דגימות מינרלים שנלקחו מהאסטרואיד ריוגו והובאו לכדור הארץ ממשיכות להיות אוצר עבור מדענים. ניתוח חדש חושף למעשה את מקום הולדתו של האסטרואיד, והאסטרונומים נרגשים. מסתבר שמקורו של ריוגו הוא באזורים החיצוניים של מערכת השמש, שם נוצרים בדרך כלל שביטים.
צוות גדול של חוקרים ביפן בחן מקרוב את המינרלים בדגימות של האסטרואיד. הם מצאו בהן חמצן-16, איזוטופ טבעי ויציב של יסוד החמצן. רוב החמצן בכדור הארץ, למשל, הוא חמצן-16. הגילוי הזה יכול לספק מידע חשוב על מקורו של האסטרואיד.
החוקרים הסבירו כי שביטים נוצרים במקומות מרוחקים יותר מהשמש, ובגלל הטמפרטורות הקרות יותר, הם שומרים על כמות משמעותית של קרח בהרכב שלהם. אסטרואידים, בהשוואה אליהם, עשויים כמעט כולם מסלע. נוכחות המינרלים האלה על ריוגו מרמזת על כך שהאסטרואיד נוצר בתנאי טמפרטורות נמוכות, במקום שבו הקרח לא מתאדה בקלות, כמו סביב כוכב הלכת נפטון.
אבל יש תפנית בעלילה. הצוות הצליח לזהות על הדגימות גם מינרלים נוספים שנוצרים בטמפרטורות גבוהות יותר, וההשערה היא שחומר ממערכת השמש הפנימית יצא החוצה לכיוון האזורים המרוחקים, והתנגש בריוגו - ובסוף הפך לחלק ממנו. כל המידע הזה עוזר למדענים להבין יותר את ריוגו, שעשוי להיות בן מיליארדי שנים, ומביא רמזים לגבי השנים המוקדמות יותר של מערכת השמש.
הדגימות מהאסטרואיד המסקרן הובאו לכדור הארץ באמצעות החללית היאבוסה-2, ששוגרה לחלל בדצמבר 2014. לאחר כמה חודשים שבהן הקיפה הגשושית את האסטרואיד, הודיעה סוכנות החלל היפנית בספטמבר 2018 כי שני רוברים שנשאה החללית נחתו בהצלחה על האסטרואיד. במרץ 2019 נאספו דגימות מהאסטרואיד, לאחר שהגשושית שיגרה קליע לעבר אדמתו. הגשושית המריאה והמשיכה להקיף את האסטרואיד עד נובמבר 2019. אז היא יצאה במסך הארוך בחזרה לכדור הארץ. בדצמבר 2020 נחתה קפסולה ובה דגימות, בסיוע מצנחים, באזור לא מיושב באוסטרליה. מאז החוקרים היפנים בודקים את הדגימות מהאסטרואיד.
ועכשיו, לרביית בתולים. תהליך שבו ביצית מתפתחת לעובר ללא תא זרע. זו למעשה רבייה א-מינית שמתקיימת לעיתים בטבע בעיקר אצל ציפורים, זוחלים ודגים, והפעם - נקבת זְנַבְתָּן מנומר, הנקרא גם כריש זברה, השריצה בשיקגו צאצאים למרות שלא הזדווגה עם אף זכר, ולמרות ששחתה עם עוד שני זכרים בריאים שהיו "להוטים לעזור" לה, כך פורסם במחקר חדש.
זהו המקרה השני בלבד שאנו יודעים עליו, שבו כרישי זברה נולדים ברביית בתולים. בחזרה למיכל בשיקגו: שם חוקרים ביצעו בדיקות DNA וגילו שהצאצאים לא התאימו לאף אחד מהזכרים, אבל כן לאמא. הכרישים הקטנים לצערנו לא שרדו, מה שמאפיין רביית בתולים, עם תוחלת חיים קצרה יחסית, אבל הגילוי הזה יכול לסייע המון למדע לפענח עוד את התהליך המרתק, ולא רק, אלא גם ללמוד יותר על כרישי זברה, מין הנמצא בסכנת הכחדה.
ולסיום, קבלו את ה"תולעת הרובוטית" שתוכל בעתיד להציל חיים. "רובוט רך" יכול, בשונה מרובוטים אחרים שאתם בטח מכירים, לנוע בתוך גוף האדם רק על ידי שינוי טמפרטורות, ועשוי להוות דרך מצוינת לוויסות מינונים מדויקים של תרופות.
ה"ג'לבוטים" כפי שקוראים להם החוקרים, הם לא באמת רובוטים, אלא קפסולות קטנות מלאות בג'ל על בסיס מים, שבאמצעות התרחבות והתכווצות, יכולות לזוז כמו תולעת. במרקם של סוכריות גומי, הג'ל הוא אחד החומרים המבטיחים ביותר בעתיד הקרוב בתחום הרובוטיקה הרכה, וחוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס הדגימו לאחרונה, לראשונה, כיצד אפשר לתמרן אותו כדי שיזחל לכיוונים מסוימים.
זה אולי נראה קליל, אבל מדובר על אובייקט שזז ללא סוללות או ספק כוח חיצוני מכל סוג שלו - אלא רק על ידי התרחבות והתכווצות של הג'ל - ויוצר אינטליגנציה לתנועה. הרובוט זוחל בתגובה לשינויים ביולוגים, והתקווה שבעתיד הקרוב כבר יוכל לעזור להשפיע על בריאותנו לטובה.
מבזק החדשות הטובות מתפרסם בימים ראשון, שלישי וחמישי