1. הרס ושינוי בתי גידול והגדלת מספר המינים בסכנת הכחדה
"שינוי ואובדן בתי גידול זאת הצרה הגדולה ביותר למגוון הביולוגי, למעשה מאז שקיימים בני האדם", אמר ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים.
16 צפייה בגלריה
בריכת המרזבה באשקלון. אחד מבתי הגידול שבסכנה
(צילום: יחידת סקרי טבע עירוני, החברה להגנת הטבע)
לדבריו, עם השנים, בני האדם הרסו יותר ויותר בתי גידול. "אנחנו הופכים שטחים טבעיים לשטחים חקלאיים ולשטחים בנויים, והורסים בתי גידול ללא הפסקה. כשמסתכלים על קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ - המצב יותר חריף מאשר במקומות אחרים משום שבניגוד למקומות בעולם המערבי שבהם קצב הגידול של האוכלוסייה הוא בין 0 לחצי אחוז, אצלנו קצב הגידול של האוכלוסייה הוא כ-2% בשנה. ולכולם צריך לספק בתים, כבישים, תשתיות. לכן אנחנו רואים כל הזמן את מה שנקרא בישראל 'תנופה', אבל התנופה הזאת באה על חשבון הטבע".
פגיעה בבתי גידול היא גם אחד הגורמים המרכזיים לאובדן מינים עולמי, ולמשבר שנקרא בפי מדענים "משבר המגוון הביולוגי", המשפיע על כל המערכות האקולוגיות בעולם.
בדו"ח שפורסם ב-2020 על ידי הקרן הלאומית לשימור חיות הבר (WWF) עולה כי אוכלוסיית חיות הבר הצטמצמה ב-68% מאז שנת 1970. על-פי הדו"ח, הסבת קרקעות לחקלאות וסחר בחיות בר היו הסיבות המרכזיות לירידה המדאיגה במספר.
ד"ר שקדי סיפר כי בישראל, רשות הטבע והגנים פועלת כדי לשמור על מינים שבסכנת הכחדה. "אנחנו עובדים קשה כדי שהמינים האלה לא ילכו לאיבוד. שומרים על שמורות טבע ועל מסדרונות אקולוגיים, ומחפשים כל מיני פתרונות כדי לפצות על אובדן בתי הגידול. לכן, בישראל אנחנו עדיין לא רואים את המשבר הגדול ואת הירידה האיומה במגוון המינים, אבל זה רק עניין של זמן כי הדברים מתפוררים לנו מול העיניים. אנחנו רואים בעיקר ירידה משמעותית באוכלוסיות".
2. זיהום אור
זיהום אור מתרחש כאשר תאורה מלאכותית מאירה בזמן, בגוון או בעוצמות שאינן תואמות את אור הירח. בשעות הלילה. "אנחנו מדברים על הזיהום הנפוץ ביותר בעולם היום", אומרת אביב אבישר, ממכון דש״א השייך למוזיאון הטבע ע״ש שטיינהרדט, אונ׳ תל אביב.
אבישר מוסיפה: "האור והחושך מסנכרנים את השעון הביולוגי של כל היצורים החיים. למשל אלמוגים מתזמנים את מועד הרבייה המשותף לפי תאורת הירח, ציפורים נודדות מתחילות לאגור שומן כבר בתחילת הקיץ כי הן יודעות שהנדידה מתקרבת".
אבל מה קורה שהשמש אף פעם לא שוקעת? מאז המצאת המאור אנו חיים בעולם שהאור בו דולק תמיד. וההשפעה אינה מוגבלת רק לטבע, והיא הרסנית ביותר גם עבור האדם. "שכשאנחנו נחשפים לתאורה לבנה במהלך הלילה הגוף שלנו בטוח שיום. והדבר פוגע קשות במנגנוני רבייה, ניקוי וחיסון בגוף שלנו" מוסיפה אבישר.
