בתחילת השנה היו אלו 370 צנצנות אחסון מחרס, שהכילו חומרים ששימשו לחניטה והפכו למטמון החניטה הגדול ביותר שנמצא אי פעם במצרים. אך כעת, קבר הפיר של Wahibre-mery-Neith - אדם רם מעלה, שפיקד על חיילים זרים במצרים הקדומה - נחשף על ידי אגיפטולוגים צ'כים מאוניברסיטת קארל בפראג, באתר אבו-סיר (מרחק לא רב מאתר הקבורה העתיק סאקרה), ושופך אור על הגלובליזציה בעולם העתיק. כך דיווחו כלי תקשורת במצרים.
הקבר מתוארך לתקופה שבין סוף השושלת ה-26 לתחילת השושלת ה-27, בסביבות שנת 500 לפנה"ס. Wahibre-mery-Neith החזיק בתואר "מפקד שכירי חרב זרים", משום שפיקד על שכירי החרב שהגיעו מהאיים האגאיים ומאסיה הקטנה (אזור הנקרא גם אנטוליה), בעידן הגלובליזציה האמיתית הראשונה של העולם העתיק.
ד"ר מוסטפא וואזירי, מזכ"ל המועצה העליונה לענייני עתיקות של מצרים, אמר כי קבר הפיר של Wahibre-mery-Neith נמצא בעומק של שישה מטרים והוא בגודל של כ-14 על 14 מטרים ומחולק למספר חלקים, שמופרדים על ידי "גשרים" העשויים מסלע יסוד. בנוסף, ישנו פיר קטן, אך עמוק יותר, ששימש לקבורה ונחפר במרכז הפיר הראשי וגודלו כ-6.5 על 3.5 מטרים. "למבנה של קבר הפיר הזה אין מקבילה מדויקת במצרים העתיקה, אם כי הוא דומה בחלקו למבנה של הקבר הסמוך של Udjahorresnet, שנקרא קבר קמפבל בגיזה", אמר ד"ר וואזירי.
האגיפטולוג מירוסלב בארטה, ראש הצוות הצ'כי, הסביר כי בתחתית החולית של פיר הקבורה, בעומק של כ-16 מטרים, נמצא סרקופג כפול, פגום בחלקו. חלקו החיצוני עשוי משתי אבני גיר מסיביות וחלקו הפנימי הוא סרקופג אנתרופואידי, שאורכו 2.30 מטר ורוחבו 1.98 מטר. הוא עשוי מבזלת ועליו כתובות פסוקים מפרק 72 של ספר המתים - ספר המכיל טקסטים ממצרים העתיקה ששימשו במהלך הקבורה. הטקסטים מתארים את תחיית הנפטר ואת הופעתו בעולם הבא. בארטה הסביר שהחלל בתוך סרקופג הבזלת הפנימי נמצא ריק כמעט לחלוטין בשל שודדי קברים, שגנבו את המומיה של Wahibre-mery-Neith בעת העתיקה, ככל הנראה בסביבות המאה הרביעית או החמישית לספירה.
למעט אותם שרידים עם הכיתוב שחרוט עליהם נמצאה גם חרפושית לב (סוג של חיפושית זבל) שגולפה בעדינות ולא נשאה שום כיתוב. כמו כן, בסמוך לקבר נמצאו בחפירות שתי קופסאות עץ שהכילו 402 פסלוני אושבטי, אשר ייצגו תחילה את בני משפחתו ובעלי תפקידים בביתו של הנקבר, כדי שבחיים שלאחר המוות הוא יהיה בסביבה המוכרת לו, אך בהמשך חלה התפתחות במשמעות הפסלונים הללו, שהונחו בין חפצי הקבר כדי לשרת את המת בעת ביצוע מטלותיו, אם יידרש לכך על ידי האלים, בחיים שלאחר המוות.
בנוסף, נמצאו באתר גם שני קנקני חופה ללא רישום, שולחן מנחות, עשרה ספלים עתיקים ואוסטרקון מאבן גיר שעליו כתובים בשחור מספר טקסטים דתיים בכתב היראטי - אחת משלוש צורות הכתב שבהן נכתבה השפה המצרית הקדומה. "בשל השטח המצומצם, מחבר הטקסט החליט למלא את האוסטרקון בקטעים קצרים מ'ספר המתים', שנועדו למנוע את הפרעתו של המנוח בחיים שלאחר המוות", הסביר בארטה.
"למרות שהחפירה הארכיאולוגית של מקום קבורת Wahibre-mery-Neith לא חשפה חפצים רבים או ציוד קבורה משוכלל, היא ייחודית וחשובה, שכן היא מציעה תובנות חדשות על התקופה הבעייתית של תחילת השליטה הפרסית במצרים. תוצאות המחקר המתמשך מביאות להבנה טובה יותר של אורח החיים והרקע המשפחתי של Wahibre-mery-Neith, מה שמצביע על כך שככל הנראה הוא מת באופן בלתי צפוי כאשר קברו וציוד הקבורה שלו עדיין לא גמורים. לפיכך, גם צורת קברו וגם תוכנו מספקים מידע רב ערך על החשיבות והמשמעות שלו", אמר ד"ר מוחמד מגאהד, סגן מנהל צוות הארכיאולוגים.