הספרייה הלאומית החלה השבוע בפרויקט כתבות היסטוריות על ישובי העוטף - "עוטפים את העוטף". בתקופה הקרובה נביא לכם סיפורים היסטוריים המתעדים את האנשים, התעשייה, החקלאות ואת מפעל ההתיישבות החלוצי והמשגשג של הישובים שהוקמו בסמוך לרצועת עזה. והיום (ד') - סיפורו של מפעל הדפוס של קיבוץ בארי, שלמרות ההרס והחורבן באותה שבת ארורה, קם מחורובותיו וממשיך להיות אחד מבתי הדפוס המתקדמים בעולם.
כשלוי זרודינסקי (זורע) עלה מאוקראינה לישראל בשנת 1925, הוא לא יכול היה לדמיין שהחזון והיוזמה שלו יוגשמו בקיבוץ אחד בנגב. הוא לא תיאר לעצמו שהקיבוץ הקטן הזה יהפוך עם השנים למעצמת דפוס בישראל ובין בתי הדפוס המתקדמים בעולם.
13 צפייה בגלריה
לזר זורע בבית הדפוס של בארי בשנות ה-50'
(צילום: חנן בהיר. מתוך האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
לוי, שהיה ציוני נלהב, יזם ואיש תעשייה, התיישב בעיר חיפה והקים בה בית דפוס מצליח. בנו האידיאליסט והנועז בן ה-18, לזר זורע, היה אחד מקבוצת החלוצים שהקימו את קיבוץ בארי.
במבצע חשאי, במוצאי יום כיפור, ה-6 באוקטובר 1946, עלו על הקרקע ברחבי הנגב לזר זורע וחבריו החלוצים והקימו בן ליל 11 ישובים חדשים. היישובים הללו וביניהם קיבוץ בארי, נקראו מאז "11 הנקודות" והיו משמעותיים מאוד בחיזוק ההתישבות היהודית בנגב.
13 צפייה בגלריה
ילדים בקיבוץ בארי, 1975
(צילום: בוריס כרמי. מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
חברי הקיבוץ הצעיר חיפשו אחר מקור פרנסה יציב שייתן ביטחון כלכלי לישוב שנמצא ממש צמוד לגבול ישראל עם עזה. זורע, שראה את הצלחת בית הדפוס של אביו, יזם יחד עם 3 חברים נוספים את הקמת בית דפוס הראשון בנגב. הרעיון של מפעל דפוס היה מאוד לא מקובל בתנועה הקיבוצית; אך לזר וחבריו התעקשו ובית הדפוס קם ונהיה לאחר שיחות מרובות בין חברי הקיבוץ ובאישורם. אביו המנוסה של זורע התגייס לתמוך ולעודד וכך גם הסוכנות היהודית, כדי להבטיח את שגשוגו של המפעל הקיבוצי.
13 צפייה בגלריה
הפתק המקורי שכתב בודא, חבר קיבוץ בארי ב-1949 למשרדי הסוכנות היהודית בבקשה לסיוע ברכישת הציוד הראשוני להקמת בית הדפוס
(צילום: באדיבות ויקיבוץ – ארכיון קיבוץ בארי)
13 צפייה בגלריה
עובדי בית הדפוס בקיבוץ בארי, שנות ה-50'
(צילום: חנן בהיר. מתוך האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
13 צפייה בגלריה
מושקה, חבר קיבוץ בארי, ליד מכונת דפוס, שנות ה-50
(צילום: באדיבות ויקיבוץ – ארכיון קיבוץ בארי)
יגאל זורע, בנו של לזר, מספר על ההתחלה מכמעט כלום: "הדפוס היה בהתחלה לא יותר מבית אבן נטוש ובו מכונת דפוס בלט אחת, סדרייה שאותיות העופרת שלה נרכשו במחיר מציאה וכריכיה צנועה. הדפיסו בו בהתחלה טפסים פשוטים ביותר וכמה מסמכים של מוסדות המדינה החדשה".
יגאל מספר איך כבר כנער צעיר בקיבוץ בארי עבד בסידור אותיות העופרת בבית הדפוס, לפני שעבר לעבודה בפרדס שהיה "נחשב" יותר. לאחר שירותו הצבאי הוא המשיך את המסורת המשפחתית, ולאחר לימודי עיצוב גרפי בבצלאל השתלב בדפוס בארי, שם עבד כ-50 שנה והוביל כמעצב בכיר את כל המעבר מגרפיקה ידנית לממוחשבת.
13 צפייה בגלריה
אחד המסמכים הראשונים שהודפסו בדפוס בארי בראשית שנות ה-50' – רישום חלקים של המסגריה בקיבוץ בארי
(צילום: באדיבות ויקיבוץ – ארכיון קיבוץ בארי)
13 צפייה בגלריה
מסמך של מגן דוד אדום בישראל, גם בין המסמכים הראשונים שהודפסו בדפוס בארי בשנות ה-50'
(צילום: באדיבות ויקיבוץ – ארכיון קיבוץ בארי)
עם השנים חברי בארי לא הפסיקו להמציא ולפתח המצאות חדשניות, רעיונות חדשים ודרכים לשכלל ולהגדיל את טווח השירותים שנתן בית הדפוס לכל עסק, חברה או ארגון שנזקקו לשירותיו. כך בית הדפוס הלך וגדל, עבר למבנה קבע, שגם הוא גדל ומדי כמה שנים השתנה לפי הצורך. עם השנים בית הדפוס של קיבוץ בארי פרנס עוד ועוד תושבים מכל רחבי עוטף עזה.
