סכום הפיצוי הסביבתי הגדול ביותר בשל זיהום בישראל: חברת כיל (ICL) הודיעה סמוך לחצות (יום ד') כי הגיעה להסדר בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה בגין אסון נחל אשלים. בהודעה שנשלחה לבורסה בשעה 23:07 נכתב כי לפי ההסדר, החברה תשלם לציבור ולתובעים סכום כולל של 115 מיליון שקלים. ההסדר הושג במסגרת הליך הגישור ונחתם עם התובעים ורשות הטבע והגנים. ההסדר יוגש לבית המשפט בהמשך. לפי ההסדר, חברת רותם אמפרט, חברה בת של כיל תשלם את הסכום, שכולל גם את ההוצאות המשפטיות של הצדדים. סכום התביעה המקורי היה כ-400 מיליון שקלים.
הדליפה והנזקים בנחל אשלים. יוני 2017
(אריה רוזנברג רשות הטבע והגנים)
האסון, שאירע ביוני 2017 וגרם לזיהום כבד, התרחש לאחר שאחת הדפנות של בריכת שיקוע גבס, המהווה חלק ממערך ייצור החומצות והדשנים של חברת רותם אמפרט, קרסה. כתוצאה מכך זרמו נוזלים חומציים לנחל.
בהודעה, שכותרתה "רותם אמפרט הסדירה את כל התביעות בנוגע ל"אירוע" אשלים 2017", נכתב כי הושלם הליך הגישור ונחתם הסכם פשרה בין רותם לבין רשות הטבע והגנים ושאר מגישי הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות. עוד נכתב בהודעה לבורסה כי הסכם הפשרה יובא לאישורו של בית משפט, ובכפוף לאישורו, יביא לסיומם של כלל התביעות בין הצדדים. בדיווח לבורסה כתבה החברה, שהגדילה את רווחיה באופן משמעותי השנה, כי "ההשפעה הכספית, נטו, של הסכם הפשרה על תוצאותיה הכספיות של החברה אינה צפויה להיות מהותית".
הפיצוי לציבור הוא 107 מיליון שקלים, שיתחלק ל-31 מיליון שקלים עבור הנזק האקולוגי שנגרם לשמורה ויעבור לפרוייקטים סביבתיים. 75 מיליון שקלים יוקצו לשיקום השמורה. שכר הטרחה של עורכי הדין הוא כ-13 מיליון שקלים, כאשר כמחצית משכר הטרחה הוחזר לציבור. 1.5 מיליון שקלים יוקצו להקמת קרן של התושבים לניהול מאבקים סביבתיים במדבר יהודה וים המלח. הקמת הקרן הזו מהווה תקדים ציבורי.
מדובר בסכום הפיצוי הגבוה ביותר בתיק סביבתי במדינת ישראל. כך לדוגמה קצא"א שילמה פיצויים של כ-100 מיליון שקלים לאחר אסון עברונה. שני ההליכים נוהלו בגישור אצל ד"ר עמוס גבריאלי ו-ורד אלקבץ, שפיתחו מומחיות מיוחדת בגישורים סביבתיים. הצדדים ניהלו את ההליך כולו בגישור, כשהוגשו חוות דעת מומחים על ידי שני הצדדים והגיע מומחה מחו"ל, ד"ר רוברט חדד שעבד בעבר במספר רשויות סביבתיות של הממשל הפדרלי בארה"ב, שנתן את חוות הדעת שלו.
בחודש מאי 2018 פרקליטות מחוז דרום הגישה תביעה תקדימית נגד חברת רותם אמפרט וכיל בעקבות האסון. זו הייתה הפעם הראשונה שרשות הטבע והגנים הגישה תביעה ייצוגית, כחצי שנה לאחר התביעות הייצוגיות הפרטיות. במסגרת ההליך ביקשה המדינה לחייב את המזהמים בתשלום פיצויים של 397 מיליון שקל בגין הנזקים הסביבתיים והאקולוגיים שנגרמו, לרבות הצורך בשיקום הנחל שנאמד בכ-202 מיליון שקל. התובענה הוגשה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בשם רשות הטבע והגנים הלאומיים (רט"ג) ובסיוע המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, הוגשו גם ארבע תביעות ייצוגית בשם האזרחים שנפגעו מהאסון באמצעות עו"ד אסף פינק ונוספים. עם זאת התביעות כולן אוחדו לתביעה אחת, למרות בקשת רט"ג שהיא תהיה התובעת היחידה.
בחודש אוקטובר האחרון הודיעו נציגי התובעים לבית המשפט כי לנוכח תקופת החגים, נחוץ לצדדים זמן קצר נוסף עד לחתימה על הסדר הגישור. זאת לאחר שכבר גיבשו טויטה שהגיעה לסבב אישורים אצל משרדי הממשלה. בחודש נובמבר היו אמורים לעדכן שוב את בית המשפט בנוגע להתקדמות אך זה נמתח עד דצמבר.
