התארגנות "הורים למען האקלים" היא יוזמה חדשה יחסית בנוף הסביבתי בישראל, שנולדה מתוך הצורך למקד פעילות סביב אתגר התחממות כדור הארץ. ההתארגנות יצאה לדרך לפני כשנתיים וחצי, וצמחה תוך כדי ולמרות מגבלות תקופת הקורונה. כיום, כמה אלפי אנשים מעורבים בפעילות במגוון מסגרות, מקומיות וארציות. ביקשנו לברר איך זה בדיוק עובד.
אם יש משהו שמאפיין את ההתארגנות הזאת, זו דווקא העובדה שהיוזמים והפעילים המרכזיים בה לא בהכרח באים ממקצועות הסביבה. כזה הוא למשל המייסד בארץ, לוטן רז, בן 41 מחיפה ואבא לשניים. "בבית הייתה זו דווקא אחותי שעסקה בנושאי סביבה ואקלים", הוא מספר. "לי יש תואר ראשון בהיסטוריה, בעשור השלישי לחיי עבדתי בארגונים חברתיים, ובהמשך הייתי איש טכני בצוות הכרמלית בחיפה.
"מה שדחף אותי להתעניין בנושא היו שני דברים – האחד, הפכתי לאבא. השני – התחוורה לי חומרת המצב דרך דו"חות ה-IPCC - הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים - והאירועים השונים ברחבי העולם. במקביל, הנושא קיבל תהודה כשהחלה תנועת המחאה של הנוער עם הפעילות של גרטה טונברי. על רקע זה, הייתה תחושה שקול ההורים לא נשמע. מאבק הנוער חשוב ותמיד צעירים מובילים תנועות שינוי משמעותיות, אבל יש משהו הכרחי בלהשמיע את הקול כהורים.
"שתי תובנות היו לי אז – האחת: עלינו לפעול מתוך האינטרס של טובת ילדינו ואחריות לדור הבא, למען איכות החיים שלהם. השנייה: יש משמעות ציבורית לקולם של ההורים. כשהורים מדברים על עתיד הילדים זה משהו שמחייב הקשבה".
בקיץ 2019 פרסם לוטן פוסט בנושא בפייסבוק, ויזם שיחה עם כל מי שהגיב. "ראיתי שיש היענות, שיש אנשים שזה נוגע לליבם ובוער בהם לעשות דבר מה ביחד", הוא אומר. "ככה התחילה ההתארגנות, ממש רגע לפני לידת הבן השני שלנו". לוטן חווה כך שתי חוויות היריון ולידה מקבילות, של בנו ושל התארגנות חדשה למען כדור הארץ והדורות הבאים.
יעל לבי פינברג, 48, נשואה ואם לשתיים מקריית טבעון, הייתה בין הראשונים שהצטרפו לפעילות שיזם לוטן. "תמיד הייתי רגישה לנושאי הסביבה, אבל אני לא ממש אקטיביסטית באופיי. במקצועי אני פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית, מטפלת באנשים עם אתגרים לא פשוטים. הבת שלי הלכה להפגנה בחיפה, במסגרת יום מחאה עולמי. בני הנוער המפגינים נתנו לי מוטיבציה. אמרתי לעצמי – 'איך ייתכן שבני הנוער מפגינים ללא תמיכה של ההורים, של המבוגרים. מישהו מדור הבוגרים צריך להשמיע קול'. הייתה לי תחושה שכביכול נוח לשים את הנוער במוקד, כדי שהמבוגרים יוכלו להתנער מהאחריות. בהפגנה פגשתי את לוטן, שמעתי על התגבשות התנועה והוא הציע לי להצטרף ולהקים קבוצה בקרית טבעון, כדי לחזק את הפעילות המקומית".
"אנחנו אחראים לשלום הדור הבא"
ההתארגנות הזו מוכרת בעולם תחת השם Parents for Future. חזון התנועה בארץ מכריז: "אנו, הורים מכל הארץ, הורים לתינוקות, לפעוטות, לתלמידי בית ספר, סבים לנכדים. אנחנו האחראים לשלומו של הדור הבא. אנחנו דואגים שלילדינו יהיה מה לאכול וללבוש, שיוכלו ללמוד, להתפתח, לשגשג. אנחנו האחראים לכך שיהיה להם עתיד לגדול אליו".
- איך אתם רואים את התפקידים של הורים למען אקלים?
לוטן: "שני התפקידים המרכזיים של הורים למען האקלים בעיניי הם להגיע לכמה שיותר הורים עם המידע על אתגר האקלים, ולהטמיע את התובנה שאפשר לעשות משהו לגבי זה. אנחנו מיישמים זאת בכך שאנחנו לוקחים אנשים ביד, ומראים להם שכאשר פועלים ביחד, זה מביא לשינוי ומוכיח שאפשר לשנות".