אבל דפוס בארי היה מפעל חשוב מאין כמותו לא רק ליישובי עוטף עזה. עם הזמן הפך דפוס בארי להיות הדפוס של ישראל. הידע והטכנולוגיה שלו איפשרו תהליכי מודרניזציה כלכליים שהיו הכרחיים לישראל הגדלה וצומחת – המעבר מהלירה לשקל, הכנסת השיקים המגנטיים לשימוש כל הבנקים בישראל, ועוד.
13 צפייה בגלריה
ילד מסדר אותיות דפוס בקיבוץ בארי, 1975
(צילום: בוריס כרמי. מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית)
13 צפייה בגלריה
דפוס בארי בשנות ה-70'. יגאל זורע, מעצב הלוגו מתאר את אופן יצירתו: "בעזרת מחוגות וסרגלי עקומות שרטטתי לוגו גיאומטרי שמייצג שילוב של גליל הדפסה וגיליון נייר, שיוצרים ביחד אות ב׳ ייחודית. גם את הלוגוטייפ (אופן כתיבת שם החברה) שרטטתי במחוגה"
(צילום: מתוך בלוג דפוס בארי)
אולי אתם לא מודעים לכך, אך דפוס בארי הוא חלק אינטגרלי ויומיומי מהחיים של כולנו, כל מי שמתגורר בישראל: כל כרטיסי האשראי ורישיונות הנהיגה, כולם מודפסים בו. כך גם כל המעטפות שנשלחות אליכם מהבנקים וממוסדות המדינה הרשמיים. למעשה, בדפוס בארי הומצאה ה"מעטפית", המכתב שמודפס על המעטפה עצמה ובכך חוסך נייר רב.
בשבת השחורה של השבעה באוקטובר 2023 ספג קיבוץ בארי אבידות קשות. כ-110 מחבריו נטבחו. קרבות הירואיים התרחשו בין שביליו ואזורים רבים בקיבוץ היפהפה נחרבו לחלוטין. בנס או במזל, מבנה בית הדפוס לא נפגע.
למרות האבל הכבד על בני ובנות הקיבוץ שנרצחו, אבל שלא תם, ולמרות הנעדרים והחטופים, החליטו חברי הקיבוץ שניצלו לחדש את פעילות בית הדפוס מהר ככל הניתן ולא לוותר על המפעל המפואר שהקימו וטיפחו במשך עשרות שנים. מנהל המפעל בשנים האחרונות, בן סוכמן, ושאר חברי הקיבוץ, לא נתנו לחדשות המזעזעות ולמצב הקשה לייאש אותם. עשרה ימים אחרי הטבח בקיבוצם הם הכריזו "דפוס בארי פתוח", כאשר הכוונה שלהם היא להחזיר את בית הדפוס לפעילות מלאה.
יגאל ומשפחתו היו בין המחולצים מקיבוץ בארי, והם שוהים כרגע בקיבוץ עין-גדי, המארח רבים ממי שנותר מקהילת בארי. בשיחה עימו, הוא עובר שוב ושוב בין עבר להווה. כל שם וכל אירוע מהעבר של דפוס בארי מתקשר לאסון שאירע כעת לקהילת הקיבוץ המרשימה, היצירתית ומגובשת.
13 צפייה בגלריה
בן סוכמן (משמאל) מנכ"ל דפוס בארי הנוכחי ונאור פקציארז, חבר הנהלת הדפוס. ברקע כרזת "אנחנו כאן." שיגאל זורע עיצב במלחמות הקודמות ועודכנה, למרבה הכאב, למהדורת 2023 ונתלתה בכניסה לדפוס בארי
(צילום: מתוך דף הפייסבוק 'תמונות בארי')
כולנו תקווה שדפוס בארי שקם וחזר לעבודה, יהיה כחלוץ שלפני המחנה, וכך גם קהילת בארי היקרה וכל ישובי עוטף עזה ישתקמו ויקומו מן האפר כעוף החול.
ניתן לתמוך בדפוס בארי על ידי הזמנת מדבקות "לחיי העם הזה״; בהזמנת תמונות ואלבומי תמונות מ'אלבומי' – 'albume', שהוא אתר מבית דפוס בארי, או באתר PIX מבית דפוס בארי להזמנת חותמות, מעטפות, מדבקות, שלטים ועוד. לבלוג דפוס בארי.
לכל הכתבות בסדרה "עוטפים את העוטף – מחווה לישובי עוטף עזה" בבלוג "הספרנים" באתר הספרייה הלאומית