פרופסור נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, הוסיפה: "אחת הבעיות העיקריות עם זיהום אור היא שכולנו, כל האורגניזמים על פני כדור הארץ, פועלים על פי שעון פנימי שגורם לנו לעשות דברים מסוימים בשעות מסוימות. למשל - אנחנו מתעוררים בבוקר והולכים לישון בערב, אנחנו רעבים במהלך היום ולא רעבים במהלך הלילה אחרת היינו מתעוררים וקמים לאכול. והשעון הביולוגי הפנימי שלנו מסוכרן לסביבה על ידי חשיפה לאור. שימוש בתאורה מלאכותית משבש את האינפורמציה הזאת, שהייתה הכי מהימנה על פני כדור הארץ.
קרונפלד-שור סבורה ש"לעומת מזהמים אחרים, יחסית קל מאוד לטפל בזיהום אור. אם נטפל בנושא של התאורה בצורה נכונה, הפגיעה בטבע תיפסק".
3. מינים פולשים
ד"ר יהושוע שקדי ציין כי "הסיפור של המינים הפולשים הוא דרמטי. מינים פולשים נחשבים היום לגורם מספר 2 (כאשר אובדן בתי גידול הוא ראשון, נ"פ) להיעלמות של מינים על פני כדור הארץ. זה משום שכשאנחנו, בני האדם, מעבירים אותם ממקום למקום, אנחנו גורמים לנזק ביעד. ההשפעה דרמטית גם בישראל. אנחנו רואים יותר ויותר כניסה של מינים פולשים, והבעיה הכי חמורה היא שאין מי שיעצור את הכניסה – אין גורם בישראל שרוצה לקדם את זה מספיק, ואנחנו במבוי סתום".
לדברי המדען הראשי של רט"ג, מינים פולשים גורמים בעולם לנזקים במיליארדים. "לפני 20 שנה, ההערכה בארה"ב הייתה שמינים פולשים גורמים שם לנזק של 120 או 130 מיליארד דולר בשנה. זה משום שהם גורמים לנזקים בחקלאות, בתשתיות, וזה עוד בלי שמחשיבים את הנזקים שלהם לטבע - הם משתלטים וגורמים להיעלמות של מינים מקומיים".
בדוגמה למין פולש מזיק בישראל, דיבר שקדי על נמלת האש הקטנה: "הנזק שלה עצום, היום יש אותה בכל הארץ. ואיך היא מופצת בישראל? מאוד פשוט – במשתלות. כשאת קונה עציץ במשתלה אין לך מושג אם העציץ נגוע או לא נגוע בנמלת האש קטנה, וכך היא מגיעה לכל הארץ. רגולציה הייתה יכולה לטפל בבעיה הזאת, כיום אי אפשר למנוע את זה כי אין חוק.
4. צריכת מוצרים מן החי
"צריכת מוצרים מן החי גורמת לאתגר של הרבה מאוד גזי חממה, אבל גם לזיהום סביבה והנטייה של חקלאים להרחיק את הפרות ואת הרפתות מהבתים כדי למנוע מטרדים של ריח גורמת לכך שיותר ויותר שטחים טבעיים נהרסים לטובת בנייה של רפתות או שטחים לפיתום", אמרה פרופ' קרונפלד-שור מהמשרד להגנת הסביבה.
לדברי פרופ' קרונמפלד, "גם מבחינת משרד הבריאות אנחנו צורכים הרבה יותר בשר לנפש בממוצע מאשר מומלץ על ידי משרד הבריאות. יותר מכפול. וזה בממוצע כשיש לנו גם אחוז מאוד גבוה של צמחונים וטבעוניים. כלומר שאוכלי הבשר צורכים כמויות מאוד גדולות. גידול וייבוא בקר פוגעים רבות בסביבה, אבל גם משק החי באופן כללי, ועופות בפרט. שפעת העופות זאת דוגמה. המתנו עכשיו יותר ממיליון ומאתיים תרנגולות. חייבים לטפל בזה ולהוריד את הכמויות".
כמו כן, צריכת מוצרים מן החי מתקשרת כאמור גם למכה הראשונה שצוינה – אובדן בתי גידול. על פי דו"ח האו"ם "צלו הארוך של המשק החי", שפורסם כבר ב-2006, ייצור משק-החי תופס 70% מכלל הקרקעות החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ. כמו כן, מן הדו"ח עולה גם כי המשק החי אחראי ל-18% מפליטות גזי החממה.
