יום עדה לאבלייס שמצוין היום נועד להביע הערכה לשילובן של נשים במדעים, הנדסה וטכנולוגיה, ולעודד פעילויות המקדמות ותומכות את הגברת השילוב והשוויון. זו הזדמנות להיזכר באישה שעל שמה קרוי היום, ובדרך שעברנו מאז.
"וִיהִי לִבְּךָ, אָבִי, נָכוֹן בָּטוּחַ / כִּי בָרָה בִּתְּךָ וּנְקִיָּה בָּרוּחַ / כִּבְרִי בִּרְכוֹת פִּיךָ לִבִּי יָקִימוּ / וּכְטֹהַר רַחֲמֵי יָהּ מוֹתִי יַנְעִימוּ", כתב המשורר הבריטי לורד ביירון (Byron) בשירו "בת יפתח בטרם מותה", שכמו רבים משיריו עסק ברומנטיזציה של סיפורי התנ"ך (תרגום: י"ל גורדון).
3 צפייה בגלריה
העניין שלה במתמטיקה לא היה מולד, והתפתח בהדרגה בעזרת מורים טובים. עדה לאבלייס מנגנת בפסנתר, ציור של הנרי פיליפס מ-1852
(מקור: ויקיפדיה, נחלת הכלל)
בתו האמיתית של לורד ביירון, בתו החוקית היחידה, לא זכתה להכירו – או ליתר דיוק, הוא לא זכה להכירה. הייתה זו עדה אוגוסטה ביירון, שנולדה בדצמבר 1815 לו ולרעייתו דאז, אן איזבל ביירון. האב, שציפה לבן, התאכזב מאוד, פירק את נישואיו ולא רצה לשמוע עוד על הרכה שנולדה. עדכונים באשר למצבה ורווחתה הגיעו לאחותו. הוא עצמו נפטר כשעדה הייתה בת תשע, והאם ניסתה ככל הניתן לנתקה מדמותו. עדה אפילו לא ראתה את דיוקנו עד שהייתה בת יותר מ-20.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
המדענים שנרצחו בביתם
תפוחים וחיידקים: מחלות ללא גבולות
חיסוניות אדריכלית
בשונה מרבים מגדולי המתמטיקה, שהביעו עניין טבעי בתחום - הילדה עדה סלדה ממספרים וממשוואות. האם, ליידי אן ביירון, שהגיעה מרקע מתמטי, והלורד ביירון אף כינה אותה "נסיכת המקביליות", רצתה לקרב את בתה לתחום ולקחה לה מורים פרטיים, הטובים בתחומם. אך עדה "זלגה" כל העת דווקא לגאוגרפיה.
בעיקר בזכות ליידי ארבלה לורנס (Lawrence) מחנכת שעמה קיימה עדה תכתובת ארוכה, הכורח הפך בהדרגה למוקד עניין אמיתי עבורה. משלב מסוים המורה שלה למתמטיקה, הרופא ד"ר ויליאם קינג (King) כבר לא עמד בקצב ההתקדמות שלה. הוא נאלץ להודות במבוכה שאת עיקר השכלתו המתמטית הוא רכש מקריאה ולא מתרגול אמיתי, שכה נדרש במתמטיקה. והיה עוד ויליאם קינג, שהפך לבעלה ב-1835, ושלוש שנים לאחר מכן היה לרוזן לאבלייס (Lovelace). כך הפכה עדה ביירון לעדה קינג, הרוזנת מלאבלייס – או בקיצור, עדה לאבלייס.
מכונת חישוב
ב-1833 פגשה לאבלייס (אז עוד ביירון), את הממציא צ'ארלס בבג' (Babbage), שזה לא כבר המציא את מנוע ההפרשים – מכונת חישוב, ובמונחי ימינו מחשבון, שנבנה באופן חלקי ביותר, בעיקר בשל העלויות הגבוהות. עדה הוקסמה מיופי ההמצאה. מכונת החישוב של בבג' נבנתה במלואה רק כ-160 שנה אחרי שתכנן אותה. בשנים הבאות הרחיבה לאבלייס את השכלתה המתמטית בעזרתו של אוגוסטוס דה מורגן (De Morgan), מתמטיקאי ולוגיקן דגול שהיה נשוי לחברתה, סופיה.
ההתעניינות שלה בנבכי מנוע ההפרשים - ובממשיכו, המנוע האנליטי - נמשכה והעמיקה, וב-1843 היא תרגמה לאנגלית ספר שעסק בנושא בשפה הצרפתית, פרי עטו של לואיג'י מנבריאה (Menabrea) שלימים גם יהיה ראש ממשלת איטליה. התרגום הזה, שלאבלייס כינתה בשם הצנוע "רשומות" (Notes), כלל הערות שלה, וכן תיאור מפורט, שלא הופיע בשפת המקור, של הדרך לתכנת את המנוע האנליטי.
בסוף הרשומות מופיע אלגוריתם שהיא פיתחה לחישוב מספרי ברנולי (Bernoulli), שנפוצים באנליזה של פונקציות מרוכבות ובתורת המספרים. האלגוריתם הזה כולל שימוש בלולאות, בדומה ללחם חוקם של המתכנתים בני ימינו. לכן התרגום הזה הקנה לה שם בתור "המתכנתת הראשונה בהיסטוריה". כפי שאפשר לתאר, פרסום שחתומה עליו אישה בעת ההיא, היה דבר נדיר ובלתי מקובל. כך שלא מפתיע שהמאמר חתום רק בראשי התיבות של שמה, AAL.
