השנה הקצתה הממשלה לראשונה כספים מתוך קרן העושר לטובת הציבור. מדובר ב-40 מיליון שקלים לשנת 2023 ועוד 70 מיליוני שקלים לשנת 2024. אבל על האירוע החגיגי והתקדימי הזה העיבה העובדה שהממשלה בחרה להקצות את הכספים אמנם למטרות חשובות, אך לא למטרות שלשמן הוקמה הקרן. בשל כך הגישה היום (ה') "אדם טבע ודין" עתירה לבג"ץ בדרישה שהכספים יוקצו למטרתם המקורית לפי החוק: אנרגיות מתחדשות ועידוד תעסוקה בנגב
מדוע המחוקק בחר להדגיש דווקא את תחומי האנרגיה המתחדשת והתעסוקה בנגב? מפני שתקבולי הקרן מגיעים ממשאבי הגז, וראוי שישמשו ליצירת חלופה של אנרגיה נקייה. תקבולי הקרן מגיעים גם מניצול המשאבים הטבעיים בנגב, ולכן ראוי שישמשו להתמודדות עם מצב של מונופול תעסוקתי באזור הנסמך רק על המשאבים האלו.
בארגון" אדם טבע ודין" פעלו במשך החודש האחרון למניעת ההקצאה, שלא לפי הוראות החוק לתנועות נוער ולבריאות הנפש, בפעילות אינטנסיבית בדיוני הוועדה לפיקוח על הקרן בכנסת, אולם גם זו אישרה לבסוף להקצות את הכספים לתנועות הנוער, כפי שביקש משרד האוצר. בדיון שהתקיים בחודש אפריל האחרון ביקש ח"כ יוראי להב-הרצנו הסבר מדוע הוחלט שלא להקצות את הכספים לאנרגיות מתחדשות ועידוד התעסוקה בנגב. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' השיב כי "החוק לא מגדיר חובה... זה נכון שהחוק מבקש מהממשלה להודיע כמה היא השקיעה מתוך הקרן למטרות האלה, וזה כנראה בא לשקף את זה שהמחוקק רצה לשים דגש, אבל הוא בהחלט לא מחייב. זאת אומרת אני יכול לבוא לפה, בוודאי בשנה הראשונה, ולהגיד כרגע אנחנו משקיעים אפס".
בעתירה לבג"ץ שהוגשה נגד הממשלה ומשרד האוצר מבקשים ב"אדם טבע ודין" לבטל את ההקצאה, ובמקביל הגישו בקשה למתן צו ביניים שמטרתו למנוע ניצול של הכספים קודם שתידון העתירה. צריך להדגיש כי לפי החוק על הממשלה להגיש פירוט לגבי הכספים שהיא מבקשת לחלק מקרן העושר, שיוקצו למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה, ובנוסף גם לעידוד תעסוקה בנגב. בחוק השתמשו בביטוי "הסכום המוקצה", אבל במשרד האוצר הציגו פרשנות משפטית יצירתית במיוחד.
"מתוך להיטות לאשר את הצעת ההקצאה שהונחה על שולחן הוועדה (לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל - א"ק) בנוסחה המקורי, נסמכה הוועדה על פרשנות של היועצת המשפטית לכנסת לפיה 'הסכום המוקצה' האמור בחוק יכול שיהיה אפס בשנה מסוימת. על מנת שלא להפוך את החוק לאות מתה, הוסיפה היועצת המשפטית לכנסת וחיוותה את דעתה, כי סכום ההקצאה אינו יכול להיות אפס לאורך שנים".
"בכל הכבוד, פרשנות זו שגויה", נכתב בעתירה. "מהבחינה הלשונית ברור שהדרישה לפרש את 'הסכום המוקצה' כיוונה לכך שיהיה סכום מוקצה והדברים כה פשוטים וברורים עד כי לא צריך להסבירם. הטענה כי ניתן להקצות 'אפס' כסכום מוקצה היא טענה מאולצת. הקצאת סכום אפס היא לא הקצאה של סכום, אלא היעדר הקצאה. לכן, היא לא יכולה לענות על דרישות החוק".
עוד הוסיפו ב"אדם טבע ודין" כי "באשר לטענה שלפיה ניתן להקצות אפס בשנה מסוימת, אך לא בכל שנה - דווקא טענה זו מחדדת את האבסורד שבפרשנות זו. שהלא אם אפס הוא אכן סכום מוקצה, כדרישת החוק, ניתן להקצות אפס כל שנה. ואם אפס אינו סכום מוקצה כדרישת החוק, לא ניתן להקצותו אף לא בשנה אחת. כך או כך, אין חולק כי אם יוקצה סכום אפס למטרות האמורות, תהפוך הוראה זו לאות מתה".
את העתירה הגישו עו"ד מירב עבאדי ועו"ד בר רוזוב. "ההקצאה לא חוקית כי אינה עונה על מטרות החוק. מטרות החוק מחייבות הקצאה לאנרגיות מתחדשות", אמרה עו"ד עבאדי, מנהלת תחום רגולציה ב"אדם טבע ודין". "מישהו כבר בנה תקציב, סימן איך הוא מחלק את הכסף, ויש פה מטרות שקרובות לליבם של שר האוצר. מטרת החוק היא לא ייצר איזשהי קופה קטנה שתשמש לצרכים של הממשלה, אלא לצרכים למען הדורות הבאים. אתה לא יכול לסטות ממטרות החוק. אין לך שיקול דעת בנושא".
בעתירה הדגישו העותרים כי הקצאת כסף מהקרן לאזרחי ישראל המגיע מסקטור האנרגיה, צריכה בחלקה לחזור לסקטור האנרגיה לטובת פיתוח מקורות אנרגיה נקיים ובני קיימא לדורות הבאים. "זהו יישום של עיקרון צדק סביבתי ובין-דורי. גם עידוד תעסוקה בנגב קשור קשר ישיר עם הפעילות המנצלת את משאבי הטבע באזור - משאבים שעם התכלותם יתכלו גם מקומות התעסוקה הקשורים בהם", נכתב.
