מחקר ארכיאולוגי שבחן חפצים ושלדים באתר הקבורה העתיק ביותר בהולנד מצא כי חלוקת התפקידים בין גברים לנשים לפני 7,000 שנה הייתה פחות "מסורתית" ממה שחשבו.
המחקר נערך על ידי צוות רב תחומי של חוקרים בראשות מרכז הארכיאולוגיה ההולנדי 'ארקול', המוזיאון הלאומי לעתיקות בהולנד ואוניברסיטת ליידן.
החוקרים בחנו את החפצים בקברים ואת שרידי השלדים ועמלו כדי לחשוף את המין והגיל של חלק מהמתים באמצעות שאריות השריפה של הגופות. זה אפשר להם להגיע למסקנה שראשי חץ מצור וגרזני אבן, המיוחסים באופן מסורתי לגברים, נמצאו לעתים קרובות גם בקברי נשים בשדה הקבורה של אלסלו (Elsloo), כפר במחוז לימבורג בהולנד.
ממצא זה שופך אור על התפיסה המסורתית לפיה חפצים שנטמנו בחלקות הקברים, כרכוש אישי של הנקברים, מייצגים את חיי היומיום ואת המין של הנפטר. כעת, מסתבר שאין זו עובדה מוגמרת וכי אין שיוך ספציפי של החפץ למגדר, בשונה כאמור ממה שחשבו בעבר.
יחד עם זאת, הממצאים בחלק אחר של הקברים העלו גם תמונה לפיה התפקידים המסורתיים נשמרו, שכן לצד הגברים הפרהיסטוריים אותרו כלים שהעידו עליהם כציידים, רועים, לוחמים ובנאים, בעוד שלצד הנשים נמצאו חפצים שהעידו עליהן כמטפלות או קדריות. שרידי הקשישים שבנקברים, במיוחד אלה של הנשים, היו מלאים בשפע חפצים, ככל הנראה בשל קשר לסטטוס מסוים הקשור לגיל.
כמו כן, על פי הממצאים נראה שהונהגה באותה העת "מסורת קבורה" שכללה טקסים ושימוש במגוון אמצעים שקשורים לציד, הכנת מזון, עיבוד עץ וקישוט גוף. לדוגמה - רבים מהקברים הכילו אוכרה אדומה - תערובת של תחמוצת ברזל וכמויות משתנות של חימר וחול.
שדה הקבורה הניאוליתי באלסלו השתייך לתרבות הקדרות הליניארית של הקהילות החקלאיות הראשונות בהולנד ובחלקים נרחבים מאירופה לפני יותר מ-7,000 שנה. מדובר על שדה הקבורה העתיק ביותר בהולנד (המתוארך ל-5100–4950 לפני הספירה), שנחפר בעבר על ידי הסוכנות למורשת תרבותית בהנהגתו של הארכיאולוג והפרהיסטוריון פיטר מודרמן (1959) ואוניברסיטת ליידן (1966). מאז, הממצאים נמצאים בטיפול של המוזיאון הלאומי לעתיקות בליידן, כשמחקר זה בוצע במסגרת פרויקט ארכיאולוגי של הסוכנות למורשת תרבותית בהולנד.