יעל: "המסר הוא שגם על ההורים לקחת אחריות, ולא לצפות שהדור הבא הוא זה שיפתור את הבעיה. וזה כולל גם את הסבים והסבתות. הנוער אמנם אפקטיבי – נבחרי ציבור נוטים להקשיב לנוער יותר מאשר לאחרים, אבל הפוקוס על הנוער דוחק את הצורך של המבוגרים לפעול. תפקיד המבוגרים הוא להטמיע את המסר, כדי שלא יהיה מצב ששומעים את הנוער כקוריוז, אלא לוודא שהמסר מחלחל ומפעיל את מי שצריך".
אף שהתנועה התחילה לפעול בתקופת הקורונה המאתגרת, רבים כבר נרתמו לעשייה. לדף הפייסבוק כ-4,000 עוקבים וקבוצות הוואטסאפ השונות מונות כ-1,000 חברים. ההתארגנות מונה גם כבר כמה צוותי פעולה נושאיים-מקצועיים, בהם: קהילה, חינוך, מדיה חברתית, עיצוב גרפי, כתיבת תוכן, קשרי ממשל, טיפול בפסולת אורגנית, עצים ועוד.
צוותים נוספים מתארגנים אד הוק לצורך פעילויות כגון הפגנות, פיקניק קהילתי או מפגש פעילים. בהיבט המקומי פעילות קבוצות מקומיות בתל אביב, ירושלים, חיפה, קריית טבעון, מודיעין, נס ציונה ואזור השרון. התנועה מזמינה להצטרף הן לצוותים קיימים, הן להקמת צוותים חדשים והן לייסוד קבוצות מקומיות ברחבי הארץ.
- איך מתנהלת הפעילות?
לוטן: "זאת אמנם תנועה, אבל מאוד מבוזרת. מטרת ההתארגנות היא ליצור מסגרת פעולה מאפשרת. כל יוזמה שעולה בקנה אחד עם מטרות התנועה מתקבלת בברכה. כל יוזם יכול להצטרף לצוות, ויש הרבה מרחב ליוזמות חדשות".
יעל: "מי שיש לו רעיון - קם ועושה. יש מי שעוסק בטיפול בפסולת אורגנית. יש צוות של אנרגיות מתחדשות. יש צוות קשרי ממשל. אנשים יכולים להצטרף לפי תחומי העניין שלהם, והצוותים מקיימים מפגשי זום לתיאום. למשל, צוות האנרגיות המתחדשות נתקל בהתנגדות של הורים להקמת פאנלים סולאריים על גגות, כי הם חששו, משום מה, מקרינה. הצוות הזמין מומחה שהוכיח שאין בעיה, והפיק סרטון הסברה בנושא. צוות נוסף בטבעון עוסק בקידום הרעיון של עיבוד פסולת ביתית אורגנית לקומפוסט. הקמנו גם צוות ארצי לנושא הזה. הכול נעשה במהלכים התנדבותיים".
סרטון ההסברה שיצר צוות האנרגיות המתחדשות:
יחד עם זאת, ברור לחברי ההתארגנות שאחריות אישית אינה מספיקה, והיא צריכה עזרה וגיבוי מהרשויות – המקומיות והממשלתיות – לקידום הצעדים המשמעותיים. יעל: "לכן אנחנו פועלים להשמעת קול ציבורי והעברת מסרים לנבחרי ציבור. למשל, להדהד את דרישת המדענים לגבי הצעדים הנדרשים. הדחיפה מלמטה, העלאת הצורך שמגיע מהתושבים, היא חשובה ביותר, כי הדברים לא קורים מעצמם. למשל, אנחנו פועלים ישירות מול המשרד להגנת הסביבה, ובעקבות זאת השגנו סיוע תקציבי לביצוע פיילוטים שכונתיים.
"התפקוד שלנו מתמקד בפעולה מול הרשויות, מתוך ידיעה שיש ארגונים אחרים שמקדמים היבטים ספציפיים בהתנהלות ידידותית לכדור הארץ. ההתמקדות שלנו היא ביצירת בסיס קהילתי, שמייצר את הדרייב לשינוי".
מתוך התערוכה הנודדת של "הורים למען אקלים":
החודש נחנכה תערוכה נודדת, המציגה את נושא אתגר האקלים והדרכים לפעולה באמצעות כרזות ממוקדות ומעוצבות היטב. התערוכה נפתחה ב"כיפה", ליד מרכז ההנצחה בלב קריית טבעון, ותנדוד למקומות נוספים ברחבי הארץ.
- איך מתמודדים עם הנטייה לאדישות?
לוטן: "אנחנו במציאות שמעודדת אנשים 'להישאר בבית מתחת לפוך'. מבחינתם של כל מיני גורמים, business as usual זה המצב הכי טוב. המניעים והאינטרסים של קובעי מדיניות הם לא בהכרח הבטחת איכות החיים הטובה שלנו. גרמו לנו להתמכר לחיי נוחות ולהתעלם מהמציאות, וזה רלוונטי גם לאלה שמרגישים אי-נוחות כלפי הנעשה מסביב, גם אותם הביאו לכדי ייאוש לגבי האפשרות לשנות. אנחנו גם אחרי שנתיים של טלטלות בגלל הקורונה. אבל האמת היא שאנחנו מרגישים קטנים וחסרי משמעות רק כי גורמים לנו להרגיש ככה.
