ארכיאולוגים בדרום עיראק חשפו שרידים של בר-מסעדה, שפעל לפני כ-5,000 שנה. החוקרים מקווים שהתגלית תשפוך אור על אורח חייהם של תושבי הערים הראשונות בעולם.
צוות המחקר האמריקני-איטלקי חשף את הממצא בהריסותיה של לגש (Lagash) העתיקה. מדובר בעיר-מדינה קדומה בשומר ומאוחר יותר בבבל, ששכנה בעמק הפרת, על גדת החידקל, בדרום מסופוטמיה, צפונית-מזרחית לעיר נסיריה (Nasiriyah), עיר הבירה של מחוז ד'י קאר (Dhi Qar) שבדרום-מזרח עיראק, שידועה כאחד המרכזים העירוניים הראשונים של הציוויליזציה השומרית של עיראק העתיקה.
החוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה ואוניברסיטת פיזה גילו בחורבותיה של מי שנחשבה לאחת מערי המדינה המרכזיות באזור, יחד עם אור, כיש וניפור, באלף ה-3 לפני הספירה, שרידים של מערכת קירור פרימיטיבית, תנור גדול, ספסלים לסועדים וכ-150 קערות הגשה, בהן נמצאו דגים ועצמות בעלי חיים, לצד עדויות לשתיית בירה, שהייתה נפוצה בקרב השומרים.
3 צפייה בגלריה
שברי כלים החרס שהתגלו בחפירות של לגש, בהם הגישו אוכל לאנשים שישבו בבית המרזח הקדום
(צילום: AFP)
"באתר הקדום התגלו מערכת קירור, מאות כלים שהיו מוכנים להגשה, ספסלים שעליהם ישבו אנשים ותנור גדול שבו השתמשו לבישול המזון", אמרה הארכיאולוגית ומנהלת הפרויקט הולי פיטמן לסוכנות הידיעות הצרפתית. "מכל אלה אפשר להבין כי מדובר במקום מפגש של פשוטי העם, שפקדו את המקום ואכלו ארוחות שלא היו מבוססות על בישול ביתי. אנחנו קוראים לזה טברנה, כי בירה הייתה ללא כל צל של ספק המשקה הנפוץ ביותר, אפילו יותר ממים, עבור השומרים", הוסיפה פיטמן וציינה כי באחד המקדשים שנחפרו באזור היה אפילו מתכון להכנת בירה שהוטבע על לוח כתב יתדות.
הערים הראשונות בעולם התפתחו באזור שהוא כיום דרום עיראק, לאחר שעודפים חקלאיים מהביות של היבולים הראשונים, דוגמת חיטה ושעורה, אפשרו את הופעתם של מעמדות חברתיים חדשים שאינם עוסקים ישירות בייצור מזון. אזור לגש, אשר נמצא בסמוך למפגש נהרות הפרת והחידקל, זכה לכינוי "גן האלים" על ידי הקדמונים בשל פוריותו והוליד שורה של ערים שומריות מהתקופה השושלתית הקדומה (או התקופה הארכאית). "לגש הייתה אחת הערים החשובות של דרום עיראק", אמר הארכיאולוג העיראקי בייקר אזאב וואלי לסוכנות הידיעות הצרפתית. "תושביה היו תלויים לא רק בחקלאות, בבעלי חיים ובדיג, אלא גם בחילופי סחורות".
3 צפייה בגלריה
הנוף סביב לגש הקדומה הוא כיום מדברי, אבל לפני 5,000 שנים הייתה זו אדמה חקלאית שופעת, חלק מ'הסהר הפורה' שבו בויתו לראשונה היבולים הראשונים, דוגמת חיטה ושעורה
(צילום: AFP)
פיטמן ועמיתיה למחקר היו להוטים ללמוד יותר על עיסוקיהם של האנשים שהשתמשו בטברנה בימי הזוהר של לגש בסביבות 2700 לפנה"ס, על מנת לשפוך אור חדש על המבנה החברתי של הערים הראשונות בעולם. לשם כך, החוקרים צפויים לבצע ניתוח מפורט ומעמיק של הממצאים שנאספו במהלך החפירות, שאותן השלימו בנובמבר אשתקד.
"יש עוד כל כך הרבה לגלות וללמוד על תקופת העיור המוקדמת הזו, כך שאנחנו מקווים להצליח לאפיין את השכונות ואת סוגי העיסוק של האנשים שחיו בעיר הגדולה הזו ולא נמנו על מעמד האליטה", הסבירה פיטמן וציינה כי למרות שנהוג לתת את הדגש בחפירות של אתרים קדומים על מלכים ואנשי דת, חשוב להתייחס גם לבני המעמד הפשוט, בדומה למה שהיא ועמיתיה עושים כעת.
