קים, לווייתן ראשתן, שתועד בים התיכון וקוטלג על פי זנבו, זכה להיות הלוויתן הראשתן "הישראלי" הראשון בקטלוג של תחנת מוריס קאהן לחקר הים, בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה. קים נקרא על שמה של החוקרת שתיעדה אותו ראשונה.
קים הלוויתן הישראלי הראשון
(צילום: אלעד איבס / גרינפיס ישראל)
בתחילת החודש שעבר תיעדו חוקרים מגרינפיס ומאוניברסיטת חיפה להקה של כשמונה לוויתני ראשתן מול חיפה בים התיכון, במרחקים של 14 ק"מ ו-28 ק"מ מחוף ראש כרמל. הראשתנים חמקמקים מאוד וקשים לתיעוד, כשאחת הדרכים לזהות ולתעד אותם היא בעזרת זנבם. הראשתנים נוהגים להניף את זנבם מעל פני המים לקראת צלילת עומק על מנת לחפש מזון. הזנב של הראשתן מהווה מעין "טביעת אצבע", המורכת מצלקות וחתכים שלא מגלידים המייצרים זנב ייחודי עבור כל ראשתן ומאפשר זיהוי אישי של כל פרט.
קים קובו, תלמידת מחקר לתואר שני בחוג לביולוגיה ימית ובתחנת מוריס קאהן של אוניברסיטת חיפה, הצליחה לצלם את הזנב של אחד הלוויתנים, בדיוק ברגע הנכון, לפני הצלילה לעומק. החוקרים יצרו קשר עם עמיתים במדינות השכנות: יוון, קפריסין וטורקיה במטרה לגלות האם הלווייתן מוכר לחוקרים ונמצא בקטלוג הלוויתנים המזוהים שלהם, במטרה להבין יותר לעומק את תפוצתם במזרח הים התיכון. לאחר שנודע להם שאין התאמה, התגלית הפכה את הראשתן ללווייתן הראשתן ״הישראלי״ הראשון (על פי ההערכות החוקרים, מדובר בלווייתן זכר) והוא קיבל את השם קים, על שם תלמידת המחקר שצילמה אותו. היוונים הספיקו לקרוא לראשתן שהם זיהו "אריסטו".
"זו הרגשה נחמדה", סיפרה קים קובו. "זה בעיקר מרגש שהייתי חלק מהמחקר הזה. לרוב חברי המעבדה שלנו יש דולפין שקרוי על שמם, כמו יותם ויהלי, ולי יצא הכבוד שראשתן נקרא על שמי".
ד"ר אביעד שיינין, ראש מעבדת טורפי העל בתחנת מוריס קאהן, הוסיף: "לווייתני הראשתן נמצאים על סף הכחדה בים התיכון ואוכלוסייתם קטנה במהירות. אנחנו מקווים שהתגלית שלנו תראה שהאזור שמול חיפה משמש עבורם בית גידול חשוב. נקווה שקים יהיה הראשון ברשימה ארוכה של לוויתנים ישראלים".
הפלגת המחקר, שנערכה בתחילת אפריל, של גרינפיס ישראל, בשיתוף יחידת המחקר של גרינפיס הבינלאומי וחוקרי תחנת מוריס קאהן הוא חלקו הראשון של סקר אוכלוסיית היונקים הימיים המקיף ביותר שנערך עד כה בתחומי המים הכלכליים של ישראל.
החוקרים אמרו כי קיימים פערי מידע גדולים בכל הנוגע להימצאותם ולמצבם של היונקים הימיים במים הכלכליים של ישראל, והמחקר המדעי בנושא זה הוא מועט מאוד והחל לפני כ-20 שנה בלבד, כשלמעלה מ-15 שנה לא נערך סקר ימי שיטתי באזור. הסקר הימי נועד לתעד את נוכחותם של לווייתנים, דולפינים ויונקים ימיים נוספים בים העמוק של ישראל, שחלקם נמצאים בסכנת הכחדה כתוצאה מזיהום פלסטיק, פגיעה מכלי שייט מהירים, וקידוחים ימיים של תעשיית הדלקים הכוללים פיצוצים סייסמיים שמסכנים את חייהם של בעלי החיים בים. כמחצית מאוכלוסיית בעלי החיים הימיים (יונקים, ציפורים, דגים) נכחדה ב-45 השנים האחרונות על פני כדור הארץ.
