שת"פ בין האוניברסיטה העברית לפייסבוק
בית הספר להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, חברת "יישום" ומעבדת המחקר FAIR של Meta (פייסבוק), העוסקת בתחום הבינה המלאכותית, חתמו על שותפות מחקרית המאפשרת לסטודנטים גישה למתקני החברה וחוקריה. באוניברסיטה העברית אמרו כי שותפות אסטרטגית זו היא הראשונה שנחתמה בין החברה למוסד אקדמי בישראל ו"יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה, והינה חלק מחזון נרחב של האוניברסיטה לחזק את הקשרים שבין אקדמיה ומחקר לתעשייה. החברה תממן את המחקר ותוצריו יפורסמו לטובת הקהילה המדעית והתעשייה.
במסגרת התוכנית, סטודנטים מצטיינים לתואר שלישי יוכלו לשלב את הלימודים התיאורטיים עם ניסיון עבודה אמיתי, להשיג הבנה טובה יותר של טכנולוגיות מתפתחות ולפתח טכנולוגיות חדשות. הסטודנטים יצוותו למנטורים מהחברה, בנוסף למנחים מהאוניברסיטה, ויתמקדו בלימודיהם בתחומי בינה מלאכותית ולמידה חישובית. בנוסף, יזכו למלגה וכן להנחייה מדעית משותפת של מנחה מאקדמיה ומנחה מטעם החברה. בנוסף, תהיה לסטודנטים גישה למאגרי מידע של החברה ומתקניה, בנוסף למאגרים האוניברסיטאיים.
פרופ' שרה כהן, דיקנית ביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, אמרה כי, "התוכנית מציעה לסטודנטים הזדמנות ייחודית לראות את עולם המחקר והפיתוח משתי נקודות מבט: האחת מחקר אקדמי שמאפשרת נסיינות, פריצת גבולות וחדשנות, והשנייה היא יישומית - הבנה כיצד למחקר שלהם יש השפעה בעולם האמיתי. התוכנית תהווה הזדמנות ייחודית לסטודנטים לדוקטורט להנות מהלימודים באוניברסיטה המובילה בישראל, לצד מעבדת המחקר המובילה בתעשייה בתחום הבינה המלאכותית".
ד"ר איציק גולדוסר, מנכ"ל יישום, הוסיף: "החוקרים הסקרנים והחדשניים של האוניברסיטה ממלאים תפקיד קריטי בשוק, ואנו גאים לאפשר את שיתוף הפעולה הזה עם Meta כדי להשפיע על הקהילה המדעית". ראש FAIR, פרופ' ג'ואל פינו, אמרה כי "מחקר, מדע ושיתופי פעולה הם הבסיס להצלחת FAIR. רבים מהפרויקטים שלנו נעשים עם חוקרים הן בתעשייה והן באקדמיה מכיוון שאנו מאמינים שזו הדרך המהירה ביותר להתקדם במחקר. הבאת תוכנית הדוקטורט שלנו לישראל, בשיתוף עם האוניברסיטה העברית, תגביר את ההשפעה הקולקטיבית שלנו כאשר יחד מאיץ את ההתקדמות של העולם לעבר AI מסוגל יותר".
מפגש ראשון בסדרת "מדע ודעת" בבית הנשיא
השבוע קיימה האקדמיה הלאומית הישראלית בבית הנשיא בירושלים את המפגש הראשון בסדרת אירועי "מדע ודעת", מיוזמתם של נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיא המדינה יצחק הרצוג.
המפגש התמקד בחקר הגנום האנושי, על הסיכונים והסיכויים שבו, ונערך בנוכחות מאות אורחים, תלמידות ותלמידים מתוכניות "אלפא" ו"אידיאה" של "מרכז מדעני העתיד" מחמישה מוסדות אקדמיים וכן תלמידים מצטיינים מטייבה, מבית ברל ומירושלים. הוא שודר בשידור חי למאות צופים באתר האקדמיה ובערוץ היוטיוב.
"זו יוזמה חשובה מפני שהיא משקפת את הערך העצום של מדעים בחיים של כולנו ולא פחות מכך, מפני שהיא מתווה דרך להתמודדות עם האתגר הגדול של חשיפת הציבור למחקר במובנו העמוק, העשיר והרלוונטי כל כך עבור כולנו", הדגיש הנשיא הרצוג בברכתו בפתח האירוע, "זו גאווה עצומה לארח כאן את הטובים שבמוחות של מדינת ישראל, חוקרות וחוקרים מבריקים, שמביטים על העולם שלנו - רואים אותו שנים קדימה, ומצעידים אותו שנים קדימה. אני שב ומודה לכולכם על ההתכנסות המבורכת".
נשיא האקדמיה פרופ' הראל אמר בברכתו כי "נדמה שאין רגע מתאים יותר בתוך הרעש הכללי להתאחד סביב המדע ולהעלות אותו על נס. במדע, בניגוד לפוליטיקה, אין דעות לכאן ולכאן אלא אמת אבסולוטית, מבוססת עובדות, נתונים אמפיריים ולוגיקה מוצקה".
