לצד משבר האקלים, משבר המגוון הביולוגי הוא מהחמורים שראתה האנושות. מאות רבות של מיני בעלי חיים וצמחים נכחדו בחצי המאה האחרונה ואלפים נוספים נמצאים בסכנת הכחדה בהם דו-חיים, ציפורים ויונקים שעלולים להיעלם מהעולם בשנים הבאות אם לא נעשה משהו בנידון.
הסיבות המרכזיות לכך הן בין היתר הפגיעה בבתי הגידול הטבעיים, שנפגעים מהשפעות האדם כמו השלכת פסולת, זיהום הרס שטחים פתוחים ובניה עליהם, וכמובן גם שינוי האקלים.
גם ישראל אינה שונה וב-100 השנים האחרונות נכחדו מישראל מינים רבים של בעלי חיים, כגון איילים, דובים, צי'טות, נמרים, כלבי ים ועוד. מדינת ישראל מתאפיינת במצוקת קרקע חמורה הנובעת ממגבלות שטח, מגידול מהיר של האוכלוסייה ומפיתוח מהיר שנועד לתת מענה לגידול באוכלוסייה. כפועל יוצא, השטחים הטבעיים בישראל מצומצמים, מקוטעים, ומאוימים באופן קבוע על-ידי לחצי פיתוח.
פרויקט ראשון מסוגו בישראל בשם Start up nature, שאותו מובילה החברה להגנת הטבע, שואף להשיב ולשקם בתי גידול על ידי שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים, רשויות ניקוז, רשויות מקומיות וחקלאים.
הפרויקט החל לפני כשנתיים בפיילוט בכפר רופין, שם רואים כבר תוצאות, וכעת ממשיך גם במעגן מיכאל.
"ישראל היא מדינה קטנה אבל עם הרבה מגוון ביולוגי – ריכוז של הרבה בתי גידול במדינה אחת", אמר אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון ומנהל תחום שימור בתי גידול בחברה להגנת הטבע. "גילינו (בחברה להגנת הטבע, נ"פ) שכל כך פגענו בחלק מבתי הגידול, שלא נשאר מה לשמר. לא נשאר טבע ושמור עליו. והרעיון שלנו אומר – בואו נחזיר בתי גידול. ניקח מקומות שהיו בהם בעבר בתי גידול, נחזיר בהם טבע, ניתן את התנאים האידיאליים, ובתי הגידול יתפתחו לבד. וכך נוכל החזיר את המערכות ולשמור עליהן".
בחברה להגנת הטבע החליטו להתחיל עם שיקום בתי גידול לחים. זאת, לדברי זנזורי, משום ש"בתי גידול לחים הם סופחי פחמן משמעותיים, אפילו יותר מיערות. הרעיון שלנו מתחיל בבתי גידול לחים ולאחר מכן להמשיך עם עוד בתי גידול".
בית הגידול בכפר רופין לפני השיקום:
בית הגידול בכפר רופין אחרי השיקום:
שני בתי גידול הלחים שלוקחים חלק בפרויקט, בכפר רופין ובמעגן מיכאל, הם שטחים שבהם היו בעבר בריכות דגים, ולפני כן –ביצות טבעיות.
איך בוחרים את המקומות? "צריך שיהיה קודם פוטנציאל. אנחנו לא הולכים נגד הטבע, הולכים למקומות שהיו בהם בעבר בתי גידול לחים, שאנחנו יודעים שהיו בהם ביצות. במקרה של כפר רופין - הפננו מים מנחלים, ולהפתעתנו הייתה תגובה מאוד מהירה. לאחר כשנתיים – בית הגידול מתפקד. גם מבחינת ציפורים שהגיעו לשם, גם מבחינת בעלי החיים. ברגע שמאפשרים את המקום ונוצרת המערכת הטבעית שהייתה לפני – הטבע עושה את שלו", אמר אסף זנזורי.
לדבריו, "רוב העולם מתמקד בפתרונות טכנולוגיים כדי לצאת ממשבר האקלים. ואנחנו כאן כדי להגיד: יש לנו פתרון. לא בהכרח טכנולוגי, אבל אם תשקיעו בו הוא ישתלם. וזה מתחבר לתנועה עולמית שמדברת על לעצור את ההתדרדרות של המגוון הביולוגי ולהחזיר את הטבע למצב הרבה יותר מאוזן. לעבור ממצב של התדרדרות למצב של עלייה".
