חתול סיאמי, שסבל מזיהום עיקש לאחר תאונה באופן שסיכן את חייו, ניצל בזכות טיפול מהפכני - שילוב וירוס מסוג בקטריופאג', שהביא לריפוי מלא של הפצע. המחקר, שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ופורסם בכתב העת Veterinary Quarterly, מראה את הפוטנציאל הטיפולי של שימוש בבקטריופאג'ים לזיהומים עמידים בחיות מחמד כמו שכבר קורה בבני אדם.
סקוויקס, חתול ביתי סיאמי, נפצע קשה מנפילה מקומה גבוהה ושתי רגליו האחוריות נשברו. הווטרינרים נאלצו לקטוע רגל אחת ולבצע ניתוח מורכב בירך הרגל השנייה. לאחר הניתוח, החתול סבל מזיהום עיקש כתוצאה מהימצאות החיידק פסאודומונס.
החוקרים באוניברסיטה העברית הסבירו כי פסאודומונס הינו חיידק, שמפגין עמידות לחומרי חיטוי ולאנטיביוטיקות רבות, ומהווה איום משמעותי במצבים רפואיים עקב יכולתו לגרום לזיהומים קשים בעיקר בקרב בעלי מערכת חיסון מוחלשת. במשך חמשת החודשים שבהם עבר החתול טיפולים שכשלו, הפצע הניתוחי של סקוויקס נותר פתוח, מדמם ומזוהם. הזיהום לא רק גרם לחתול לסבל יום יומי, אלא גם איים על חייו.
צוות המעבדה לריפוי בפאג'ים, בהובלת פרופ' רונן חזן ותלמיד הדוקטורט רון בראונשטיין בפקולטה לרפואת שיניים, בשיתוף צוות המרכז הרפואי הווטרינרי "וט-חולים" שבקריית ענבים, טיפלו בחתול הסיאמי והצליחו לרפא אותו לאחר יותר מחמישה חודשים בהם הוא סבל, באמצעות טיפול חדשני בפצע עם בקטריופאג'ים (וירוס היודע "להילחם" בחיידק). כאמור, הסבר על אודות האופן שבו התבצע הטיפול פורסם במאמר שהתפרסם בכתב העת לווטרינריה, Veterinary Quarterly.
צוות הפקולטה לרפואת שיניים, בראשותו של פרופ' חזן, מתמחה בפיתוח טיפולים חדשניים באמצעות שילוב של אנטיביוטיקות ווירוסים טבעיים התוקפים ומשמידים חיידקים - "בקטריופאג'ים"ובקיצור פאג'ים מפני שכל בקטריופאג' ייחודי לטיפול בסוג מסוים של חיידק. הם אינם גורמים נזק לחולה או לחיידקים המועילים שלו, כמו שעושות האנטיביוטיקות.
לאחר עריכת בדיקות מקיפות לחתול ולחיידק המזהם שלו, הצליח צוותו של פרופ' חזן לאתר בקטריופאג' אשר מסוגל להתמודד ישירות עם זן החיידק העיקש פסאודומונס, אשר תקף את החתול וסיכן את חייו. כך למעשה נבנתה תוכנית טיפולים מותאמת אישית עבור סקוויקס החתול, "למלחמה" בחיידק אשר גרם לזיהום החמור.
הטיפול התבסס על שילוב של וירוס מסוג בקטריופאג' שהוחדר ישירות לפצע, וכן הזרקת האנטיביוטיקה ספטאזידים, ישירות לשריר. לדברי החוקרים, הפיזור הנכון של מינון התרופה יחד עם הבקטריופאג', איפשר לרכז כוחות בנקודת הזיהום, תוך השגת אפקט סינרגיסטי במקביל, משמע כזה המקנה טיפול הוליסטי שבו השלם גדול יותר מסך חלקיו.
"היתרון הגדול של הבקטריופאג'ים הוא שניתן למקד אותם להילחם ולהשמיד רק את החיידק הספציפי 'הרע', שפוגע ומסכן את החולה, בלי לפגוע בחיידקי הגוף הטובים, וכן הוא ניתן לשימוש גם במקרים של חיידקים חזקים מאוד ואף בכאלה שכבר פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה או תרופות אחרות", הסביר פרופ' חזן. "זאת, בניגוד לאנטיביוטיקה אשר פועל בצורה רוחבית ומשמידה את כלל החיידקים באותו אזור ללא הבחנה ואשר כנגדה, חלק מהחיידקים, כבר פיתחו עמידות".
לאחר 14 שבועות של טיפול משולב בבקטריופאג' וטיפול תרופתי, חלה סגירה מלאה של הפצע בגופו של סקוויקס החתול, שכאמור היה פתוח במשך חמישה חודשים קודם לטיפול. לדברי החוקרים, תוצאה זו ממחישה את הפוטנציאל הטמון בטיפול בבקטריופאג'ים במקרים של זיהומים עמידים שאנטיביוטיקות לבד אינן מסוגלות להתמודד איתם. זיהומים אלו, שפוגעים בבעלי חיים, מהווים גם סיכון אפשרי לבני אדם אשר נדבקים במחלות זיהומיות בכלל וכאלה מורכבות בפרט והטיפול באמצעות בקטריופאג'ים יכול להוות פתרון מוצלח גם בקרב בני אדם.
"מחקרים קודמים הראו הצלחה גבוהה של טיפולי פאג'ים בבני אדם, ועתה המחקר החדש על החתול הסיאמי מראה כי ניתן לנצל את יתרונות טיפול זה גם לבעלי חיים, מהלך הפוך למקובל שבו תרופות ניתנות לאדם לאחר שנבדקו בחיות . היישום המוצלח של הטיפול אצל סקוויקס, מעיד על היתכנות הטיפול בווירוס לבעלי חיים במקרים של התמודדות עם זיהומים עמידים", הסביר פרופ' חזן. "יישום הטיפול בווירוס ברפואה הווטרינרית יאפשר לרכוש ידע חדש ולהסיק מסקנות לגבי היתרונות והחסרונות של שיטת הטיפול הזו גם ברפואת בני אדם. כתוצאה מכך, צפוי שיחול שיפור בפרוטוקולי הטיפול בשני התחומים - הן ברפואת בעלי החיים והן ברפואת בני האדם".
