המשרד להגנת הסביבה מפרסם הבוקר (יום ה') את מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) לשנת 2023 של 568 המפעלים הגדולים בישראל, ואת נתוני המצאי הארצי של הפליטות לאוויר. מהדוח עולה כי פליטות גזי חממה בישראל פחתו במפל"ס לשנת 2023 ב-4% והגיעו ל-78 מיליון טונות שווה ערך פחמן דו חמצני. 42% מהפליטה מגיעה מתחנות כוח, 25% מתחבורה, 12% מתעשייה, ו-10% ממטמנות פסולת. עיקר ההפחתות היו בייצור חשמל - 1.8 מיליון טונות. מנגד, חלה אשתקד עלייה של 3% בפליטות לאוויר של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם בהשוואה לשנת 2022.
בראש 15 המפעלים המזהמים, שעלותם החיצונית היא הגבוהה ביותר, מככבת חברת החשמל עם תחנות הכוח אורות רבין בחדרה, רוטנברג באשקלון ותחנות כוח נוספות. לאחר מכן מפעל נשר ברמלה, דוראד אנרגיה באשקלון, בז"ן בחיפה, רותם אמפרט שבמועצה האזורית תמר, או. פי. סי רותם ומפעלי ים המלח, אף הם במועצה האזורית תמר.
בעוד שבחלק מהמפעלים חלה ירידה קלה בזיהום ובעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר, בתחנת הכוח אורות יוסף שבנאות חובב, הסמוכה לבאר שבע, חל זינוק של 44% בעלות משנת 2022. מדובר בזינוק מבהיל. עלות חיצונית מבטאת כערך כספי את ההשפעות החיצוניות השליליות על בריאות האדם והסביבה.
העלות החיצונית של פליטות מזהמים לאוויר בישראל על פי המצצאים בשנת 2023 היא 38 מיליארד שקל, מתוכם 22.5 מיליארד שקל ממזהמים מקומיים ו-15.5 מיליארד שקל מגזי חממה. העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר בישראל פחתו ב-3% בהשוואה לשנת 2022, במחירי 2023 (הפחתה של 1.3 מיליארד שקל). מתוכן 13 מיליארד שקל מפליטות תחבורה, 10 מיליארד שקל מייצור חשמל, 6 מיליארד שקל מתעשייה ו-5 מיליארד שקל מפסולת (שריפה פתוחות ומתאן ממטמנות).
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2023 התוצר המקומי הגולמי של ישראל היה 1,717 מיליארד שקל. חלקם של ענפי כלכלה - תעשייה, כרייה וחציבה, אספקת חשמל, שרותי ביוב, וטיפול בפסולת היה 231 מיליארד שקל (14% מהתמ"ג הכולל). לפיכך העלות החיצונית של הפליטות לאוויר המדווחות למפל"ס מהווה 0.8% מהתמ"ג הארצי וכ-6% מהתמ"ג התעשייתי.
הפליטות לאוויר משריפות הצמחייה בגולן ובגליל מהוות 44% מהפליטה הארצית השנתית של פחמן חד-חמצני, 13% מהפליטה של PM2.5 ו-12% מהפליטה של PM10. בעשרת חודשי המלחמה מ-7 באוקטובר ועד תחילת החודש נשרפו בגליל ובגולן 146 קמ"ר של צמחייה. שטח זה גדול פי 5 מהשטח הנשרף בתקופה המקבילה ב-10 השנים הקודמות (30 קמ"ר בממוצע). בחבל תקומה נשרפו 8 קמ"ר, שטח כפול מהשטח הממוצע שנשרף בתקופה המקבילה בשמונה השנים הקודמות. כמות הצמחייה שנשרפה בעשרת חודשי המלחמה מוערכת ב-145,000 טונות חומר יבש.
באזורי קווי העימות בדרום ובצפון יש כ-40 מדווחי מפל"ס. רובם דיווחו לגבי שנת 2023. אך בעקבות המלחמה תשעה מפעלים לא הגישו דיווחים, בהם מפעל כימיה בקרית שמונה ושמונה לולים.
בתחנת הכוח אורות רבין חדרה נרשמה עלייה של 24% בפליטה לאוויר של חלקיקי PM10 וכלל חומר חלקיקי עדין מרחף ביחס לשנת 2022. הדבר נגרם, לפי הסבר חברת חשמל, משינויים בתנאי התפעול עקב המלחמה וקריסת העגורן בתחנת הכוח רוטנברג. בנוסף, בתקלה שארעה עקב פגיעה בזמן המלחמה, נפלטו 728 טונות של תחמוצות חנקן. בבית זיקוק אשדוד חלה עליה של 72% בפליטה לאוויר של תחמוצות גופרית (290 טונות בשנת 2023 לעומת 169 טונות בשנת 2022). במפעל הסבירו כי העלייה נבעה בחלקה בשל אילוצי המלחמה.
בארגון "אדם טבע ודין" אומרים כי המגמות המדאיגות בדוח המפל"ס מצריכות הגברת פעולות אכיפה דחופות למניעת פליטות בשגרה ובתקלות. כך, עולה מהמפל"ס כי חלה עלייה של 86% בשנת 2023 ביחס לשנת 2022 בפליטות בעת תקלות, וכמו כן חלה עליה ב-39% בפליטות חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן.
ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אויר ואנרגיה באט"ד, אמר: "הפליטות מעידות על קשיי אכיפה משמעותיים. העלויות החיצוניות של נזקי הזיהום בשנת 2023 נאמדות ב-38 מיליארד שקלים, שהם 0.8% מהתמ"ג הלאומי. הדוח הזה חמור יותר מדוחות קודמים משתי סיבות. ראשית, הכללת מקורות פליטה נוספים לתוך הדיווח (למשל מנועים לייצור חשמל מביוגז במטמנות ובמט"שים), וכמו כן שינוי שיטת החישוב. זה לכאורה עניין טכני, שלא מראה על עלייה השנה לעומת השנים הקודמות, אבל זה חמור מאוד כי זה מראה שהפליטות שהמשרד חישב ופרסם בשנים הקודמות היו בעצם הרבה יותר נמוכות מהפליטות האמיתיות וכל השנים לא חישבו נכון ולא כללו את כולם".
ד"ר וגנר הוסיף: "יש להניח שכמו שהפליטות של חומרים מסרטנים שפורסמו השנה גבוהות בעשרות אחוזים לעומת מה שפורסם בשנים הקודמות, כך גם יתברר בשנים הבאות שישנן פליטות נוספות שעדיין לא מדווחות ולא מטופלות, ושהפליטה בפועל גבוהה עוד יותר. מערכת המפל"ס נותנת באופן קבוע הערכת חסר של הפליטות האמיתיות".
מחברת החשמל נמסר: "חח"י פועלת בהתאם לתנאי היתר הפליטה והוראות הדין הרלוונטי ובהתאם להנחיות חברת נגה - החברה לניהול המערכת. בשנת 2023, הופעלו יחידות הייצור הפחמיות בשיעור גבוה יחסית, בהמשך לסגירת מאגר תמר לתקופה בת 5 שבועות, כפועל יוצא ממלחמת חרבות ברזל. בכלל כך, כפועל יוצא מהמלחמה, יחידות 1-4 באורות רבין הועמסו בהנחיית נגה לשם מתן מענה לחשש בפגיעה במשק החשמל, בהתאם להוראת חוק אוויר נקי. חברת החשמל לומדת את נתוני המפל"ס ותעביר התייחסותה למשרד הגנת הסביבה, בהתאם לצורך".