ד״ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, הוסיף כי המצב של המערכות הטבעיות גרוע מאוד, ובתי גידול לחים בפרט, להם יש תפקיד אקולוגי מאוד חשוב. ישראל היא תחנת מעבר, אחת החשובות בעולם למיליוני ציפורים נודדות שמשתמשות בבתי הגידול הלחים כדי לצבור אנרגיה ולהמשיך. בתי הגידול הללו חיוניים גם לציפורים שמקננות כאן ומבלות פה את החורף. וכמובן גם ליונקים, דו-חיים, צמחים, בעלי חיים שחיים במים".
"המערכות הללו הן מאוד עשירות וחשובות, ואנחנו יוצאים במרוץ לנסות לצמצם מעט את הפער. לא נצליח להשיב את ישראל לאיך שהיא הייתה לפני 100 שנה מבחינת הטבע, אבל ננסה לשנות במקומות שאפשר לשפר את המצב. אנחנו מנסים להחזיק מעט את הגלגל אחרונה ובדרכים יצירתיות לייצר בתי גידול חדשים על בסיס מקומות שכבר היו פעם בתי גידול ונעלמו", אמר המנהל.
שיקום בית הגידול בכפר רופין נעשה גם בעזרת שיתוף פעולה מצד הקיבוץ. ליאור סרבסטיין, רכז המשק בכפר רופין, סיפר כי התקשורת על הפרויקט החלה לפני כארבע שנים. "כפר רופין יושב על נתיב נדידת ציפורים מאוד רחב. יש לנו פה מרכז צפרות שהוקם עם החברה להגנת הטבע, והם חיפשו לשחזר מאגר למקורו הטבעי. הקיבוץ צמצם את שטחי בריכות הדגים שלו בשל סיבות כלכליות, והלכנו ביחד לפרויקט הזה. זה הביא את הקיבוץ לחשוב אחרת, כי עד היום גירשנו ציפורים – כי יש להן פה 'בופה' פתוח בבריכות הדגים של הקיבוץ. חשבנו יחד איך אפשר לנהל את הקונפליקט הזה ולא להתעלם ממנו, ונתנו למאגר להתפתח בפני עצמו. בסופו של דבר אנחנו רואים את זה כפרויקט דגל. מדובר בבריכה גדולה, 200 דונם, והיא מרשימה מאוד".
ומה לגבי העתיד?
ד"ר פרלמן סיפר כי החברה להגנת הטבע נמצאת כרגע בקשר עם גורמים בעמק המעיינות ובחוף הכרמל עבור מוקדים נוספים לשיקום בתי גידול. "המימון הוא כרגע על חשבון החברה להגנת הטבע והעלויות הן גבוהות, כך שנעשה כמה שנוכל, ואנחנו מנסים לייצר שותפויות עם גופים כמו רשות הטבע והגנים".
לדבריו, "באיחוד האירופי יש חקיקת שיקום שמציעה לזה תקציבים. בישראל אנחנו עוד לא שם, ואנחנו מנסים לקדם את זה ברמה הממשלתית ולהשיג התגייסות של המדינה. החיבור המאוד חשוב הוא מדיניות האקלים – זה אחד הדברים הכי חכמים שהיא יכולה לעשות מבחינת מדיניות האקלים. זה כלי חשוב ומשמעותי שאפשר לעשות כדי להתמודד עם משבר האקלים".
זנזורי הוסיף: "אנחנו עובדים היום על עוד רעיונות פרויקטים. המטרה היא לעבור לכל בתי הגידול. התחלנו עם בתי הגידול הלחים, כי הבנו שהכי נכון לפנות אליהם מבחינת הצורך. גם מבחינת הזדמנויות: בריכות הדגים שננטשו, שקרובות למערכות מים. אבל המטרה היא לייצר תוכנית עבודה עם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה שתאתר את השטחים עם הכי הרבה פוטנציאל לשיקום ולנסות לשקם את כל בתי הגידול".