פרופ' הראל הוסיף כי "בשנים האחרונות ניתן היה להיווכח פעם אחר פעם בכך שהמדע מהווה עוגן איתן של יציבות ורצינות בעיתות סוערות. במיוחד נכון הדבר בהקשר של משבר האקלים, וכן בתקופת מגפת הקורונה המטרידה, שעוד מרימה מדי פעם את ראשה. בעיית האקלים מרבה להעסיק אותנו באקדמיה הלאומית למדעים, אך גם את בית הנשיא, שהציב, בצדק, את ההתמודדות עמו במרום סדר העדיפויות".
את ההרצאה המרכזית במפגש נשא חבר האקדמיה פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב. היא עסקה ברווחה הנפשית שהסבה התפתחות חקר הגנום בצד ש ורת הדילמות האתיות הכרוכות במידע גנטי שנמסר לאדם על הקרובים אליו. עוד נגעה הרצאתו בשאלות הבחירה הגנטית והגילוי המוקדם של מומים בעוברים ובעלות הגבוהה של ריפוי גנטי.
המפגש נחתם בשאלות שני תלמידים שהוזמנו למפגש: נגה בניש, תלמידת כתה י"ב המשתתפת בתוכנית "אלפא" באוניברסיטת בן גוריון בנגב וסלאח אבו עמשה, תלמיד כתה י"א בבית הספר הרב-תחומי עמל אחווה על שם יּוסף שאהין בטייבה, שהעלו סוגיות פילוסופיות ודתיות הנוגעות להתפתחות חקר הגנום.
תואר ראשון במדעי הנתונים באפקה
אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, מציעה תוכנית ללימודי תואר ראשון במדעי הנתונים. תוכנית הלימודים נועדה להכשיר בוגרים לעיסוק בתחום, תוך שימת דגש על הקניית ידע וכלים להתמודדות עם נתוני ענק שמצריכה שילוב של ידע וכישורים במתמטיקה, בסטטיסטיקה ובאלגוריתמיקה.
בין היתר ילמדו במסגרת התוכנית קורסים בעיבוד וזיהוי תמונה, וניתוח רשתות חברתיות. הסטודנטים בתוכנית ילמדו לצד סטודנטים להנדסה, הזדמנות שתחשוף אותם לעבודה בצוות רב-תחומי. באפקה אמרו כי התוכנית, שמציעה תואר בשלושה שנים, מתאימה לסטודנטים שמתחברים לפתרון בעיות מורכבות ושבכוונתם להתמקצע ולהשתלב בתעשייה בתחום.
את התוכנית יוביל ד"ר ליאור רוזנצוויג, שאמר: "בעידן הנוכחי, שבו חלה עלייה משמעותית במאגרי המידע הזמינים והנאספים על ידי ארגונים וחברות שונות, היכולת והאפשרות לעבד ולנתח נתונים אלה ולהסיק מהם מסקנות שיכולות להשפיע כמעט על כל פן בחיינו, הפכו להיות חלק מהותי במגוון רחב של תחומי עיסוק במשק".
יזמות וחדשנות חינוכית בקהילה במכללה האקדמית כנרת
במחלקה לחינוך וקהילה במכללה האקדמית כנרת משיקים קורס חדש, שעוסק בהגדרות של חדשנות חינוכית, כיצד נראית חדשנות חינוכית בחינוך הפורמלי, ובחינוך המשלים, וכיצד מפתחים יוזמות חדשניות בחינוך. הסטודנטים יכירו את החסמים והאתגרים העומדים בפני יוזמות חדשניות בחינוך, ובמהלך הקורס יתנסו בפיתוח יוזמות כאלה בעצמם כמטלת סיום. לאורך הקורס יכירו הסטודנטים מודלים שונים לפיתוח יוזמות, ויעבדו עם קהלי יעד שונים מהם עולים צרכים ואתגרים שונים.
בראשית הקורס ילמדו הסטודנטים מדוע בכלל חשוב לנקוט ביוזמות חדשניות בתחום החינוך ומה ההשלכות של מערכת חינוכית שקופאת על שמריה. כחלק מכך, יכירו הסטודנטים את מודל SCAMPER לפיתוח חשיבה יצירתית ברמה השוטפת ואת מודל SIT לחשיבה חדשנית שיטתית. הם יכירו יוזמות חינוכיות המיועדות לגילי גן, בית הספר ולגיל השלישי כאחד, ויפגשו עם ליאור שורר, מנכ"ל עמותת "מבט" העוסקת בחינוך בלתי פורמלי. עוד יכירו הסטודנטים את המיזם החינוכי גבעסול וילמדו כיצד ממפים קהלי יעד ואתגרים, וכיצד מפצחים אותם כדי להתאים את החדשנות הרלוונטית לכל אוכלוסיה.
