כשאהוב ליבכם מחליט לפנק אתכם בזר פרחים, סביר להניח שעוד לפני שתתפעלו מיופיים של הצמחים הצבעוניים, תקרבו אליהם את האף ותתענגו על הריח שלהם. ריח טוב יכול לספק תחושה משכרת של ממש, בעוד ריח רע עלול להיות מטרד בלתי נסבל. "חוש הריח הוא דרמטי לחלוטין לחיים החברתיים ולהנאה שלנו", טוען פרופ' נעם סובל, חוקר במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כתבות קודמות במדור "שיכרון חושים":
מה שמעניין הוא שממש בתקופה זו חוש הרוח עומד בפני נקודת מפנה, והאופן שבו אנחנו חווים אותו עשוי להשתנות ללא הכר. "נקרתה בפנינו הזדמנות לפתח מחקרים מדהימים סביב הריח - ולעשות דברים שלא חלמנו בעבר שאפשר לעשות עם ריח", אומר בגאווה פרופ' סובל. ואכן, העתיד צופן לא מעט לחוש הריח, כולל יצירת ריחות מלאכותיים ושיתוף ריחות זה עם זה באמצעים דיגיטליים. בעוד מהפכת הריח כבר ממש מעבר לאופק, פרופ' סובל שיתוף אותנו בכמה נתונים מרתקים על החוש הזה - וחשף מעט מהעתיד המסקרן שמצפה לו.
חמשת החושים - חוש הריח
(צילום: ירון שרון, עריכה וגרפיקה: תמר אברם)
אחת התפיסות הרווחות בציבור היא שחוש הריח האנושי לא מפותח במיוחד - וגם לא ממש מדויק. המציאות אגב מראה אחרת, חוש הריח של האדם מדהים. פרופ' סובל מסביר כי מנגנון הריח של בני האדם פועל באופן דומה למנגנון של יונקים אחרים, לרבות כלבים. קחו למשל ניסוי שערך פרופ' סובל עם חוקרים נוספים ב-2007. החוקרים לימדו אנשים לזחול על הקרקע לאורך מסלול שאותו אינם רואים, כשההתמצאות שלהם מתבססת רק על חוש הריח, בדומה לכלב שמנווט במסלול על סמך הריח. "מצאנו שלאחר ארבעה ימי אימונים, אנשים הגיעו לרמה כזו שכל מה שהאט אותם הוא קצב הזחילה שלהם, כלומר הם יכלו לעקוב אחרי מסלול ריח על האדמה בקצב שבו הם מסוגלים לזחול - זה די מהר", מסכם פרופ' סובל. "בני אדם מריחים טוב משהם חושבים, הם פשוט לא נוטים להשתמש ביכולת הזו ביומיום".
מעבר לריחות יומיומיים שאנו מפיקים, החוקרים מצאו שגם לתחושות כמו שמחה למשל יש ריח משלהן. אפילו לפחד שלכם יש ריח. במחקר שנערך בשיתוף עם צה"ל אספו החוקרים ריחות גוף מיותר מאלף צנחנים בצניחתם הראשונה. החוקרים זיהו אצלם את ריח הפחד. יותר מזה, חשיפה של אנשים לריח של פחד יכולה לגרום להם לפחד בעצמם. "אנחנו יכולים למדוד את התגובה לריחות האלו בשינויים בלחץ הדם ובפעילות מוחית", מסביר פרופ' סובל.
אריות בטבע טורפים לעיתים גורי אריות צעירים. לכן לכפיר, גור האריות, יש אינטרס להעלות את האגרסיביות של אימו, הלביאה המגוננת, ולהפחית אגרסיביות אצל האריה הזכר, האב. על אף שאצל בני האדם מקרה שבו האב הורג תינוק הוא נדיר ביותר, ושייך לקצה המזוויע ביותר של העבירות הפליליות, מחקר שהתחיל במעבדה של פרופ' סובל והתגלגל עד לחוקרים ביפן גילה שראשי תינוקות מפיקים ריח שגורם לנשים להיות אגרסיביות יותר ולגברים פחות. משמע, הריח של התינוק הוא אמצעי הגנה עבורו - שגורם לאימו להיות תוקפנית יותר ולגונן עליו.
אם כבר בענייני גברים ונשים עסקינן, ההנחה הרווחת שחוש הריח של נשים טוב יותר משל גברים לא מחזיקה מים מבחינה מדעית: "התפיסה הזאת כנראה נובעת מעניין של קשב. יש הפניית קשב יותר גבוהה של נשים לריח, אבל זה לא בהכרח יכולות יותר גבוהות. העניין הזה הוא תרבותי לחלוטין", מסביר פרופ' סובל.
