מדי שנה, מאות אלפי ציפורים מוצאות את מותן בשל התנגשות בחלונות וקירות אקוסטיים שקופים. מחקר שנערך לאחרונה בישראל גילה כי מדובר באחד מגורמי הפגיעה הקטלניים ביותר עבור חיות בר אלו, מדינת כיוון שישראל שוכנת על ציר נדידה צפוף וחשוב ביותר לציפורים נודדות, והתופעה מתרחבת עקב בנייה מאסיבית של כבישים וקירות אקוסטיים נוספים.
קיר אקוסטי בכביש 2
(צילום: נתיבי איילון)
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות חברת נתיבי איילון, פועל לצמצום הפגיעה באוכלוסיית הציפורים בישראל, מקים ומתקין בימים אלו, בתיאום עם רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע, קירות אקוסטיים ידידותיים לציפורים לאורך נתיבי איילון (כביש 20) וכן בכביש החוף (כביש 2), יחד עם הרשויות המקומיות השונות.
בנוסף, גם במסגרת פרויקט "נתיבים מהירים" של משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, שמטרתו לאפשר הגעה מהירה בתחבורה ציבורית ושיתופית למוקדי התעסוקה במטרופולין תל אביב, יותקנו קירות אקוסטיים ידידותיים לציפורים. אורכם הכולל של הנתיבים המהירים החדשים לתחבורה שיתופית וציבורית הנסללים בימים אלו הוא כ-75 ק"מ, בתוואי שבין ראשון לציון דרך תל אביב-יפו ועד מחלף 57 בנתניה.
הקירות האקוסטיים השקופים הידידותיים נבנו לפי עקרונות מניעת התנגשות ציפורים בחלונות, הכוללים שימוש בסמנים כדוגמת נקודות או קווים, בצפיפות של כ-60% ומעלה על גבי החלון. השיבוש החזותי מסוג זה גורם לציפור להאט או להתחמק מהחלון ברגע שהיא מבחינה בו. כך, ככל שצפיפות הסמן תגדל, גדלה הסבירות להימנעות מוחלטת של הציפור מהתנגשות בחלון.
3 צפייה בגלריה
מחקר מצא: ככל שצפיפות הסמן תגדל, גדלה הסבירות להימנעות מוחלטת של הציפור מהתנגשות בחלון
(צילום: נתיבי איילון)
לפני כשנה וחצי ערך יצחק כהן, סוקר בכיר ביחידה לסקרי טבע עירוניים בחברה להגנת הטבע, בדיקה ראשונית של פגרי ציפורים בקיר אקוסטי שהוקם בסמוך ליישוב מזרעה שבצפון. מסיכום ממצאי הסקר המלא, שמומן במלואו על ידי רשות הטבע והגנים וכלל כלבנים ומתנדבים, מעלה תמונה מטרידה מאוד: בכל שנה, נפגעות כ-114,000 ציפורים לכל 50,000 מטר של קירות שקופים, ללא ערכי כילוי, שהינו מבחן הבודק כמה זמן נותר פגר בשטח.
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים באמצעות חברת נתיבי איילון ובשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים, גיבשו תוכנית לטיפול בקירות אקוסטיים קיימים והמתוכננים בעתיד. מטרת התוכנית היא לצמצם את הפגיעה בבעלי חיים ובמיוחד באוכלוסיית הציפורים בישראל.
ד"ר אריאלה רוזנצויג, וטרינרית חיות בר בבית החולים לחיות בר בספארי וראש תחום חיות בר ב"חיים וסביבה", שליוותה את הפרויקט הנוכחי, אמרה: "מרגש מאוד לראות שגם בישראל כמו במדינות רבות בעולם החלו למגן חסמי רעש שקופים למניעת התנגשות ציפורים. חלונות שקופים אלו מהווים מלכודת מוות בעלי הכנף שלא רואים אותם. חברות התשתית החליטו לאמץ שיטות למניעת התנגשות מתוך הבנה שאנו חולקים מרחב משותף עם חיות הבר ובתוך מציאות בה לכל פעולה שלנו יש השפעה ניכרת על חיות הבר בכלל וציפורים בפרט, חשוב לקחת אותם גם בחשבון ולמנוע ככל שניתן פגיעה בהם".
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע, הוסיף: "ציפורים אינן מבחינות בקירות אקוסטיים שקופים. מבחינתן, החלון מהווה המשך ישיר לנתיב התעופה שלהן והן אינן אומדות את הסכנה עד שמאוחר מדי. התופעה הזו מקצינה כאשר שיחים, עצים ומאפיינים נוספים של בית הגידול הטבעי שלהן נמצאים מעבר לקיר. בישראל, ישנם כבר כיום מעל ל-100,000 מטרים רבועים של קירות אקוסטיים שקופים ומספר זה יעלה משמעותית בשנים הקרובות, בגין הרחבת כבישים ושכונות מגורים וקרבתם ההדדית. חשיבותן האקולוגית של הציפורים עצומה והמין האנושי מושפע באופן חיובי מפעילות הציפורים בתחום בקרת מחלות, הפצת זרעים, הדברת מכרסמים, בריאות הנפש והפנאי ועוד. קירות שאינם ידידותיים לציפורים תורמים רבות להיעלמות ציפורי ארצנו".
בימים אלו מופץ מסמך חדש שחיברו אקולוג שטחים פתוחים בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, ד"ר דותן רותם, ד"ר יואב פרלמן וד"ר אריאלה רוזנצויג, המעלה כמה עקרונות למניעת התנגשות ציפורים בחלונות אקוסטיים שקופים: שימוש בסמנים כדוגמת נקודות או קוים, בצפיפות של 60% ומעלה על גבי החלון, מהווה פתרון יעיל ביותר להפחתת התנגשויות; שיבוש חזותי זה גורם לציפור להאט או להתחמק מהחלון ברגע שהיא מבחינה בו. ככל שצפיפות הסמן תגדל, כך גדלה הסבירות להימנעות מוחלטת; צבע הסמן חייב להיות בעל ניגודיות מספקת, הנגזרת מסוג החלון רמת השקיפות וההשתקפות, הנוף ועוצמת האור, ועוד.
חברת נתיבי איילון החליטה בשבועות האחרונים לאמץ את עקרונות המסמך בכל הקירות החדשים שיוקמו, ובמקביל בוחנת את אופן יישום העקרונות על קירות שקופים קיימים. רותם סיכם: "סימון מיגון אקוסטי שקוף כנגד התנגשות עופות, הוא עוד נדבך חשוב בשיתוף פעולה בין חברות תשתית לארגונים שומרי טבע. ביצוע פעולות לצמצום הפגיעה בטבע הוא חיוני במדינה צפופה בה המגע בין הטבע למשכנות האדם ולתשתיות המשרתות אותו כה קרוב".