3 צפייה בגלריה
הוקסמה מן ההמצאה. לאבלייס וצ'רלס בבג', שפיתח את "מנוע ההפרשים" – מכונת חישוב פורצת דרך
( איור: HappySloth, Shutterstock)
בבג' היטיב לתאר את סיפור המעשה: "זמן מה לאחר הופעת ספרו של מנבריאה [...] עדה יידעה אותי שהיא מתרגמת את הספר. שאלתי אותה מדוע היא לא כותבת מאמר מקורי בנושא, שאותו הכירה מקרוב. לאבלייס השיבה שלא נחה עליה הדעת, אז הצעתי שהיא תוסיף כמה הערות לספרו של מנבריאה והרעיון הזה אומץ מיד [...] הרשומות של לאבלייס משתרעות כפי שלושה מאורכו של הספר המקורי ונכנסות לכל שאלה ודקוּת שקשורות לנושא".
במקביל לפרסום הספר ובשנים שלאחר מכן, הידרדרה בריאותה של לאבלייס – שכבר משחר נעוריה הייתה גרועה למדי. יש המייחסים זאת גם לעובדה שלא נותר לה נושא מרכזי לעסוק בו, וחסרו לה חברים לדון עמם במתמטיקה – אף כי בבג' עוד היה בחיים באותה עת, וברור כי המשיכו להתכתב. היא שקלה לכתוב חיבור על הסדרה הגלוונית של אוהם (Ohm), אשר מסדרת את היסודות המתכתיים והחצי-מתכתיים ע"פ מידת העמידות שלהן לחמצון – נושא שלכאורה רחוק שמיים וארץ מעיסוקיה עד אותה עת, אך לבסוף ויתרה על כך. היא התמכרה להימורים על מירוצי סוסים שסיבכו אותה בחובות, כמו גם לטיפה המרה, ובסופו של דבר מתה נפטרה מסרטן הרחם בנובמבר 1852, בת 37 בלבד.
זיכרון מאוחר
עדה לאבלייס נשכחה מדפי ההיסטוריה במשך עשורים ארוכים, עד שב-1950 ניעורה עבודתה לתחייה: אלן טיורינג (Turing), אבי מדעי המחשב, כתב מאמר על ההיתכנות של בינה מלאכותית, שנודע לימים בשם "מבחן טיורינג". כחלק מהרקע לדבריו, ציין טיורינג את "ההתנגדות של ליידי לאבלייס" כטיעון-נגד לקיומן של מכונות חושבות. הוא כיוון לדבריה של לאבלייס ב"רשומות" על כך שהמנוע האנליטי יבצע בדיוק את מה שהאדם יורה לו, לא פחות ולא יותר. לימים "נפגשו" טיורינג ולאבלייס – רחובות נקראו על שמם באזור התעשייה בהרצליה, סמוך למטה הישראלי של חברת מיקרוסופט.
ב-1980 התעצמה הנצחתה של לאבלייס עת נקראה על שמה שפת התכנות "עדה", שהחליפה 450 שפות תכנות שונות שהיו בשימוש צבא ארצות הברית. אחד משיאי ההנצחה הנוספים הוא יום עדה לאבלייס שמאז 2009 מצוין כל יום שלישי השני בחודש אוקטובר.
3 צפייה בגלריה
התוספות למקור הכניסו אותה להיסטוריה. טבלה מתוך האלגוריתם של לאבלייס לחישוב מספרי ברנולי באמצעות מנוע ההפרשים
(מקור: sophiararebooks, Wikipedia, public domain)
את היוזמה הגתה האקטיביסטית סו צ'רמן-אנדרסון (Charman-Anderson), שחשה כי על החברה להוקיר ואף לחגוג את הישגיהן של נשים בתחומי המדע, ההנדסה, הטכנולוגיה והמתמטיקה (STEM), אשר לעיתים קרובות לא זוכות להכרה שהן ראויות לה. היוזמה מצוינת בשורה של אירועים בבתי ספר, באקדמיה, בספריות ובמוזיאונים. בין היתר נערכים מרתונים של עריכה בוויקיפדיה (גילוי נאות: הח"מ הוא ויקיפד פעיל) שנועדו להגדיל את ההכרה וההוקרה לפעילותן של נשים בתחומים המדעיים, וכן הקרנת סרטים ודיונים בפאנלים.
ב-2022 הודיעה צ'רמן-אנדרסון שזו השנה האחרונה שבה יצוין יום עדה לאבלייס. המימון לקרן המרכזית, קרן Finding Ada הבריטית, נגמר. כאן נכנסה לתמונה המכון המלכותי של בריטניה, ארגון ותיק להפצת מדע לקהל הרחב; המכון הודיע שיצטרף למימון היוזמה, כך שהיא תימשך ביתר שאת.
מי יגול עפר מעיניך, עדה לאבלייס? ראי איזה יום שכולו חגיגה, ואשר רחוק כל כך מהעידן שבו פעלת. מובן מאליו שימים מסוג זה הם בעלי תרומה רבה לעידוד נערות לבחור במקצועות מדעיים, בין אם בלימודיהן התיכוניים או הגבוהים – והנה קריאה נרגשת לבתי הספר להקדיש לכך ולו שעה אחת. כי על ספסלי הלימודים תימצא לבטח העדה הבאה, עדה לאבלייס או אולי עדה יונת.
יהונתן ברקהיים, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