5. שריפות
שריפות מתרחשות בכל עת ברחבי העולם, וגורמות לנזקים רבים וחמורים לטבע. במקרים רבים – גורם ההצתה הוא בני האדם. אם זה אימונים צבאיים, מלחמות, והצתות בכוונת תחילה או בטעות.
על ההתמודדות של ישראל עם שריפות, אמר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "לאורך השנים, התרחשו בישראל שריפות גדולות רבות. תמיד יש את אותן ההמלצות - להקים אזורי חיץ שיאפשרו לנו לכבות את השריפות יחסית בקלות. רק השנה, עשר שנים אחרי השריפה הגדולה בכרמל, הצליחו לממן החלטה לממן אזורי חיץ בישראל. אני מקווה שזה יקרה. השריפות האלה קורות וקורות, ותמיד נוח להאשים אחרים, רוב השטחים בישראל נשרפים בגלל אימונים של צה"ל. אנחנו כמדינה לא ערוכים לזה מספיק, והנזק פה הוא ישיר".
לדברי שקדי, "לצומח בארץ ישראל יש אבולוציה ארוכה מאוד של שריפות, ולכן הוא די עמיד לשריפות. אבל לא לשריפות חוזרות ונשנות ולא בקצב כזה. לזה צריך להוסיף שלא רק צמחים אלא גם בעלי החיים שנמצאים שם נפגעים. במדינה מתוקנת היינו אומרים שבעלי החיים יעברו ממקום למקום ויהיה בסדר. אבל פה זה לא המצב. לבעלי החיים קשה לעבור ממקום למקום, כי אין להם מספיק שטחי מעבר. גם אם הטבע באופן טבעי עמיד בדרך כלל בפני השריפות – הוא לא יכול להתמודד עם המצב יצרנו בישראל. הפגיעה בטבע היא חזקה מדי".
6. זיהום מים
פרופ' דרור אבישר, ראש המרכז לחקר המים בבית הספר לסביבה ומדעי כדור הארץ שבאוניברסיטת תל אביב, ציין כי "רוב הזיהומים בעולם נובעים משפכים של בני אדם. כדי לסלק את הפסולת שלהם, בני האדם משתמשים בכמויות מאוד גדולות של מים. זה הופך לשפכים שמגיעים בסופו של דבר לאגמים, לנחלים, לים, וגם למי השתייה שלנו. השפכים האלו מכילים חומרים כימיים, כולל חיידקים מחוללי מחלות. ואז כשמדינה לא מספקת שירותי סניטציה כמו שצריך - אין טיהור של המים, ויש מחלות ותמותה. הכל מתחיל ונגמר בניהול. בהרבה מקומות לא חסרים מים, הם פשוט מזוהמים בגלל שהם מתערבבים עם שפכים ואי אפשר להשתמש בהם".
כמו כן, גם שפכים תעשייתיים זורמים לסביבה וחונקים את מערכות טיהור השפכים. "גם אם מערכות הטיהור טובות – הן לא מותאמת לטיפול בשפכים סביבתיים. בני אדם בעולם עוד לא למדו לטפל כראוי בשפכים תעשייתיים", אמר.
אבישר ציין הפגיעה הסביבתית שנגרמת מזיהום מים היא חמורה: "ברגע שביוב חודר לנחל, הוא חונק אותו. הוא מעלה את הריכוז של החומר האורגני בנחל, ובשביל לפרק חומר אורגני בנחל – צריך חיידקים שדורשים חמצן. כאשר חומר אורגני רב נכנס למקור מים, החיידקים צורכים מהר מאוד את כל החמצן, ובמערכת לא נותר חמצן. כשאין חמצן, לחיידקים אין יכולת לפרק חומר אורגני. במצב כזה יש חנק של המערכת, ואין יכולת לטפל ולפרק את החומרים".
לדבריו, "המערכת שנוצרת משחררת גזים, היא מדיפה ריח רע ועכורה, ויש פגיעה במערכת האקולוגית. אם כל הזמן זורם ביוב למקור המים, הפגיעה הזאת הופכת לקבועה, ולמקור המים אין סיכוי להתאושש. זיהומים מסוג זה מתרחשים ברחבי העולם באופן תמידי.