חוש השמיעה עבר דיגיטציה - אנחנו יכולים להקליט צלילים ולהעביר אותם הלאה. כשזה מגיע לחוש הריח, הנושא מורכב יותר. בעבר לא היה ברור כיצד ניתן להעביר ריח מנקודה אחת לשנייה או ליצור ריח בצורה מלאכותית. פרופ' סובל וחוקריו, עם זאת, הצליחו במחקר שנערך לאורך 15 שנה להגדיר כיצד מריח כל ריח - ולפרק אותו לתערובת. התוצאה היא שכיום החוקרים יודעים לייצר כל ריח שירצו.
מודל ייצור הריח שפיתחו החוקראים נקרא Telesmell, והוא משמש בסיס לדיגיטציה של הריח. המודל מורכב מ-4,100 מולקולות של ריח, שהשילוב ביניהן מייצר תערובת שמדמה את הריח שאנחנו מכירים. החוקרים מטעינים במולקולות מכשירים שנקראים אולפקטומטרים, שיכולים להוציא ולשדר ריחות. לאחר שהריח משתחרר, החוקרים בודקים את התגובה המוחית ומנסים להבין כיצד המוח שלנו מקודד את המידע שמגיע אליו מהריח. "בשיטה הזאת אנחנו יכולים עקרונית לייצר כל ריח, לכל מטרה שאנחנו רוצים. מדובר על כמות בלתי נתפסת של סוגי ריחות שונים שאנחנו כנראה יכולים להריח. אני יכול לייצר ריח ורדים בלי להשתמש בוורד", מסביר סובל.
את הטכנולוגיה שפיתחו ב-Telesmell רוצים החוקרים להפוך לנגישה בכל בית, כך שנוכל להריח סרטים בטלוויזיה הביתית ולשלוח ריחות באינטרנט. החוקרים מחזיקים כבר בכמה מכשירים כאלו - והכוונה היא שבעתיד כל אחד מאיתנו יחזיק במכשיר דומה. כרגע הקושי הוא לייצר באופן המוני מכשירים כאלו, על אף שהטכנולוגיה קיימת.
בימים אלו עובדים החוקרים על מכשיר שיריח את הריח בשטח, יקודד אותו באופן עצמאי בעזרת אלגוריתם שפותח במעבדה וישלח אותו למקום אחר. כך נוכל בעתיד הלא רחוק לא רק לקבל ריחות, אלא גם לשלוח אותם בעצמנו לחברים שלנו שנמצאים במקום אחר. "כמו שיש טלוויזיה וטלפון, יהיה טל-ריח. יש לנו את המסלול התיאורטי להגיע לשם, עכשיו זה רק לגרום לזה לקרות", מסכם פרופ' סובל.
הדעות שלנו לגבי ריחות שונים הן מאוד דומות, הרבה יותר מהדעות שלנו לגבי מראות או צלילים. פרופ' סובל טוען כי אם נעבור בנפרד על 500 מולקולות של ריח ונחליט אילו מהן מריחות טוב ואילו לא, יהיו עשר מולקולות שלא נסכים לגביהן ועוד שלוש שממש לא נסכים לגביהן. "בסופו של דבר אנחנו מסכימים על בערך 485 מתוך 500 גירויים. אנשים מאוד דומים זה לזה בדעות לגבי ריח", הוא אומר.
תתרנות (חוסר יכולת להריח) שמוגדרת כמולדת היא נדירה מאוד - ובכל מקרה קרוב לוודאי שלא תאובחן, שכן כשתינוק נולד בודקים לו רק את חושי הראייה והשמיעה. סטטיסטית, אבחון תתרנות ראשוני מתרחש לרוב בסביבות גיל 14. הגורם העיקרי, אגב, לאובדן חוש הריח הוא הזדקנות. למעשה, בגיל 80 רוב האנשים הם תתרנים. חוש ריח מפותח בגיל מבוגר הוא לרוב סממן מעודד לאריכות ימים צפויה.
החוקרים סבורים כי ריח יכול להיות טריגר ספציפי להעלאת זיכרונות. "ריח מחזיר אותך באופן מושלם לאיזשהו זיכרון שבו חווית את הריח הזה", מסביר פרופ' סובל, ומוסיף כי המנגנונים הבסיסיים במוח האחראים לחוש הריח הם אותם המנגנונים הבסיסיים של הזיכרון. "הם מושתתים על אותו נדל"ן מוחי, אבל אין עדיין הבנה מדעית עמוקה של הקישור הזה", הוא אומר.
