לפני כמה שנים מת עץ הלימון הוותיק שבגינת בית הוריי. למרבה השמחה, לפני שהוא סיים את חייו, הספיק העץ להשאיר לנו מתנה קטנה – עץ לימון רך, בנו היחיד, שעלה וצמח לצידו. היום הלימון הצעיר הוא כבר עץ בוגר, שנותן פירות רבים וטובים. בגינה פרטית, אירוע כזה הוא עניין משמח ולא יותר - אך ביערות שבישראל ובעולם, היכולת להצמיח דור חדש של עצים שיחליף את הדור הקודם כשזה יסיים את חייו היא גורלית להמשך ההישרדות. עם זאת, על פי מחקר ישראלי חדש, הירידה בכמויות הגשמים עקב משבר האקלים מאיימת על דורות ההמשך של יערות.
כדי שיער יוכל להתחדש צריכים לנבוט די נבטים, ועליהם לשרוד ולהפוך לעצים צעירים. תהליכים אלה נבדקו במחקר החדש, שנערך בשיתוף פעולה של חוקרים ממכון ויצמן למדע (בהם פרופ' דן יקיר), קק"ל ומכון וולקני, מימונו נתמך על ידי קק"ל והוא פורסם בכתב העת המדעי Forest Ecology and Management. המחקר התבצע בין 2020-2015 ביער יתיר – היער הנטוע הגדול בישראל, ששוכן באזור חצי-יבש בין הרי יהודה והנגב, בקצה גבול התפוצה של אורנים (כלומר, הנקודה המרוחקת ביותר שבה מין זה צומח).
בחודשים מרץ ואפריל אפשר היה לראות ביתיר שפע נבטים. "בעונה, רואים נביטה גדולה ומאסיבית מאוד, כך שנראה היה שהיער מתנהל רגיל וטוב", מספרת אלה פוזנר, סטודנטית לתואר שני במחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע ואחת מעורכי המחקר.
ואולם, עד מהרה התהפכה המגמה, ורק נבטים מעטים – לכל היותר 10 אחוזים – שרדו את הקיץ ונצפו גם בספטמבר. ב-6 שנות המחקר נספרו רק מעט נבטים שהצליחו להפוך לעצים צעירים – לכל היותר 20 עצים בממוצע לדונם בשנה. לשם השוואה, ביער המלאכים-שחריה הסמוך לקריית גת נספרו בממוצע כמה מאות עצים צעירים לדונם בשנה.
אין "ילדים" ביער
מדוע הנבטים התקשו כל כך לצמוח לעצים? על פי החוקרים, הסיבה העיקרית לכך היא מיעוט גשמים. הדבר בלט במיוחד בשנים שחונות, כמו 2019−2017, שבהן שיעור הנבטים ששרד את הקיץ שאף לאפס. בנוסף, במחקר נמצא שרעייה (שבמהלכה בעלי חיים רומסים ואוכלים את הנבטים הבוגרים) וצפיפות עצים גבוהה (שמקטינה את כמות המים שזמינים בקרקע ומאפשרת חדירת אור מועטה יותר) פוגעות גם הן בהתחדשותם של יערות.
"אם תבואו ליער יתיר אחרי גשם, הכול יהיה ירוק ויפה - אבל לא תראו ביער שכבה של 'ילדים', של עצים צעירים שיחליפו יום אחד את העצים שימותו מזקנה או מיובש", מספר ד"ר תמיר קליין מהמחלקה למדעי הצמח והסביבה במכון ויצמן למדע, אחד מעורכי המחקר. לדבריו, מעט העצים שכן הצליחו לצמוח נמוכים מאוד ודומים בצורתם לשיחים, ולא לעצים – ובעוד כ-30 שנה, כבר לא יהיה במקום יער.
גם יערות רטובים ייתקלו ביובש
כשל ההתחדשות של יער יתיר הוא בעיה שיערות רבים - ובעיקר כאלו שממוקמים על גבולות אזורי תפוצה - צריכים או יצטרכו להתמודד איתה. כבר עכשיו ניכרת פגיעה בהתחדשות שטחי יערות גדולים בישראל, כפי שמראה המחקר, בעיקר בשנות בצורת ובאזורים יבשים יותר. באזורים אלו, מיני עצים מסוימים עלולים להיכחד.
"משבר האקלים מוביל לשינויים בכל העולם, ולעלייה בטמפרטורה העולמית ובתדירות שנות הבצורת ואירועי הקיצון האקלימיים", אומרת פוזנר. "בסופו של דבר, גם יערות שנחשבים לרטובים יותר ייתקלו בתנאים של יובש".
בעשור האחרון נערכו ברחבי העולם מחקרים רבים שבחנו את התחדשות היערות בצל משבר האקלים. קשיים בהתחדשותם של מינים שונים נמצאו בין השאר במינים של אורן ואשוח ביערות שבהרי הרוקי בארצות הברית. כשהיערות באזורים אלה התמודדו עם שריפות, אוכלוסיית הצומח בהם השתנתה לכזו שהיא לא יערנית באופייה. גם ביערות בוריאליים (יערות מחטניים קרים מאוד ולחים שנפרשים על פני שטחים נרחבים באסיה ובצפון אמריקה) ובאזורים טרופיים במזרח אסיה נצפו שינויים באוכלוסיות העצים.
יש לציין שמחקרים אחרים עוסקים דווקא במנגנוני התאמה שמתפתחים אצל העצים ברמה התאית, ושמאפשרים להם להתמודד עם השינויים באקלים המקומי ולהתחדש. מנגנונים כאלה נמצאו בין השאר ביערות ביוון, בברזיל ועוד.
לסייע ליערות להתחדש
אז מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב, ולסייע ליערות להתחדש למרות התנאים הקשים? לדברי קליין, קיימים כלי ממשק יערני רבים שאפשר להשתמש בהם כדי לסייע להתחדשות: הגנה על עצים רכים בשנת חייהם הראשונה באמצעות שרוול פלסטיק שמקיף את הצמח מכל צדדיו ומגן עליו מפני רוחות ובעלי חיים, הקמת סכרים נמוכים ליד עצים כדי לאגם מי גשם, וכן דילול כמות העצים במטרה להגדיל את כמות המים הזמינים והאור שחודר ליער. לדבריו, בנטיעות עתידיות כדאי לבחור במיני עצים שעמידים יותר לתנאי האקלים החדשים. עם אמצעים כמו אלה, והמשך ביצוע מחקרים כמו המחקר החדש, ייתכן שהיערות יוכלו להפסיק לחשב את קיצם לאחור – ובתקווה, נוכל להציל חלק משטחי היער היפים בעולם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה