כותנה היא סיב רך וטבעי, שנחשב לנפוץ ביותר לטווית חוטים ואריגתם לבד רך ונושם, כך שמדובר בחומר הגלם המועדף לייצור בדים קלים וביגוד באזורים חמים מזה אלפי שנים. אבל עד כמה בעצם בגדי הכותנה הנפוצים כל כך מזהמים? מסתבר שלא מעט. מחקר בינלאומי חדש שופך אור חדש על ההשפעות הסביבתיות שיש לכותנה ומספק כמה פתרונות בנושא.
צריכת הטקסטיל העולמית עלתה לאין שיעור בעשורים האחרונים. אמנם בנוסף לתעשיית הבדים, משמשת הכותנה לייצור רשתות דיג, פילטרים לקפה, לשימוש רפואי (צמר גפן הוא למעשה כותנה טהורה מעוקרת) ולייצור נייר, אך מגמה זו נובעת בין היתר בשל "האופנה המהירה" - מונח המתאר מעבר מהיר של עיצובים מתצוגות אופנה לקהל הרחב כדי ללכוד מגמות אופנה נוכחיות, כשהקצב המהיר מתאר לא רק את הגעת פריטי אופנה מהמסלול לצרכן, אלא גם את השימוש קצר המועד של הביגוד על ידי הצרכנים ולאחר מכן השלכתם לאשפה.
"לפני התפתחות תעשיית האופנה המהירה מגוון מוצרי האופנה היה קטן בצורה משמעותית. בעקבות היפוך המגמה, גם ההשפעות הסביבתיות של ייצור הטקסטיל מכותנה גדלו במידה ניכרת", אמרה ד"ר לאורה שרר מאוניברסיטת ליידן בהולנד, שהובילה את צוות המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Reviews Earth & Environment.
חלק גדול ממחקריה הקודמים של ד"ר שרר התמקדו בהשפעות הסביבתיות של מזון, אולם לדבריה מזון בר קיימא לבדו אינו מספיק כדי לעמוד ביעדי קיימות. "לא כולם יכולים להרשות לעצמם להתקין משאבות חום, להן השפעה רבה על רמת החיים, במיוחד בארצות חמות, אבל כל אחד יכול להחליט מה הוא אוכל, מה הוא לובש או כמה זמן הוא לובש בגדים מבלי להשליך אותם לאשפה ולרכוש ביגוד חדש", הוסיפה ד"ר שרר.
כדי לזהות את טביעת הרגל של הבגדים הללו ולאתר הזדמנויות לצמצום ההשפעות השליליות, ד"ר שרר עבדה יחד עם צוות חוקרים בינלאומי. יחד, הם חקרו את הכותנה מכיוון שהיא מהווה את הסיבים הטבעיים הנפוצים ביותר בעולם, כאשר רק פוליאסטר נפוץ יותר בשוק הטקסטיל, אך מדובר בסיב סינתטי.
כותנה היא סיב יסוד רך הצומח סביב זרעי צמח הכותנה (Gossypium) שבמשפחת החלמיתיים. הכותנה גדלה בסביבות חמות, אך טיפוחה דורש השקיה בכמות רבה של מים, מה שמהווה בעיית קיימות בפני עצמה. "לפעמים, קל לצרכנים להתעלם מההשפעות של הייצור כי הוא מתרחש בחו"ל. למשל, רכישות של מוצרי טקסטיל שעשויים מכותנה באירופה, עלולים בהחלט לתרום למחור במים בסין והודו למשל, שם הם מיוצרים. בארה"ב למשל, יש הרגל לכבס בתדירות גבוהה את הביגוד ולייבשו במייבשי כביסה. במקרה כזה, שלב השימוש במוצרי הטקסטיל עלול לחרוג משלב הייצור שלהם בתרומתו לטביעת הרגל הפחמנית של טקסטיל מכותנה, כמו למשל מכנסי ג'ינס. לעומת זאת, במדינה כמו שבדיה שבה האנרגיה נקייה יותר, בגדים נלבשים למשך זמן רב יותר לפני שהם מתכבסים, כשייבושם מבוצע באוויר הפתוח. בכך, שלב השימוש במכנסי הג'ינס למשל, תורם מעט יחסית לטביעת הרגל הפחמנית", הסבירה ד"ר שרר.
היא המליצה לכבס את הבגדים בתדירות נמוכה יותר, מכיוון שיש לכך יתרון כפול: לא רק להפחית את ההשפעות מהפעלת מכונת הכביסה, אלא גם לעזור בשמירה על איכות הבגדים ובכלל מוצרי הטקסטיל שמיוצרים מכותנה, כך שניתן להשתמש בהם זמן רב יותר. בנוסף לזה, גם מילוי מכונת הכביסה לגמרי והימנעות מגיהוץ עוזרים להפחית את ההשפעות הסביבתיות.
על כן, כדי להבין עד כמה גדולות ההשפעות הסביבתיות של מוצרי טקסטיל נפוצים מכותנה דוגמת מכנסי הג'ינס וחולצות הטי-שירט, יש לבחון את כל השלבים עד לתוצר הסופי - גידול הכותנה, ייצור המוצר והשימוש בו. ההשפעות בשלב הגידול משתנות בהתאם לרמות ההשקיה, ההדברה והדשן. בשלב ייצור הטקסטיל, ההשפעות תלויות בתשתית אנרגיה ובטכנולוגיות ייצור. בעוד שההשפעות בשלב השימוש משתנות עקב התנהגות הצרכנים.
במחקר החדש, צוות החוקרים ניתח והשווה את השלבים השונים, תוך הצעת פתרונות לחקלאים, יצרנים וצרכנים כדי לנסות ולשפר את הקיימות הסביבתית של טקסטיל מבוסס כותנה. "השווינו כותנה למספר סיבים אלטרנטיביים, טבעיים וסינטטיים, אם כי קשה לשפוט אם הם טובים יותר, מכיוון שבדרך כלל מחקרים לא לוקחים בחשבון את התנהגות הצרכנים. כמו כן, מוצרים שעשויים מסיבים שונים עשויים להיות שונים גם מבחינת תדירות הכביסה או כמה זמן ניתן להשתמש בהם, מה שמשליך על ההשפעה הכוללת שלהם ומצריך מחקר נוסף בנושא", אמרה ד"ר שרר.
לדבריה, במקום לקנות פחות בגדים מסיבים מסוימים, עדיף להפחית את הקנייה באופן כללי. "מעבר מאופנה מהירה לאיטית (אופנה מודעת) דורש שינויים בעיצוב המוצר, בשיווק ובהתנהגות הצרכנים. גם אם זה נראה כמו משהו רחוק, אנחנו כצרכנים יכולים לעשות שינוי משמעותי. כלומר, לקנות פחות בגדים ולכבס בתדירות נמוכה יותר - צעדים מועילים ואפילו כאלה שחוסכים לצרכן כסף", סיכמה ד"ר שרר.