"אם לא מנהלים נכון את מקורות המים ולא מבצעים רגולציה – מקבלים כאוס: מערכות מים מזוהמות, מסריחות, פגועות, חנוקות ויש בסופו של דבר גם פגיעה שחוזרת לאדם", אמר אבישר לסיכום.
7. זיהום קרקע
אבי חיים, ראש אגף שפכי תעשיה דלקים וקרקעות מזוהמות במשרד להגנת הסביבה, אמר כי "הקרקע זאת מדיה שקולטת הכל. כשמשתמשים בחומרים מסוכנים, הם מחלחלים דרך הקרקע, ומגיעים למי התהום. היום, 50% ממי התהום בישראל מנוצלים לטובת שתייה והשקיה. כלומר שמי התהום זהו משאב מאוד חשוב גם מבחינה אסטרטגית למדינה".
ראש האגף סיפר כי "הקרקע מגנה על מי התהום. בקרקע יש שכבה לא רוויה; יש מקומות שבהם מדובר בשכבה מאוד דקה, ויש מקומות שבהם זאת שכבה מאוד עמוקה. השכבה הזאת מסוגלת לספוג עד גבול מסוים של זיהום. ברגע שהקרקע הזאת ספוגה בזיהום, הזיהום מחלחל למחי התהום. חלק מהמזהמים נדיפים, ואז יש לנו חדירה של גזי קרקע לשטחי מגורים, לאזורי תעשייה ופליטות גם לאוויר. כלומר - פליטות מזוהמות בגזי קרקע".
כיצד משקמים קרקעות? "הטכנולוגיה הכי פשוטה היא חפירה וסילוק. חופרים את הקרקע, המזוהמת, מגיע לקרקע נקייה, עושה מיפוי ומפנה את הקרקע המזוהמת לאתרי הטמנה. עד לפני מספר שנים זאת הייתה השיטה הכי נפוצה. כיום יש טכנולוגיות אחרות שמאפשרות השבה ומחזור.
לדבריו, "אם בעבר היינו בטוחים שמזהמים העיקריים הם דלקים ומתכות, היום אנחנו יודעים שיש מזהמים אחרים כמו תרופות וחומרי נפץ. יש לא מעט חומרים שאנחנו כל הזמן מדייקים את הערכים שמהווים סיכון לאדם".
המשרד להגנת הסביבה פרסם לאחרונה מפה מתעדכנת, בה ניתן למצוא שטחים מזוהמים ושטחים עם חשד לזיהום, וכן סטטוס טיפול של כל זיהום.
8. פליטות גזי חממה
"גזי החממה זאת מכה שלא הייתה מעולם על פני כדור הארץ. היא חדשה לגמרי. אנחנו בתקופה שבה האדם מכתיב את האקלים, לא היה מעולם כזה דבר", אמר פרופ' פנחס אלפרט מבית הספר לסביבה וכדור הארץ שבאוניברסיטת תל אביב. "בניגוד לעשר המכות שהוטלו על המצרים – גזי חממה היא מכה גלובלית. כל עולם האקלים משתנה", אמר.
לדבריו, את הנזקים שנגרמים לפי החוקרים מפליטת גזי החממה אנחנו כבר רואים. "ב-50 השנים האחרונות יש גלי חום, וטמפרטורות גבוהות יותר שמשפיעות על אורח החיים שלנו, גם על הבריאות שלנו. בעבר לא היו צריכים מאווררים באירופה, והיום זה הפך לכלי הכרחי. באזור שלנו, המזרח התיכון, ההתחממות היא הרבה יותר חזקה, כמעט כפולה. נזק נוסף עליו דיבר הפרופ' הוא התייבשות של אזור הים התיכון, הנובעת מירידה בכמות הגשמים, ובמקביל הופעה של אירועי גשם חזקים במיוחד.
עוד ציין החוקר כי "קיימת גם השפעה על בעלי החיים. יש מקומות שבהם בעלי החיים כבר לא יכולים להתקיים בהם בגלל הטמפרטורה ובגלל הירידה בכמות המשקעים. וזה משנה את הכל".
