התגלה בית אחוזה מפואר מלפני 1,200 שנה ברהט
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
בית אחוזה מפואר בן כ-1,200 שנה - הראשון מסוגו שהתגלה עד היום בנגב, נחשף בחפירה ארכיאולוגית שמנהלת רשות העתיקות לפני הרחבת העיר רהט, במימון המדינה, באמצעות הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. בשטח החצר, בעומק של כ-5.5 מטרים במעבה האדמה, ציפתה לארכיאולוגים הפתעה; מערכת קמרונות (קירוי קשתי, לרוב בהקשר של בנייה מאבן או בנייה בלבנים ייחודית), שבתחתיתה בור מים שנחצב בסלע, לעומק של יותר מ-3 מטרים.
ברשות העתיקות אמרו כי המבנה - המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, נבנה סביב חצר מרכזית, והיו לו ארבעה אגפים שבהם חדרים עבור צרכים שונים של בעלי הבית. באחד האגפים התגלה אולם מרוצף שיש ואבן, שקירותיו עוטרו בפסקאות (ציורי קיר שצוירו על טיח בעודו לח). מהפרסקאות נותרו קטעים קטנים של עיטורים, בשלל צבעים מרהיבים של אדום, צהוב, כחול ושחור. חדרים אחרים במבנה רוצפו טיח, ובאחרים התגלו תנורים גדולים מאוד, ששימשו ככל הנראה לבישול. בין הממצאים הקטנים המרשימים, נחשפו שברים של כלי הגשה מעודנים ויוקרתיים, עשויים מזכוכית.
אורן שמואלי, ד"ר אלנה קוגן זהבי וד"ר נח דוד מיכאל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו כי "מדובר בתגלית ייחודית שאינה מוכרת לנו". מנהלי החפירה הוסיפו: "הופתענו לגלות בעומק של 5.5 מטרים מתחת למפלס החצר מערכת של קמרונות בנויים אבן, שהתנשאו לגובה של 2.5 מטרים. הקמרונות נבנו בקפידה, והוליכו, ככל הנראה, למערכות תת קרקעיות נוספות שטרם נחפרו. ההפתעה הגדולה מכל צפתה לנו עם גילוי של פתח תחת הקמרונות, שהוליך לבור מים עמוק חצוב בסלע".
ברשות העתיקות אמרו כי נראה שקמרונות האבן התת-קרקעיים נועדו לתמיכה, ואפשרו לבאי הבית להלך בבטחה ובנחת עמוק במעבה האדמה - להיכנס לחללים תת קרקעיים – מרתפים בהם יכלו לאכסן מזון בטמפרטורה קרירה יחסית, לשהות בימי חמסין חמים, ולשתות מים צוננים מבור המים הסמוך. עדות לפעילות בני האחוזה במקום, הם שברים של נרות חרס שהתגלו על רצפת הקמרונות, ושמשו, ככל הנראה, למאור, בחושך ששרר במקום.
"בית האחוזה המפואר ומערכת הקמרונות המרשימה והייחודית, מעידים על עושרם של בני המקום. מעמדם הרם ועושרם הכלכלי, אפשרו להם לבנות מבנה מפואר ששימש למגורים ולאירוח, ולנו - ללמוד על שיטות בנייה, סגנונות אדריכליים וחיי היום יום בנגב, בראשית שלטון האסלאם בארץ", אומרים מנהלי החפירה.
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, התייחס לתגלית: "החפירה ברהט היא תוצר של שיתוף פעולה הדוק בין רשות העתיקות לבין הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב. האחוזה המפוארת התגלתה בין שני שטחים בהם נחשפו מסגדים, שהם מהעתיקים בעולם. רצה המקרה, וממצאים איסלמיים אלה נחשפו בשטח בו תיבנה ההרחבה של העיר רהט, למרבה התרגשותם של תושבי המקום. רשות העתיקות ורשות הבדואים בשיתוף עירית רהט שוקדים בימים אלה על תכנית לשימור פיתוח והצגת ממצאים אלה לקהל הרחב". ברשות העתיקות אמרו כי ביום חמישי הקרוב הם יפתחו את אתר החפירה לביקור הקהל ללא תשלום. בנוסף, תתקיים פעילות חפירה וסינון למשפחות.
6 צפייה בגלריה
מנהלי החפירה, מימין לשמאל: ד"ר נח דוד מיכאל, אורן שמואלי וד"ר אלנה קוגן-זהבי
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
