חישבו מסלול מחדש: החדשות הטובות הן שלמדענים יש מידע רב יותר על מסלולו של האסטרואיד בנו (Bennu) ב-200 השנים הקרובות. החדשות הרעות הן שלסלע החלל יש סיכוי מעט גדול יותר לפגוע בכדור הארץ, כפי שסברו בסוכנות החלל האמריקנית בעבר. אבל אל תיכנסו ללחץ: מדענים דיווחו השבוע כי הסיכויים לפגיעה עדיין נמוכים מאוד, כאשר התאריך המסוכן ביותר הוא 24 בספטמבר 2182, אבל לפני כן - כבר ב-2135 האסטרואיד יהיה קרוב יותר לכדור הארץ מאשר הירח.
איסוף סלעים מהאסטרואיד בנו באוקטובר 2020
(צילום: נאס"א)
"אסור לנו לדאוג יותר מדי", אמר דיוויד פרנוצ'יה, במרכז נאס"א בקליפורניה, ששימש כמחבר הראשי של המחקר החדש על אודות מסלולו של האסטרואיד בנו. עד כה סברו המדענים כי הסיכויים לפגיעה ב-200 השנים הבאות הם 1 ל-2,700, אך מהחישוב החדש עולה כי הסיכויים הם 1 ל-1,750. חוקרי נאס"א אמרו כי כעת יש להם מידע טוב יותר על המסלול בזכות הגשושית אוסיריס-רקס, שאספה דגימות מהאסטרואיד.
הגשושית עושה את דרכה חזרה לכדור הארץ יחד עם הדגימות מהאסטרואיד, שנחשב לאחד משני האסטרואידים המוכרים, המסוכנים ביותר לכדור הארץ במערכת השמש. הדגימות מהאסטרואיד אמורות להגיע לכדור הארץ בשנת 2023.
לפי נאס"א, האסטרואיד בנו – שקוטרו כ-500 מטרים – יתקרב לכדור הארץ ב-2135 ואז הוא יהיה קרוב יותר ממרחקו של הירח מכדור הארץ. החשש הוא שאז כוח המשיכה של כדור הארץ יגרום לשינוי מסלולו של האסטרואיד ואז בפעמים הבאות שהוא יתקרב אלינו, יגברו הסיכויים לפגיעה.
לפי החוקרים, גם במקרה שהאסטרואיד יפגע בכדור הארץ, הוא לא יגרום לנזק כמו שאירע לפני כ-66 מיליון שנים, כשהדינוזאורים נכחדו. האסטרואיד, במקרה של פגיעה, ייצור מכתש של פי 10 עד 20 מגודלו, הסביר לינלי ג'ונסון, קצין ההגנה הפלנטרי של נאס"א. השטח שייפגע, הוא הוסיף, יהיה גדול בהרבה: פי 100 מהמכתש.
"אם סלע בגודלו של בנו יפגע בחוף המזרחי של ארצות הברית, הוא יהרוס די הרבה דברים לאורך החוף ובאזורים פנימיים יותר", אמר ג'ונסון לכתבים.
ג'ונסון הוסיף כי מציאת אסטרואידים שעלולים לפגוע בכדור הארץ – מגדילים את הסיכויים שיהיה ניתן להסיט את מסלולו במקרה של התנגשות צפויה. האסטרואיד בנו עצמו התגלה ב-1999 ומאז הוא נמצא תחת מעקב. "בעוד יותר מ-100 שנים מהיום, מי יודע מה תהיה הטכנולוגיה".
בנו הוא אסטרואיד גדול, שחור, עגול, עשיר בפחמן, שגובהו גבוה יותר מהאמפייר סטייט בילדינג שבניו יורק. הוא היה נוכח כבר כשמערכת השמש שלנו נוצרה, לפני 4.5 מיליארד שנים.
מדענים מגדירים אותו כקפסולת זמן מאותה תקופה, שיכולה לסייע לנו להבין כיצד נוצרה מערכת השמש וכיצד נוצרו חיים על פני כדור הארץ – ואולי-אולי גם במקומות אחרים.
ב-2018, בזמן שהגשושית של נאס"א הגיעה למסלול סביב בנו, החוקרים נדהמו לגלות סלעי ענק ואבני חצץ גדולות על האסטרואיד. לעתים חלוקי נחל התעופפו מהאסטרואיד ואז נפלו חזרה ושוב ניתזו, במעין משחק פינג-פונג חללי. התובנות הללו הובילו את המדענים לחפש מקום נחיתה קטן שיתאים. במכתש נייטינגייל יש אמנם מקומות כאלה, אבל הוא עדיין מוקף בבולדרים, ובהם אחד המכונה "הר דוּם".
