הקשר הספציפי בין מאובני פרוטוצרטופס ליצור המיתולוגי גריפין הוצע לפני למעלה מ-30 שנה בסדרה של מחקרים וספרים, שחיברה הפולקלוריסטית ד"ר אדריאן מאיור מאוניברסיטת סטנפורד. לדבריה, מאובני דינוזאור בשם פרוטוצרטופס התגלו על ידי נוודים קדומים במונגוליה וסין. התגלית הופצה מערבה לאורך דרכי הסחר ועוררה השראה והשפעה רבה על סיפורים ואומנות בדמותו של הגריפין - יצור מיתולוגי שגופו, זנבו ורגליו האחוריות הן של אריה, בעוד שראשו, רגליו הקדמיות וכנפיו הן של עיט.
הגריפין הופיע לראשונה באמנות המצרית והמזרח תיכונית במהלך האלף הרביעי לפנה"ס, לפני שהפך פופולרי ביוון העתיקה במהלך המאה ה-8 לפנה"ס. לעומתו, פרוטוצרטופס היה דינוזאור קטן (באורך של כ-2 מטרים) שחי במונגוליה ובצפון סין בתקופת הקרטיקון (לפני 75-71 מיליון שנה), ונמנה על קבוצת הדינוזאורים המקורננים (למרות שבפועל לא היו לו קרניים).
בהערכה המפורטת הראשונה של הקשר בין הפרוטוצרטופס והגריפין, כחלק ממחקר שפורסם בכתב העת Interdisciplinary Science Reviews, בחנו ד"ר מארק ויטון וריצ'רד הינג, זוג פלאונטולוגים מאוניברסיטת פורטסמות', את תיעוד המאובנים ההיסטוריים, התפוצה וסביבתו הטבעית של הפרוטוצרטופס, כמו גם את המקורות הקלאסיים שקישרו בינו לבין גריפין.
הם עשו זאת תוך התייעצות עם היסטוריונים וארכאולוגים במטרה להבין את ההשקפות המסורתיות, שאינן מבוססות על מאובנים, על מקורותיו של הגריפין. הם גילו בין היתר שהטענה לפיה מאובני הפרוטוצרטופס התגלו על ידי נוודים שחיפשו זהב, איננה סבירה מכיוון שמאובני פרוטוצרטופס התגלו במרחק של מאות קילומטרים ממרבצי זהב עתיקים.
"יש הנחה ששלדי דינוזאורים מתגלים כשהם חשופים למחצה", אמר ד"ר ויטון. "אבל באופן כללי, רק חלק קטן משלד דינוזאור יהיה גלוי לעין בלתי מזוינת, למעט ציידי מאובנים חדי עין. גם אם נתקלו בכאלה, אותם נוודים היו צריכים לחלץ את המאובנים - משימה לא פשוטה בהתאם ליכולות באותה העת, שכן גם עם כלים וטכניקות בעת המודרנית מדובר במשימה לא פשוטה. על כן, נראה יותר סביר ששרידי הפרוטוצרטופס נעלמו מעיניהם של הנוודים".
באופן דומה, ההתפשטות הגאוגרפית של אמנות הגריפין במהלך ההיסטוריה אינה מתיישבת עם התרחיש לפיו המאובנים התגלו במרכז אסיה ומידע על אודותיהם הופץ מערבה על פני דרכי הסחר, שכן בספרות העתיקה אין התייחסות חד משמעית למאובני פרוטוצרטופס.
למעשה, הדינוזאור הצמחוני שחי בעדרים מזכיר את הגריפין רק בהיותו בעל חיים בעל ארבע גפיים עם מקור. אין פרטים באמנות הגריפין שמצביעים על התייחסות למאובני פרוטוצרטופס. "כל מה שקשור למקורות הגריפין עולה בקנה אחד עם הפרשנות המסורתית לפיה מדובר בחיות דמיוניות, בדיוק כפי שהמראה שלהם מהווה חיבור בין אריה לנץ", הוסיף ד"ר ויטון.
יחד עם זאת, מחברי המחקר מדגישים כי ישנן עדויות למאובנים בעלי חשיבות תרבותית לאורך ההיסטוריה האנושית, ואינספור מקרים של מאובנים מעוררי השראה פולקלורית ברחבי העולם, המכונים "גאו-מיתים", אולם הדבר לא חל על כל המיתוסים, בדומה לקשר הספקולטיבי שנוצר בין פרוטוצרטופס לגריפין, והתגלה כחסר ראיות מוצקות.
"חשוב להבחין בין פולקלור מאובנים עם בסיס עובדתי - כלומר קשרים בין מאובנים למיתוס, המעידים על גילויים ארכאולוגיים או אזכורים משכנעים בספרות וביצירות אמנות - לבין קשרים משוערים המבוססים על אינטואיציה. אין שום דבר רע מיסודו ברעיון שעמים עתיקים מצאו עצמות דינוזאורים ושילבו אותן במיתולוגיה שלהם, אבל חלה החובה לאמת זאת מבחינה היסטורית, גאוגרפית ופלאונטולוגית, אחרת מדובר בספקולציות בלבד", הסביר הינג.