9. התפשטות של מחלות הפוגעות בבעלי חיים
בני האדם אחראים להתפשטות מחלות רבות הגורמות לתמותה המונית של בעלי חיים, וכתוצאה מכך – פגיעה בטבע.
ד"ר רוני קינג, הווטרינר הראשי של רשות הטבע והגנים, אמר כי "מחלות רבות נגרמות על ידי פתוגנים (אורגניזמים שמחוללים מחלה): חיידקים, וירוסים ופטריות. יש המקשרים את זה לשינויים שלנו על האקלים, היכולים לגרום לשינוי בתפוצה של בעלי חיים. שינויי תפוצה הם גורמים משמעותיים בהפצה של מחלות, וגם על בני אדם".
דוגמה לכך היא קדחת מערב הנילוס – נגיף שמועבר על ידי יתושים, שתפוצתם משתנה בהתאם לשינויי מזג האוויר – היתוש יחפש מקום חם לח.
סיבה נוספת להפצת מחלות היא צפיפות של בעלי חיים, הנגרמת מאובדן בתי גידול. "הסיכויים שבעלי חיים יידבקו ממחלות עולים כאשר הם נמצאים בצפיפות. מחלה שעוברת במגע מחייבת שיהיו מספיק בעלי חיים רגישים למחלה שייפגשו את אותו בעל חיים נגוע ותעביר את המחלה. אחת הדוגמאות לכך היא כלבת. אנחנו עושים מאמץ גדול כדי לחסן את בעלי החיים על ידי פיתיונות", אמר ד"ר קינג.
כמו כן, קיים גם צורך בשמירה על סניטציה (תברואה) כדי למנוע זמינות של פסולת אנושית, הגורמת לעלייה בכמות המינים המתפרצים (כגון תנים וחזירי בר), שעלולים לפגוע המערכת האקולוגית ולהפיץ מחלות כגון הכלבת.
דוגמה למחלה נוספת שההתפרצות שלה החמירה בשל בני האדם היא שפעת העופות. במשך שנים, היה נהוג להאכיל את העגורים באגמון החולה, וכתוצאה מכך – אלפים מהם נשארו באגמון מעבר לזמן ששהו בו בעבר. בשנה האחרונה חלה התפרצות של שפעת העופות בעולם, וצפיפות העגורים באגמון החולה גרמה לאלפי ציפורים להידבק ולמות.
10. הרעלות
השנה האחרונה הייתה לא טובה לנשרים בישראל: 15 מהם, המהווים כ-9% מהאוכלוסייה בארץ, מתו מהרעלות. ד"ר שקדי מרשות הטבע והגנים הסביר כי מדובר ב"מכה איומה" הנובעת בין השאר מגישה חופשית לרעל, ומפסולת שלא מטופלת כראוי.
"הרעלות זה מכה איומה בישראל בגלל שתי סיבות. הראשונה – זה שבמדינת ישראל כל אחד יכול להגיע כמעט לכל רעל, לקחת אותו ולפזר אותו. אין על זה לא ביקורת ולא בקרה. אין אכיפה ואולי אפשר לשפר את החקיקה אבל בינתיים גם לא מקיימים את החוקים הקיימים. אבל למה אנשים מתפתים להרעיל? כי הם מעוניינים לפגוע בכלבים המשוטטים ובתנים שפוגעים להם בחקלאות. הנשרים מגיעים לאכול את בעלי החיים שמתו – ומתים גם הם מההרעלה".
שקדי ציין כי בישראל קיימת התרבות מוגברת של תנים ושל כלבים משוטטים בשל עודף פסולת נגישה שלא מטופלת כראוי - בעיקר של בשר שמגיע לרוב מהמגזר החקלאי.
"כשיש פסולת – חיות בר וכלבים המשוטטים באים ואוכלים ממנה. ומה עושים יצורים שיש להם הרבה אנרגיה? מתרבים בכמויות גדולות. אנחנו מדברים על מצב שבו חקלאים סובלים באופן חמור מטריפות. החיות הללו עושות נזקים לאנשים. משום שקל להשיג את הרעלים, הם משיגים אותם ומפזרים.
