורות מלח קודמות וגדולות יותר את המערכות האקולוגיות על פני כדור הארץ?"
המגוון הביולוגי של הים התיכון כיום גבוה מאוד הודות לנוכחותם של מינים אנדמיים רבים. כך היה גם לפני 6 מיליון שנה, אבל הרוב המכריע של המינים האנדמיים הללו נעלמו מרגע הניתוק מהאוקיינוס האטלנטי. כשהים התיכון חובר מחדש לאוקיינוס האטלנטי, הוא אוכלס אמנם, אך בתום תהליך שארך זמן רב עד שהמערכות האקולוגיות שבו התאוששו במונחים של עושר ימי.