"כדי שנוכל לנוע לפעולה צריך גם ביטחון שאנחנו יכולים לשנות דברים, וגם קשר למישהו שנוכל להתחבר אליו ולסמוך עליו. הדרך הטובה היותר לעשות את זה היא ליצור את החיבורים האישיים – בשכונה, בעבודה, במפגש בהפגנה, בפעילות בתנועה כזו או אחרת. תחושת ההצלחה של הישג שהגענו אליו במאמץ משותף יחד היא משמעותית מאוד, והכוח המניע הוא תקשורת ויצירת אותם קשרים. לכן, ככל שההתארגנות תגדל, תהיה לפעילות יותר משמעות".
- יש אנשים שהתארגנויות כאלה נשמעות באוזניהם כהטפה, ואולי זה יוצר התנגדות.
"זה קשור לאורח החיים היומיומי. אנחנו חברה עמוסה ועסוקה. ההורים נמצאים כל הזמן תחת נטל וצורך לעמוד בציפיות ולבצע מטלות. ואז באים ולכאורה מבקשים מהם להיפטר מהדברים שקצת מאפשרים להם לנשום בתוך הדבר הזה: כמו להיות טבעונים. זה לא פשוט, כי החשש הוא ש'הילדים יורידו לי את הראש אם אקח מהם את הדברים האלה'.
"רובנו צריכים מישהו שיקשיב לנו. הרבה פעמים אנשים יודעים מספיק על אתגר האקלים, אבל זה מפחיד, ובלתי נסבל מבחינתם לעסוק בזה. צריך לשאול אותם שאלה קטנה, להקשיב איפה זה פוגש אותם ואז להסביר בסבלנות. 'מה כל כך קשה לך לשמוע ולדבר על הנושא?', או להציע 'אני רוצה שתדע קצת יותר לגבי האתגר, כי אני דואג לילדים שלי'. לפנות ולהקשיב.
"חשוב לבוא לא מתוך גישה של 'לשנות לחלוטין את אורח החיים', אלא להציע רעיונות 'איך לגרום לשינויים הנדרשים בעולם'. השאלה היא איך לפעול כדי שלא ייגרמו לי חיי לחץ כאלה, כדי שאוכל להיות יותר עם הילדים ולעסוק בדברים המהותיים בחיים. הפתרון יבוא מזה שנתארגן ביחד ונדרוש חברה שמתנהלת ועובדת בשבילנו, ושלוקחת בחשבון את משאבי העולם המוגבלים. המטרה היא לא שנשנה סדרי חיים ונהפוך כולנו בבת אחת לטבעונים. זה נכון שצריך גם פעולה בממד האישי, אבל המאמץ העיקרי הוא לעבוד ביחד, למען עולם ראוי יותר בשבילנו".
יעל מסכימה ומדגישה: "זה שאני פועלת עוזר לי להתמודד עם החשש שיש בי".
- כולם נורא עסוקים היום. איך בכלל מפנים זמן לפעילות כזו?
לוטן: "אני לא מכיר מישהו שעושה את הפעילות בריק. כל מי שפעיל בתנועה עושה זאת תוך כדי החיים העמוסים. אני קורא לזה 'נקבים בזמן', שבהם אני עושה את זה תוך כדי ביצוע של דברים אחרים. למשל, פגישות צוות טלפוניות. העניין הוא שכשעובדים יחד עם אנשים על משהו שאכפת ממנו, זה הופך את זה לאפשרי. זה לא אומר שזה קל, אבל זה גם כיף ויוצר תחושת משמעות".
חובה להשמיע קול
דרך האתר של הורים למען אקלים או דף הפייסבוק שלהם יכול כל גולש להצטרף לרשימת התפוצה ולקבוצות הוואטסאפ הרלוונטיות כדי לקבל עדכונים. התנועה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם פעילות הנוער ותנועת "חיים וסביבה", שגם מפעילה את האתר "אקלים ישראל", המשמש מוקד של ידע ומאגר כלים לפעילות בנושאי האקלים.
יעל: "כולנו מרגישים שקשה לפעול בנושא האקלים בתוך קלחת הכאוס של החיים. יחד עם זה, צריך להתגבר על הקושי ולהבין שבסופו של דבר זה מאמץ של כולנו. חובתנו האזרחית היא להשמיע קול ולהביא לשינוי. לא כולם צריכים להיות פעילים מרכזיים. יש חשיבות רבה גם בצעדים קטנים - להתעדכן, להרים תרומה סמלית, להפיץ פוסט, להשתתף בפעילות, לעזור כל אחד בתחום המקצוע שלו, בטקסטים, בגרפיקה, בעריכת וידאו וכדומה. כל תרומה קטנה לפעילות היא משמעותית למהלך הכולל".
