המסת שכבות הקרח, הנמצאות בשולי הקרחונים הגדולים בגרינלנד, יגרמו לעלייה של כ-27 ס"מ במפלס פני הים ברחבי העולם, זאת ללא קשר לצמצום פליטות גזי החממה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם אמש (יום ב') בכתב העת Climate Nature. החוקרים הזהירו כי המשך פליטת גזי חממה יעלה באופן חד הרבה יותר את מפלס פני הים כתוצאה מהמסת הקרחונים באי הגדול ביותר בעולם, שנמצא בצפון האוקיינוס האטלנטי.
מדובר בקרח שמחובר לאזורים עבים יותר של קרח, אבל הוא אינו ניזון מהקרחונים הגדולים יותר. הסיבה לכך היא שהקרחונים הגדולים מקבלים פחות שלג, כתוצאה ממשבר הקלים. בינתיים הקרח שבקצה נמס כתוצאה משינויי האקלים. כך הסביר ויליאם קולגן, מומחה לקרחונים במכון הגיאולוגי של דנמרק וגרינלנד, שהיה אחד ממחברי המחקר.
"זהו קרח מת. הוא פשוט יימס ויעלם משטח הקרחון", אמר קולגן. ג'ייסון בוקס, שגם הוא היה בין מחברי המחקר, הוסיף: "זה יותר כמו רגל אחת בקבר".
ויש גם הערכות זהירות יותר. דוח של הפאנל הבין-ממשלתי על שינויי האקלים, שפורסם בשנה שעברה, חזה עלייה צפויה של 6 עד 13 ס"מ מהמסת הקרחונים בגרינלנד עד סוף המאה.
מחברי המחקר הנוכחי הסבירו כי הם ערכו את המחקר על "קרח באיזון". כלומר, בשיווי משקל מושלם. הם אספו נתונים מלוויינים, המתייחסים לשנים 2000 עד 2019. לדבריהם, במשך שנים רבות השלג בהרים בגרינלנד ירד למטה ועיבה את דפנות הקרחונים, ואיזן למעשה את הקרח שאבד. אבל בעשורים האחרונים יש פחות מילוי של קרח המגיע מההרים ויותר קרח שנמס בקצוות של הקרחונים.
מחברי המחקר בדקו את היחס בין הקרח שמתווסף לדפנות הקרחון לכמות שנעלמת מדי שנה. קולגן אמר כי לפי החישובים, 3.3% מנפח הקרח הכולל של גרינלנד יימס, ללא שום קשר לצמצום פליטות גזי החממה ברחבי העולם. "אני חושב שרעב יהיה ביטוי טוב למה שקורה לקרח", אמר החוקר.
אחד ממחברי המחקר אמר שיותר מ-120 טריליון טונות של קרח כבר נידון להמסה מחוסר היכולת של יריעת הקרח המתחממת לחדש את הקצוות שלו.
למעשה, זו הפעם הראשונה שמדענים חישבו אובדן קרח מינימלי ואת עליית פניית הים הנלווית עבור גרינלנד – אחת משתי יריעות הקרח המסיביות של כדור הארץ, שמתכווצות לאיטן בגלל שינויי האקלים הנגרמים משריפת פחם, נפט וגז טבעי.
ריצ'רד אלי, חוקר קרחונים מאוניברסיטת פנסילבניה, שלא היה שותף מהמחקר, אמר כי הנתונים הגיוניים. לדבריו, ההמסה גורמת לעליית פני הים כמו קוביית קרח שמוכנסת לכוס תה חם בחדר חם. "יש כאן אובדן המוני של הקרח", אמר אלי. "באותו אופן רוב קחוני ההרים בעולם ימשיכו לאבד מסה אם הטמפרטורות היו מתייצבות ברמות המודרניות, מכיוון שהם הוכנסו לאוויר חם יותר, בדיוק כמו שקוביית הקרח שלך הוכנסה לתה חם יותר".
קולגן אמר שהשנים 2012 ו-2019 היו שנים שבהן שיווי המשקל בין הוספת קרח להמסת קרחונים היה הכי לא מאוזן. לדבריו, אם יהיו שנים כמו 2012, המסת הקרחונים תהיה מואצת יותר ועד סוף המאה מפלס פני הים יעלה ב-78 ס"מ. לדבריו, השנתיים האלו נראות מעט קיצוניות כעת, אבל שנים שנראות נורמליות עכשיו, היו קיצוניות לפני 50 שנה. "כך פועלים שינויי האקלים", אמר קולגן. "החריגים של היום הופכים לממוצעים של מחר".
החוקר הוסיף: "אם 2012 תהפוך לשנה נורמלית, אז המסת הקרחונים תעלה את מפלס פני הים ב-78 ס"מ. אבל השוני בין 78 ס"מ ל-27 ס"מ מדגיש את ההבדל מה ניתן לעשות באמצעות יישום הסכם פריז. יש עדיין הרבה מקום למזער את הנזק".
פרופ' גייל ווייטמן מאוניברסיטת אקסטר, שלא הייתה קשורה למחקר, אמרה ל"גרדיאן" הבריטי: "קשה למנהיגים ולפוליטיקאים המודאגים מעתיד האנושות להתעלם מתוצאות המחקר הזה. אלו חדשות רעות עבור כמעט 600 מיליון אנשים שחיים באזורי החוף ברחבי העולם. ככל שגובה פני הים יעלה, הם יהיו פגיעים יותר ויותר, והדבר מאיים על כטריליון דולר מהעושר העולמי". היא אמרה שמנהיגים חייבים להגדיל במהירות את המימון להסתגלות לשינויי האקלים ולנזקים שייגרמו.