נחל אשלים שבשמורת הטבע מדבר יהודה הינו בעל חשיבות אקולוגית אזורית ולאומית, בין היתר בשל ערכי הטבע שבו. הוא מאוכלס בבעלי חיים נדירים ובזני צמחים בסכנת הכחדה, והינו אחד ממסלולי הטיולים המבוקשים באזור זה. האסון התרחש לפני כשנה כשקרסה אחת הדפנות של בריכת שיקוע גבס, המהווה חלק ממערך ייצור החומצות והדשנים של חברת רותם אמפרט, וכתוצאה מכך זרמו נוזלים חומציים לנחל.
הדבר גרם להצפת הנחל לכל אורכו בכמות של בין 100 אלף ל-200 אלף מ"ק נוזלים חומציים, אשר הכילו חומרים מסוכנים. הזיהום הוביל לפגיעה אקולוגית קיצונית, לרבות להרג רב בחי ובצומח בנחל ולזמינות המזון לבעלי החיים לאורך זמן. הקרקע לאורך הנחל זוהמה, מה שגרם לנזק ארוך טווח ביכולת ההישרדות והרבייה של מיני צמחים ובעלי חיים בנחל.
נחל אשלים, בגבול מדבר יהודה וצפון-מזרח הנגב, מהווה חלק משמורת מדבר יהודה. הנחל בעל חשיבות אקולוגית אזורית ולאומית - בשל ערכי הטבע שבו ובשל היותו ממוקם במסדרון אקולוגי חשוב המקשר בין מדבר יהודה לנגב. נחל אשלים נחשב אחד היפים במרחב זה ובו הרכב נופי ייחודי. הוא מתהדר בקניוני סלע יפהפיים, במפל נישא ומרשים, ואחרי שיטפונות גם בגבי מים חיים. זהו נחל קצר ותלול שמנקז שטח של כ-80 קמ"ר בין מישור רותם במערב לכיוון דרום ים המלח במזרח. בנחל נקיק עמוק ובו גבים האוצרים מים במשך מספר חודשים בשנה. מעבר לחשיבותו כבית גידול למגוון בעלי חיים וצמחים שנהנו מזמינות מים באזור צחיח, הנחל מהווה מוקד לטיולים אתגריים לבודדים ולקבוצות.
בינתיים כיל הודיעה על עלייה ברווחיות של החברה. בחודש יולי פורסם כי הרווח התפעולי שלה זינק ברבעון השני של השנה ב-369% והסתכם ב-1.13 מיליארד דולר לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי של החברה זינק ביותר מ-300% והסתכם ברבעון ב 563 מיליון דולר וה-EBITDA המתואם שלה הסתכם ב-1.25 מיליארד דולר, לאחר שרשם ברבעון השני זינוק של 249% לעומת הרבעון השני של השנה שעברה.
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בתגובה להסכם: "ההסכם שנחתם עושה צדק סביבתי עם תושבי מדינת ישראל ועם הסביבה. חברת רותם אמפרט, שזיהמה את נחל אשלים באחד מהאסונות האקולוגיים הגדולים שידעה ישראל, תפצה את החברה, הסביבה והטבע שניזוקו באירוע".
מנכ״לית רשות הטבע והגנים, רעיה שורקי, אמרה: "הגישה של 'המזהם ישלם' חשובה מאוד להעברת המסר לעתיד הסביבה שאנו חיים בה. לצערנו, הטבע בישראל משלם את המחיר הכבד של זיהומים סביבתיים. לוקח שנים ארוכות אם בכלל למערכות האקולוגיות להתאושש מהם. מצפה לנו עבודת שיקום נרחבת, הסכם הפשרה שנחתם יאפשר לבצע פעולות בשיתוף הגורמים הרלוונטים שאת תוצאותיהן לסביבה ולציבור נראה בשנים הבאות".
עורכי הדין שייצגו את האזרחים הם אסף פינק, חיה ארז, חגי קלעי, אוהד רוזן, אלדר אדטו ורם דקל. עו"ד פינק מסר: "מדובר בתביעה ייצוגית תקדימית. אנחנו מקווים שהסכום שרותם וכיל ישלמו יגרום להם ולמפעלים נוספים להימנע מזיהומים עתידיים ולהשקיע כספים דומים במניעה ושיפור הגנת הסביבה. אנחנו שמחים שהמדינה השכילה לשתף פעולה עם התובעים הייצוגיים לטובת הציבור כולו".
מנכ"ל רותם אמפרט, אילן ברקאי, אמר: "מדובר באירוע קשה ומצער בתולדות רותם, אשר לקחנו עליו אחריות מלאה והגענו להבנות באשר לפיצוי משמעותי וראוי. מיד עם קרות האירוע ב-2017, החברה פעלה באופן מהיר וללא תנאים לשיקומו המיידי של האזור, זאת תוך העמדת כל המשאבים הנדרשים לכך. בשנים האחרונות עשינו ככל יכולתנו ללמוד ולהפיק ממנו לקחים. אנו רואים בהסכם הפשרה צעד אחראי ומתבקש בראש ובראשונה כלפי הציבור, יתר מחזיקי העניין ובוודאי עבורנו כחברה".
