צילומי רחפן מהשריפות המשתוללות בהרי ירושלים
(צילום: Droneimagebank)
השריפה שפרצה ביום ראשון בהרי ירושלים לא רק גורמת לעשן כבד ולפגיעה ביישובים, אלא גם לנזקים אקולוגיים משמעותיים שייקח שנים לתקן, וכן במאות אלפי בעלי חיים. על פי הערכות, מאמצי הכיבוי יימשכו גם בימים הקרובים בשל השריפה הנרחבת. ניתן לציין כי ההערכה היא שמאות אלפי בעלי חיים, בהם מיני זוחלים, מכרסמים, חרקים ואף יונקים ממאות מינים שונים נפגעו או מתו כתוצאה מהשריפה.
"רוב השטח שנפגע הוא שטח מוגן ששייך לגן לאומי הרי יהודה, שהמטרה שלו הייתה לאפשר קיום תהליכים אקולוגיים. כלומר שהפגיעה היא לא 'סתם' חורשה או שטחים חקלאיים. נפגעו אתרים שמורים. זה נכון שיש שריפה בהרי יהודה, אבל המקום שנפגע באופן הכי משמעותי הוא גן לאומי הרי יהודה, שמורת הר טייסים. נפגעו אזורים הנחשבים אזורי ליבה של חי וצומח", אמר ד"ר יריב מלחי, אקולוג מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים.
האקולוג ציין כי עד כה - אלפי דונמים נפגעו (כ-20 אלף), ואלפי מינים של חי וצומח. "אם זה סחלבים נדירים בהר טייסים, שמכילים 15 מינים בגלל הקרקע הייחודית במקום, ואם זה עדרים של יחמורים וצבאים שאנחנו רואים מתרוצצים בתוך השריפות ומחפשים מקום מבטחים. אנחנו לא יודעים כמה באמת נפגעו או לא. לשמחתנו – עונת הקינון של העופות כבר הסתיימה. יש עופות שמבלים פה את הקיץ ויצטרכו למצוא מזון במקום אחר".
אילו בעלי חיים נפגעו? "בהרי יהודה יש כמעט את כל מיני בעלי החיים שמאפיינים את החורש הים-תיכוני. צבאים, שועלים, נמיות, גיריות, עופות דורסים. מי שלא נפגע זה מי שמצליח להימלט מהלהבות. מי לא מצליח? אם הוא לא רץ או עף מהר מספיק", אמר האקולוג.
כמה בעלי חיים מתו עד כה? לפי מלחי, ניתן יהיה להעריך רק בעוד כמה ימים, אך מדובר במאות אלפי פרטים של בעלי חיים, שנמנים על מאות מינים, ביניהם חרקים, זוחלים ויונקים.
עם זאת, מלחי נותר אופטימי, וסומך על הטבע שיתאושש מהשריפה בשנים הקרובות. "מדובר במכה קשה, אך לא קטסטרופה. מהניסיון שלנו - הטבע יודע, לשמחתי, להתאושש מאירועים כאלה, אבל הוא יצטרך עזרה".
למרות האופטימיות, הדאגה הגדולה ביותר של האקולוג היא מפני שריפה נוספת שתפרוץ באזור. לדבריו, "הקטסטרופה האמיתית תהיה אם תתרחש שריפה נוספת תוך 4-3 שנים. הבעיה היא לא שריפה חד-פעמית, אלא תדירות השריפות. ולזה אנחנו דואגים. כי אף אחד לא יכול להבטיח שבקיץ הבא או עוד שניים, כשכבר תתחיל התאוששות, תהיה שריפה נוספת".
כמו כן, מלחי ציין ש"אחרי שריפות, אנחנו תמיד מודאגים שלא יהיה שינוי בהרכב המינים, במאזן האקולוגי. שמחורש ים תיכוני לא יהפוך פתאום ליער אורנים צפוף; שלא תהיה עלייה במינים של תנים, שועלים ועורבים, מינים שיודעים לנצל מקורות מזון של האדם, על חשבון מינים אחרים כמו גיריות, מינים של ציפורי שיר ועופות דורסים שהם לא מלווי אדם.
כיצד ניתן לסייע לטבע להתאושש מהשריפה? "אנחנו (ברשות הטבע והגנים, נ"פ) נדלל צומח לא רצוי", אמר מלחי. "לדוגמה – עצי אורן נובטים מיד אחרי שריפה. אנחנו מחכים שנתיים-שלוש, ומדללים את האורנים כדי לאפשר מינים שאנחנו מעוניינים בהם, ונוטעים עצים שמאפשרים אתרי קינון לציפורים כגון אלה, אלון וחרוב". כמו כן, האקולוג ציין שברשות הטבע והגנים מבצעים סקרי בעלי חיים. כך הם רואים האם יש מאזן אקולוגי באזור, ופועלים בהתאם. אם זאת, אמר מלחי ש"הכי חשוב זה לתת למערכת לשקם את עצמה. וכדי לתת לה לעשות זאת, כנראה שיהיו מגבלות על מסלולי טיולים שלא נוכל לפתוח גם מסיבות בטיחותיות וגם כדי לתת לטבע להתאושש".
בתוך כמה זמן הטבע יתאושש? "תלוי באיזו קבוצת מינים", אמר מלחי. לדבריו, "יש קבוצות יונקים שתוך שנה-שנתיים יש התאוששות, יש קבוצות חרקים שלוקח להן טיפה יותר, זוחלים גם. יש מיני בעלי חיים שמתאוששים בתוך שנה, ויש שלוקח להם 8-7 שנים. העצים והצומח מגיבים כבר בשנה הראשונה".
האקולוג הוסיף לסיכום: "חשוב להכיר שכל המינים הקטנים: החרקים, הזוחלים הקטנים, הם הבסיס למערכת האקולוגית. הם מאפשרים את הקינון של העופות הדורסים, הם מאפשרים את הרביה והמחייה של יחמורים כי הם מאביקים את הצמחים. אז הם קטנים, אבל הם למעשה המנוע. מהירות ההתאוששות שלהם תקבע את קצב התאוששות כל המערכת האקולוגית".
