זוג לווייתני קטלן מטילים אימה והורגים כרישי עמלץ לבן מול חופי דרום אפריקה מאז 2017. בכך הצליחו הלווייתנים להבריח מספר רב של כרישים מאזורם הטבעי.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת African Journal of Marine Science, כלל תצפיות ארוכות טווח ונתוני מעקב כדי להראות שהעמלצים הלבנים נמנעו משהייה באזורים מסוימים בחוף גאנסבאי - שטחים שבהם הם שלטו במשך שנים רבות - מחשש שייפגעו כתוצאה מתקיפה הלוויתן הקטלן.
מאז 2017, שמונה כרישים לבנים נשטפו לחוף בעקבות התקפת קטלן. לשבעה מהם הוצא הכבד, חלקם איבדו בתקיפה גם את הלב. הפצעים שלהם, שהובילו למותם, נוצרו באופן מובהק על ידי אותו זוג לווייתנים, שסביר להניח שהרגו יותר כרישים (שלא נשטפו לחוף). ההבנה הרווחת והמדאיגה היא שגם לווייתני קטלן אחרים מסוגלים לתקוף בצורה כזו. בנוסף, הממצאים מוכיחים כי הכרישים, שנחשבים לקטלניים בפני עצמם, מתרחקים מהטריטוריה הימית הזו, נוכח הפחד מאותן תקיפות לווייתנים.
במחקר הנוכחי, שבוצע במשך חמש שנים וחצי, עקבו החוקרים אחר 14 כרישים שנמלטו מהאזורים כאשר לווייתני הקטלן נכחו בקרבתם. אין זה דבר של מה בכך, בשל העובדה כי חוף גאנסבאי, שמרוחק כ-100 ק"מ מזרחית לקייפטאון, היה אתר בעל שם עולמי לאיתור כריש העמלץ הלבן, בעיקר בקרב תיירים מכל העולם שביקרו במקום וצללו בתוך כלוב כדי לחזות בו מקרוב.
"בתחילה, בעקבות התקפת לווייתן קטלן בחוף גאנסבאי, כרישים לבנים בודדים לא הופיעו במשך שבועות או חודשים. מדובר על אסטרטגיית הימנעות בקנה מידה גדול, המשקפת את מה שאנו רואים בשימוש על ידי זאב טלוא (כלב בר אפריקני) בסרנגטי בטנזניה, בתגובה לנוכחות מוגברת של אריות. ככל שהקטלן פוקד את האתרים הללו יותר, כך גדל הזמן שכרישי העמלץ הלבן מתרחקים ממנו", אמרה אליסון טאונר, ביולוגית של עמלץ לבן בארגון השימור Dyer Island Conservation Trust. "המחקר חשוב במיוחד, שכן על ידי קביעת האופן שבו טורפים ימיים גדולים מגיבים לסיכון, נוכל להבין את הדינמיקה של דו-קיום עם קהילות טורפים אחרות. דינמיקה זו עשויה גם להכתיב את האינטראקציות בין מתחרים או יחסי טורף-נטרף".
לפני שהחלו התקיפות הללו, היו רק שני מקרים מאז החל איסוף הנתונים בחופי גאנסבאי, שבהם נעדרו הכרישים במשך שבוע או יותר: שבוע אחד ב-2007, ושלושה שבועות ב-2016. למעשה, מעשי ההרג הללו אינם חריגים, שכן הקטלן הורג כמעט כל דבר שעומד בדרכו, בין אם זה דגים זעירים, כרישים חזקים, אריות ים ואפילו לוויתנים כחולים.
בין 2016 ל-2017, חמישה כרישים לבנים נמצאו מתים - ארבעה מהם עם פגר שנקרע לגזרים, אך מאז גדל המספר כאמור לשמונה (מאלו שתועדו לאחר שנשטפו לחוף). בששת החודשים שלאחר מותו של הכריש הראשון, תדירות הפעמים שבהן נצפו הכרישים בחוף גאנסבאי צנחה מלמעלה משש תצפיות יומיות לאחת בלבד. כמו כן, ירדו גילויים של כרישים שתויגו במשדרים אלקטרוניים. לפני התקיפות ב-2017, בין שלושה לשמונה כרישים מתויגים זוהו באזור בכל יום. במשך מספר חודשים לאחר מכן, המספר הזה ירד לאפס. נתוני המשדר הראו שכרישים בודדים שחו לפעמים במרחק של מאות ק"מ מגאנסבאי, מספר ימים לאחר התקפת הקטלן. במקרים מסוימים, כרישים התרחקו שישה חודשים או יותר לפני שחזרו אל האזור.
לנדידת הכרישים ההמונית הזו היו השפעות רבות על האיזון של המערכת האקולוגית המקומית. דוגמה בולטת לכך, הייתה הופעתו של טורף חדש ובינוני, בשם כריש קופר (נקרא גם כריש ברונזה) שעבר לאזור כדי להשתלט על הנישה שמילאו העמלצים הלבנים. כרישי הברונזה נטרפו לעיתים על ידי העמלץ הלבן, אך כשאלה החלו להיעלם או להתרחק לפרקי זמן ממושכים, כרישי הברונזה נצפו במספרים גדולים בהרבה. השינוי במים הדרום אפריקנים עלול לדרדר ולהפר את כל שרשרת המזון ובכך להפעיל לחצים על כל המערכת האקולוגית.
נשאלת השאלה מה מניע את מסע הלוויתן הקטלן הזה מלכתחילה? גדולים ותוקפניים ככל שיהיו, לוויתן קטלן בדרך כלל לא טורף כריש עמלץ לבן, כך אמרו החוקרים. עם זאת, ישנן תצפיות שתיעדו תת-מין נדיר בעל שיניים דומות לאלו של לוויתן קטלן בדרום אפריקה, שנראה כי הוא מתמחה בטרף כרישים. יחד עם זאת, כמו בכל המחקרים, יש לשקול גם הסברים חלופיים לממצאים. החוקרים מניחים שגם לטמפרטורת המים או לדיג על ידי בני האדם יכולות להיות השפעות על היעדרות הכרישים הלבנים, אם כי עדיין לא ניתן להסתמך רק על סיבות אלה בלבד, שכן לדבריהם, מדובר בירידה חדה למדי מאז 2017 במספר הכרישים שנצפו.