בעקבות ערר שהגישה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, כנגד אישור תמ"א 14ב לכרייה וחציבה, והסכמות בין-משרדיות שהתקבלו בעקבותיו, הופץ היום (ד') על-ידי שרת הפנים איילת שקד נוסח החלטה מתוקן לוועדת השרים לענייני פנים, שירותים ושלטון מקומי, שמשמעותו הקפאה של קידום התוכנית לכרייה בשדה בריר, שליד ערד. זאת, עד לבחינת מדיניותה של ממשלת ישראל בנושא כריית פוספטים, בין השאר בהתייחס להיבטים כלכליים וסביבתיים עדכניים.
על-פי נוסח ההחלטה המתוקן, דיון מדיניות יתקיים בממשלה בתוך חצי השנה. בהודעת המשרד להגנת הסביבה נכתב כי ההחלטה המתוקנת שהופצה היום, תקבל אישור סופי בתוך שבוע. עד אז גם יבוצע תסקיר ההשפעה על הסביבה.
השרה זנדברג אמרה: "החלטה דרמטית והכרחית. לפני שמשלמים את מחיר הפגיעה במשאבי טבע יקרים, שתסכן את הסביבה ואת בריאות הציבור, נדרשת החלטת מדיניות ממשלתית עקרונית באשר לעתיד כריית הפוספטים בישראל".
היא הוסיפה: "המאבק הציבורי על כריית הפוספטים, ובאופן מיוחד באתר הכרייה המתוכנן בשדה בריר, הוא אחד המאבקים הסביבתיים והוותיקים והמוצדקים בישראל. הפוספט הוא משאב טבע ציבורי, יקר ערך ומתכלה, שבצד תועלותיו הידועות, כרייתו וניצולו כרוכים במחירים סביבתיים ובריאותיים לא מבוטלים. לא סביר שתקודם תוכנית מתאר לתכנון אתר כרייה, ותתקבל החלטה שבעקבותיה נשלם את מחיר הפגיעה במשאבי טבע יקרים, מבלי שהממשלה עשתה את תפקידה וקיבלה החלטת מדיניות, תוך בחינת מכלול ההיבטים הנדרשים, הסביבתיים, הכלכליים, החברתיים והאקלימיים".
השרה להגנת הסביבה הוסיפה: "זהו צעד דרמטי והחלטה הכרחית, במיוחד בעידן של משבר אקלים ומשבר אקולוגי חמור, המחייב את שמירת השטחים הפתוחים והמערכות הטבעיות. אני מברכת על ההחלטה המחודשת, ונפעל יחד על מנת שדיון המדיניות המתוכנן יהיה מבוסס, מושכל ואחראי".
ראש העיר ערד, ניסן בן חמו, מסר בתגובה: "אני מברך על ההחלטה החשובה לתקן את ההחלטה שנשלחה לוועדת השרים. עמדתנו נשארה נחרצת בכך שאסור לסכן את בריאות הציבור בוודאי מול אינטרסים כלכליים. פתיחת הדיון על משק הפוספט הישראלי חשובה מאוד ותאפשר קבלת החלטות מושכלת לגבי אופן ופוטנציאל הכרייה במדינת ישראל".
בטור שפרסם פרופ' עדי וולפסון ב-ynet, לקראת הדיון בוועדה, נכתב בין היתר כי בשנים האחרונות מתקיים מאבק איתנים בנוגע לכרייה של פוספט בישראל, ובפרט בשדה בריר הסמוך לערד. בעוד שעיקר המאבק מתמקד בהשפעות הבריאותיות של הכרייה על התושבים באזור, שכרוכה בפיזור אבק ובו גם מרכיבים רדיואקטיביים, כשברקע גם ההשפעה הסביבתית השלילית של עיבוד הפוספט לתוצרים שונים במפעל של כי"ל רותם במישור רותם: מזיהום אוויר בחומרים שונים, לרבות בנזן - חומר מסרטן, ועד זיהום הקרקע ומקורות המים בעין צין, עין עקרבים ועין בוקק ואסון נחל אשלים, ואפילו זיהום הקרקע החקלאית ומקורות מים בדישון יתר ובמתכות כבדות, עלו מנגד גם סוגיות כמו חשיבות הפוספט לתעשיות הדשנים, התרופות, האספלט, הסוללות ועוד, כמו גם לתעסוקה באזור הנגב.
