שני מינים חדשים של חלזונות יבשה התגלו לאחרונה על ידי מדענים, וסווגו כמזעריים ביותר שנמצאו עד כה על פני היבשה. הראשון התגלה על קיר מערה בצפון ווייטנאם וקוטר הקונכייה שלו כ-0.48 מ"מ והשני, על אבן גיר בצפון לאוס וקוטרו כ-0.51 מ"מ. הממדים הללו הופכים את החלזונות הללו לכל כך קטנים, עד כדי כך, שקשה לזהותם ולא לחשוב שבאמת מדובר בגוף חי.
החילזון שהתגלה במערה שבצפון ווייטנאם, קיבל את השם Angustopila psmion על שם המילה היוונית העתיקה ל"גרגר חול" (psmion). הוא אותר על ידי צוות חוקרים בתחילת החודש שעבר לאחר איסוף דגימות אדמה והנחה שלהן בדלי מים.
לאחר שהקונכיות צפו על פני המים, הן עברו ייבוש וסינון ולאחר מכן בחינה במיקרוסקופ. "ניקיתי את הקונכיות מתחת למיקרוסקופ עם מברשות דקות המשמשות לצביעת ועיצוב ציפורניים", אמר ד"ר בארנה פאל-גרגלי , טקסונום חלזונות יבשה ברשת המחקר Eötvös Loránd בבודפשט, הונגריה. "אנחנו מניחים שהחלזונות הגיעו אל המערות דרך חריצים בסלע או אבן גיר, מכיוון שהם מכילים קונכיות מולבנות ואטומות של גסטרופודים יבשתיים השוכנים על פני השטח", הוא הוסיף.
מעט לאחר הגילוי של זן החילזון המזערי, איתרו החוקרים בצפון לאוס עוד חילזון קטן וקראו לו Angustopila coprologos, על שם המילה היוונית העתיקה ל"אוסף גללים" (coprologos). הסוג הזה היה קצת יותר גדול מזה שאותר במערה בווייטנאם והזכיר גרגירים זעירים של בוץ או גללים, כשהחוקרים תהו מה פשר השוני החיצוני בין שני המינים.
"אם זו הסוואה, מי יטרוף את החלזונות הזעירים האלה?" אמר ד"ר פאל-גרגלי והוסיף, "אם זו לא הסוואה, אז מה זה? היה מפתיע לראות שלמול גודלם המזערי, לחלזונות הקטנים הללו יש מנגנונים התנהגותיים מורכבים שהתפתחו כתגובה לגורמים סביבתיים מסוימים שאיננו יודעים עליהם דבר. כמו כן, סביר להניח שבהיותם קטנים, החלזונות האלה יכולים להגיע לחלקיקי מזון שאף מין אחר לא יכול לצרוך ולהיכנס אל סדקי סלע צרים מאוד. הם גם יכולים להתחמק מטורפים, שכן הם קטנים ממה שהטורפים שלהם מחפשים בדרך כלל".
מחזיק השיא הקודם לחילזון היבשתי הקטן בעולם הוא Acmella nana, שהתגלה בבורנאו ב-2015, שקוטרו נאמד בכ-0.86 מ"מ. בנוסף, ישנם גם כמה חלזונות ימיים קטנים אפילו יותר משני המינים שהתגלו לאחרונה, כמו למשל הקטן שבהם שנקרא Ammonicera minortalis Rolán, שהתגלה בשנת 1992, לפי המרשם העולמי של מינים ימיים. יחד עם זאת, לצד היתרונות שבקוטר הקונכייה מזערי, ישנם גם חסרונות.
אחד כזה בא לידי ביטוי בכך שככל שהגודל יורד, כך היחס בין שטח הפנים של הגוף לנפח עולה – כלומר, נוזלים יכולים להתאדות ביתר קלות. חלזונות נוטים לכך במיוחד מכיוון שהם חייבים להרחיב את גופם הלח מחוץ לקונכייה שלהם כדי לנוע. החוקרים מציינים כי הסיכון להתייבשות עלול להגביל את האבולוציה של חלזונות האדמה הקטנים ביותר לאזורים עם אקלים יציב, או בתי גידול ספציפיים, כמו מערות, בהן הלחות נשארת גבוהה כל השנה. למעשה, המחקר הנוכחי שופך אור על ההסתברות שייתכן שיש עוד מיני חלזונות זעירים שהמדענים טרם גילו, מה שברור גם להם ומעורר עוד יותר את סקרנותם המקצועית.
