כמעט 11 שנים לאחר אסון דליפת הנפט בנחל צין, יגזור מחר (יום ג') בית המשפט השלום בבאר שבע את דינם של חברת קצא"א ובכירים בחברה באותה תקופה, שהורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, עבירות של השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן ולכלוך ברשות הרבים ועבירה של גרימת ריח חזק או בלתי סביר. באירוע הדליפה ביוני 2011, זוהם שטח של כ-60 דונם בנחל צין ובסביבה בעקבות פריצה של כ-722 אלף ליטרים של דלק סילוני. בעבודות השיקום פונו כ-26,500 טון קרקע מזוהמת.
דליפת הנפט ב-2011
(רועי עידן)
יאיר וידה - מנכ"ל קצא"א לשעבר, שלמה לוי ששימש כסמנכ"ל הנדסה בקצא"א באותה תקופה וניר סביון מנהל פרויקט שיפוץ הצינור הורשעו בעבירות של זיהום מים בנסיבות מחמירות, שתי עבירות של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק שמירת הניקיון, ועבירה אחת של הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על החוק למניעת מפגעים. מפקח פרויקט שיפוץ הצינור פרוספר אלבז ומנהל הפרויקט אריה אמיר זוכו מהעבירות שיוחסו להם.
הנאשמים סביון ולוי משמשים גם כיום בתפקידים בכירים בקצא"א. לוי משמש כסמנכ"ל ממונה על בטיחות איכות סביבה, וסביון סמנכ"ל. הפרקליטות ביקשה להטיל קנס של מיליונים על חברת קצא"א וקנס של עד 400 אלף שקלים על בעלי התפקידים בחברה.
הפרקליטות ביקשה להטיל על חברת קצא"א קנס שינוע בין 1.5 מיליןון שקלים ל-4 מיליון שקלים. הקנס המקסימלי על עבירה של זיהום מים בנסיבות מחמירות לתאגיד הוא 1,568,000 שקלים, ואילו החברה הורשעה גם בעבירות נוספות. בפרקליטות ציינו כי "קצא"א לא לקחה אחריות, לא הודתה. אנחנו רואים את קצא"א בראש הפירמידה. קצא"א היא בעלת הפרוייקט, בעלת השליטה, בעל הסמכויות".
בפרקליטות ציינו כי לגבי קצא"א קיימים שמונה פסקי דין קודמים בנוגע לפגיעה בשמורת האלמוגים באילת. "אנו לא רואים נזק משמעותית לקצא"א כתוצאה מההליך, פרט אולי לתדמיתי. אם קצא"א תרחיב את הפעילות שלה, קשה להגזים בחשיבות המסר שצריך להעביר. במיוחד כשמדובר בנאשמים שחלקם עדיין עובד בקצא"א בתפקידים בכירים", אמרו בפרקליטות.
בית המשפט כבר גזר את דינם של נאשמים אחרים באסון, בהם חברת רולידר בע"מ. בית המשפט הטיל על החברה קנס של 500 אלף שקלים. על חברת מובילי הר הנגב בע"מ הוטל קנס בסך 600 אלף שקלים. הבעלים ומנהל החברה, דני אלקרינאוי נידון לעונש של"צ של 120 שעות והוטל עליו קנס בסך של 75 אלף שקלים. גם על שני עובדים נוספים של החברה הוטלו קנסות של 25 ו- 20 אלף שקלים ועונש של"צ של 120 שעות.
הפרקליטות ביקשה להטיל על יאיר וידה קנס של 75 אלף עד 400 אלף שקלים. "וידה היה המנכ"ל, ראש המערכת שנקראת קצא"א. ככל שהסמכות והאחריות כבדות יותר, כך גם הרשעה משמשת תפקיד משמעותי יותר בהליך השיפוטי ובמסר שמועבר כלפי הנאשם עצמו, וכלפי נאשמים פוטנציאליים", אמרו בפרקליטות. "כשמדובר בנושאי משרה, ההרשעה בסוף לפעמים היא אמצעי הענישה המרכזי שיש לו משמעות ושיכול להרתיע. דווקא כאשר מדובר באנשים נורמטיביים, הם בעלי מקצוע, יש להם כוח וסמכות להשפיע ולשנות. אנו מבקשים בצורה הזו לייצר אפקטיביות לנזק שצריך להעביר בית המשפט. הציפייה ממנו היא להסתכל על התמונה המלאה ולדאוג לכך שקצא"א לא תיאלץ להתמודד עם מצבי חירום עם אפס הכנה".
על ניר סביון ביקשה הפרקליטות להטיל ענישה דומה. ואילו על שלמה לוי ביקשו בפרקליטות להטיל קנס שינוע בין 100 אלף ל-400 אלף שקלים.
סניגורה של קצא"א, עו"ד אריה נייגר, ביקש להקל בעונשה: "יש בעיה עם הרתעה כדי להעניש את הזולת. הרתעת הרבים באמצעות ענישת היחיד, גם אם זה תאגיד, לא עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו". עוד ביקש מבית המשפט להיזהר ו"לא ללכת אחר הבולטות של קצא"א כארגון".
על סביון, המיוצג אף הוא על ידי עו"ד נייגר, אמר הסניגור כי "אנחנו מדברים על משהו שהיה לפני 11 שנים, ולחלוף הזמן יש משמעות לא רק בהיבט של עינוי דין, אלא בהערכת התפקוד של הנאשמים, שנעשית היום ביחס להחלטות שקיבלו לפני 11 ו-12 שנים". ניר כיום הוא סמנכ"ל בקצא"א החדשה. "אדם מגיל 33 ועד היום מסתובב בתחושה קשה... למען הרתעת הרבים לא צריך להמשיך להכאיב לו ויש לקחת את זה בחשבון. אין ספק שניר הוא אדם נורמטיבי, הוא 'אחלה בנאדם'. לחשוב שהרשעה לא תפגע בו זו עצימת עיניים. אם ירצה להיות דירקטור בחברה ציבורית זה יהיה בכפוף לשיקול דעת של אנשים. ניר בן ה-45 לא צריך, אחרי כל מה שעבר ולמד, להיפגע בגלל החלטות שגויות שנעשו בנסיבות מסויימות בגיל 33".
לגבי וידה, שהיה מנכ"ל קצא"א בזמן האסון, נטען כי מדובר בפנסיונר, שאינו יכול לשאת בקנס של עשרות אלפי שקלים ויש לבטל את ההרשעה שלו. "הוא פרש לגמלאות, אין חשש שיבצע עבירות סביבתיות נוספות. להרתעה שלו אין שום משקל". סניגורו של שלומה לוי, המשמש כיום כסמנכ"ל ממונה על בטיחות איכות סביבה, נטען כי "כשמדובר בסמנכ"ל צעיר, שהוא חדש בתפקיד, בית המשפט לא יכול לצפות שהוא ישנה סדרי עולם. העבירה נעברה בסוג של תום לב, מתוך אי הבנה מלאה בהפנמה של מה מידת הציפייה (א"ק: ממנו). האישומים נגדו והזמן שהוא מבלה בבית המשפט הפך את נושא איכות הסביבה לנושא שהוא נוגע בו וחשוב לו, אותו הוא רוצה לקדם. ייתכן שאם לא תבוטל הרשעתו אז הוא לא יוכל להמשיך לכהן בתפקיד שמהווה את השיקום שלו".
