משבר מתקרב עלול לשבש את האיזון האקולוגי ולהאיץ את שינויי האקלים העולמיים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת Environmental Research Letters, שבו נותחה הפגיעה האנושית ביערות מנגרובים ברחבי העולם.
יערות המנגרובים הם מערכת אקולוגית ייחודית, היושבת על התפר שבין הים והיבשה. המנגרובים יוצרים חורשות צפופות של שורשים וענפים, בחופים רדודים, בביצות מלחה או בשפכי נהרות. למנגרובים יש חשיבות רבה כבית גידול למינים רבים של בעלי חיים, אך גם כמערכת אקולוגית שאוגרת כמות גדולה של פחמן דו-חמצני.
יחד עם זאת, ההתפתחות האנושית באזורים כמו דרום הודו, דרום-מזרח סין, סינגפור ומזרח אוסטרליה, הובילה להתדרדרות של מלאי הפחמן שנצבר בקרקע של המנגרובים החיוניים.
במהלך 20 השנים האחרונות, מספר ניכר של יערות מנגרובים נפגעו כתוצאה מחקלאות, חקלאות ימית וניהול קרקע עירונית, מה שהוביל לירידה במלאי הפחמן של המנגרובים ברחבי העולם בשיעור של 158.4 מיליון טונות - כמות שוות ערך לרמת הפחמן שהייתה נפלטת אילו כל אוכלוסיית ארה"ב הייתה טסה מניו יורק ללונדון.
את המחקר הובילה הביולוגית פרופ' ג'ניפר קרומינס מאוניברסיטת מונטקלייר סטייט. יחד עם שניים מעמיתיה לאוניברסיטה שבניו ג'רזי. החוקרים התמקדו בקשר בין צפיפות האוכלוסייה האנושית למלאי הפחמן שנאגר בקרקע ביערות מנגרובים עירוניים, על מנת לכמת את תפקידם בתקציב הפחמן העולמי.
ממצאי המחקר הראו שכאשר צפיפות האוכלוסין מגיעה ל-300 נפשות לקמ"ר (בדומה לצפיפות האוכלוסין הממוצעת של בריטניה או יפן), הפחמן המאוחסן בקרקעות מנגרובים בקרבת אזורים מיושבים מוערך צונח ב-37% בהשוואה ליערות מנגרובים מבודדים. גולת הכותרת של המחקר היא שעל פי התחזיות, השיעור השנתי של פליטת פחמן מאובדן מנגרובים, אשר מוערך כיום ב-7 Teragrams, עתיד לזנק עד סוף המאה, זאת בהתאם לצפיפות האוכלוסין המואצת, עד לכמות של לא פחות מ-3,392 Teragrams. כלומר, העלייה החזויה בפליטת פחמן דו-חמצני עקב הרס יערות המנגרובים עלולה לעלות ב-50 אלף אחוזים עד שנת 2100.
חרף העובדה שיערות המנגרובים מכסים כ-0.1% משטחו של כדור הארץ, הם ממלאים כאמור תפקיד חיוני באספקת בתי גידול לחיות בר ובוויסות יציבות האקלים העולמית. כדי להבין עד כמה חיוניים המנגרובים, די להביט בנתון שלפיו קרקעות מנגרובים מכילות פי שלושה עד ארבעה ממסת הפחמן שנמצאת בדרך כלל ביערות בוריאליים (יערות מחטניים קרים מאוד ולחים שנפרשים על פני שטחים נרחבים באסיה ובצפון אמריקה), יערות גשם ממוזגים (יערות של עצים נשירים שנמצאים בדרך כלל בצפון אמריקה, אירופה ומזרח אסיה) או יערות גשם טרופיים (הידועים גם כיערות משווניים לחים או כג'ונגלים, ונפוצים באזור קו המשווה).
"מחקר זה מדגיש את החשיבות של הגנה על יערות המנגרובים הקיימים, במיוחד באזורים עם צפיפות אוכלוסין גבוהה. יערות המנגרובים הם קריטיים להסדרת קיבוע הפחמן, כך שחשוב להגן עליהם. הצעד הראשון הוא להבין את ההשפעה של אוכלוסיות ופעילויות אנושיות על מלאי הפחמן שנאגר בקרקעית היערות הללו", סיכמה פרופ' קרומינס, שדבריה מתכתבים עם הרצון לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות המזיקות במסגרת הסכם פריז משנת 2015, במטרה להבטיח את רווחתם של הדורות הבאים.
פורסם לראשונה: 07:32, 26.02.24
