במשרד האוצר דרשו בשבוע שעבר שמשרד האנרגיה יבחן את מדיניות יצוא הגז הטבעי של מדינת ישראל. זאת, על רקע הלחצים של חברות הגז להגדיל את יכולת הייצוא שלהן. באוצר הזהירו שהמדיניות של משרד האנרגיה עלולה לגרום לעלייה ביוקר המחיה. אבל לצד שיקולים כלכליים יש גם שיקולים אקלימיים. בחברה להגנת הטבע פנו לשר האנרגיה ישראל כץ ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', בקריאה לעצור את קבלת ההחלטות בנושא עד לבחינה ממשלתית כוללת של ההיבטים האקלימיים.
בחודשים הקרובים צפוי משרד האנרגיה לקבל החלטות משמעותיות בתחום הגז הטבעי, וביניהן החלטות בנוגע להיתרי ייצוא חדשים למאגר תמר וליוויתן בהיקפים אדירים, ותוקפן יהיה למשך עשור. בנוסף, במשרד האנרגיה החליטו לצאת להליך תחרותי רביעי לחיפוש מאגרי גז חדשים, החלטה שבימים אלו נבחנת במסגרת עתירות שהוגשו לבג"ץ, בהן גם עתירה של החברה להגנת הטבע.
"שורת ההחלטות האמורות למעשה כובלות את מדינת ישראל לתעשיית הגז הפוסילי לעוד עשורים רבים", כתב מנכ"ל החברה, דן אלון. "זאת, בניגוד למגמה העולמית להפחית פליטות גזי חממה עד לאיפוסם בתוך עשורים בודדים במסגרת ההתמודדות עם משבר האקלים. למרות משמעותן הדרמטית של ההחלטות, נראה שהן מתקבלות ללא כל בסיס מקצועי, מקיף ועדכני של השלכותיהן ברמה הממשלתית, וללא כל דיון ציבורי ושקיפות".
לצד אזהרות משרד האוצר לפיהן אישור ייצוא מאסיבי של גז עלול לסכן את הביטחון האנרגטי של ישראל, בחברה להגנת הטבע מבקשים להוסיף גם את ההיבט האקלימי, שכן המשמעות היא סיכול יכולתה של ממשלת ישראל לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות שלהם התחייבה המדינה.
"משבר האקלים הוא אחד המשברים הגדולים והחמורים בפניהם עומדת כיום האנושות", נכתב בפנייה של החברה להגנת הטבע. "הגורם המרכזי למשבר הוא הצטברות הולכת וגדלה של גזי חממה, בעיקר פחמן דו חמצני ומתאן, בעיקר על ידי שריפה של דלקי מאובנים - נפט, גז טבעי ופחם. נוכח האיומים שמציב המשבר, חתמו מרבית מדינות העולם על האמנה לשינוי האקלים... והציבו יעדים להפחתת פליטות והחלו בתהליך גמילה מדלקים מאובנים, ובגלל זאת גז טבעי... למרות זאת ובחוסר הלימה זועק לשמיים, ממשיך משרד האנרגיה לבסס את משק האנרגיה של ישראל על גז טבעי פוסילי, תוך שהוא מסכל הלכה למעשה את היכולת של ישראל לעמוד בהתחייבויותיה".
במכתב צירפו בחברה להגנת הטבע נתונים על אודות הנזקים שגורם הגז הטבעי. מנתוני הייצור של 2019 עולה כי בישראל יוצר גז טבעי ששריפתו גרמה לשחרור 21.8 מיליון טונות פחמן דו חמצני לאטמוספרה, מתוך כ-74 מיליון טונות. מדובר על קרוב לשליש מסך הפליטות של ישראל. כלומר, סקטור הגז הטבעי אחראי לחלק גדול מהפליטות שלנו. תוספת של מאגר גז גדול יגרום בימי חייו לפליטות בהיקף עצום של כל הפליטות של ישראל לאורך כ-50 שנה. במקרה שישראל תייצא את כל כמות הגז הזו תוך 35 שנה, יוכפל עד פי 2.5 היקף הפליטות השנתי להן תהיה ישראל אחראית.
"ממשלת ישראל התחייבה להפחית את גזי החממה שיוצרו בישראל, כפי שעושות מדינות אירופה, ארה"ב ואחרות. למרות זאת, משרד האנרגיה פועל באופן חד צדדי להרחיב באופן משמעותי את משק הגז באופן שיביא לעלייה משמעותית בפליטות ולהפרה של התחייבויות המדינה. אל האזהרה ששיגר משרד האוצר לפיה מדיניות ייצוא ללא בחינה מקצועית ורוחבית, עשויה לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל, במשק ובכלכלה, יש להוסיף את הפגיעה האנושה במאבק האקלימי", כתבו בחברה להגנת הטבע.
בתגובה לטענות האוצר, שר האנרגיה כץ צייץ בחשבון הטוויטר שלו שעם כל הכבוד לגורמים המקצועיים, רק הוא יחליט.
