בעבר הצביעו תחזיות על כך שהוואקיטה - מין נדיר של פוקנה, והקטן ביותר בסדרת הלווייתנאים - עלולה להיכחד, זאת משום שהיא נמצאת בסכנת הכחדה חמורה לפי הרשימה האדומה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (בשנת 2019 היו רק 10 פרטים חיים - ירידה של 50% מ-2018 - כאשר בשנת 2005 היו כ-300). מצב חמור זה הביא את אונסק"ו להכריז על אתר המורשת העולמית במפרץ מקסיקו כאתר בסיכון. הסכנה העיקרית שמאיימת על המין הנדיר היא רשתות גדולות שמשמשות דייגים, בהן נלכדות הוואקיטות.
אבל יש אולי סיבה לאופטימיות. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Enangered Species Research, מראה שהשורדים המעטים מתרבים, וייתכן שהם פיתחו דרכים להימנע מהסתבכות באותן רשתות דייג. "מציאת כל ואקיטה באזור היא מפתיעה, לאור הירידה המהירה במספר הפרטים שזוהו בסקירות קודמות. שורדים אלו הם העתיד של מין אנדמי במקסיקו ויש להגן עליהם", אמר ד"ר לורנצו רוחאס-בראצ'ו, המחבר הראשי של המחקר.
אם בשנת 2019 המספרים נעו סביב עשרה ואקיטות שנצפו, אשתקד ההערכות נעו על בין 5 ל-13 פרטים בלבד, כולל גם פרטים צעירים. לכן, כל ואקיטה שנצפתה, בטווח של 12 על 24 ק"מ, הינה בשורה משמחת בהתחשב בכמות הרבה של רשתות הדייג שמושלכות אל המים ומאיימות להכחיד את מי שפירוש שמה הוא "פרה קטנה" מספרדית.
דייגים משתמשים ברשתות הזימים (רשת הלוכדת דגים כשהיא מתוחה במים בצורת קיר) כדי ללכוד שרימפס ודגים, אך הרשתות עלולות גם ללכוד ולפגוע גם בוואקיטה. חשוב לציין כי הדרך היחידה לעזור ולהציל את הוואקיטה היא למנוע את הדיג הבלתי חוקי והשימוש באותן רשתות זימים באזור הקטן שבו נמצאים הפוקניים הקטנים הללו. עד שהדייגים יוכלו להתפרנס ללא שימוש ברשתות הזימים, סכנת ההכחדה לא תיעלם מעל הוואקיטות. "כנגד כל הסיכויים, עדיין יש לנו הזדמנות אחרונה להציל את הוואקיטה", אמרה ד"ר ברברה טיילור, חוקרת במרכז למדעי הדייג במינהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית, שלקחה חלק במחקר. "יש לתת הזדמנות לבעלי החיים האלה, כך שהם יוכלו לשרוד".
כאמור, צד מעודד במחקר הוא שהחוקרים זיהו רמזים המצביעים על כך שחלק מהוואקוויטים שנותרו למדו להיזהר יותר מרשתות הזימים. הם ציינו שנראה כי כמה מהם נמנעו מהתקרבות לרשתות. יחד עם זאת, לחלק מהוואקיטות נותרו צלקות ממפגשים קודמים עם רשתות זימים, על אף שהם יצאו ממפגש זה בחיים.
"אם הורגים 99% אחוז מבעלי החיים, האחוז הבודד שנותר כנראה איננו מקרי. מודלים לא בהכרח מסבירים את האינטליגנציה של הוואקיטות, שאולי למדו איך לברוח מרשתות זימים. זה יכול לעזור למנוע את הכחדתו של המין הזה לזמן מסוים, אולם הוואקיטות לא רחוקות מלהיעלם מכיוון שרשתות זימים נשארות האמצעי העיקרי לשם פרנסת הדייגים בעיירות הסמוכות, ואפילו הגנה על השטח הקטן שבו נשארו אותן ואקיטות בודדות, נראית כבלתי אפשרית לאכיפה", הסבירה ד"ר טיילור. "הרשתות האלו הן מקור הבעיה היחידי. אם יימצא פתרון שיוכל להבטיח את פרנסתם של הדייגים וגם יבטיח את הסרת האיום על הוואקיטות, הרי שזה יהיה המצב האידיאלי".
ד"ר רוחאס-בראצ'ו הוסיף: "הוואקיטות הן בעלות תושייה רבה ואם יפסיקו להרוג אותן או להשתמש באמצעים שמסכנים אותן, הן יתאוששו. למקסיקו יש את כל ה'מרכיבים' לפעולות הדרושות כדי למנוע מהזן הזה להיכחד, ובטווח הרחוק גם לסייע לו להתאושש".
