הקואלות באוסטרליה מתות מכלמידיה ושינויי האקלים מחמירים את המצב. זו תמונת המצב העגומה של חיות הכיס הפרוותיות שנתונות לאיום של רוצח שקט, לא פחות, שמאיים לחסל את בעל החיים האייקוני בחלקים נרחבים של המדינה. למרות זאת, נקודת אור נראית באופק בזכות חיסון שמטרתו לחסל את החיידק הקטלני.
האשם במצבן העגום של הקואלות הוא חיידק הכלמידיה, שמועבר במגע מיני ללא אמצעי הגנה. בעוד שבקרב בני אדם ריפוי המחלה הוא פשוט יחסית, עבור קואלות המחלה עלולה להיות קטלנית בהרבה, לגרום לעיוורון, ציסטות במערכת הרבייה, אי פוריות ובתרחיש הנורא מכל - גם למוות. כמו כן, האנטיביוטיקה שמסייעת לבני האדם, עלולה להרוס את חיידקי המעי שקואלות זקוקות לו כדי לצרוך את עלי האקליפטוס שמהווים את תזונתן הבסיסית, מה שמוביל את חלקן לגווע ולמות ברעב, גם לאחר ריפוי המחלה.
המחלה מתפשטת במהירות בקרב חיות הכיס ותעיד על כך העובדה שבשנת 2008 הייתה שכיחות הכלמידיה נמוכה מאוד, שכן כ-10% מאוכלוסיית הקואלה בגונדה, עיירה כפרית בצפון מזרח ניו סאות' ויילס באוסטרליה, חלתה. עד שנת 2015 נתון זה עלה עד ל-60% וכעת, כ-85% מאוכלוסיית הקואלות נגועה בחיידק – כשהתרחיש הגרוע לא פוסל את האפשרות ש-100% מהקואלות יידבקו. "אם חושבים על זה, זו כבר לא אוכלוסייה בת קיימא בגלל אי הפוריות. כמעט כל נקבה שנדבקת בכלמידיה הופכת לא פורייה תוך שנה, אולי שנתיים מקסימום. גם אם הן שורדות, הן לא מתרבות", אמר פרופ' מארק קרונקנברגר, מומחה לפתולוגיה וטרינרית מאוניברסיטת סידני.
מומחים אומרים שמצבים כמו זה בגונדה מתרחשים בקרב אוכלוסיות הקואלה ברחבי אוסטרליה, ומאיימים על חיות הכיס שגם כך נתונות לסכנת הכחדה, בין אם בשל אובדן השטחים הטבעיים שמשמשים להן בתי גידול, בשל החמרה של השריפות כתוצאה משינויי האקלים (זכר לשריפות ב-2019, שכילו יותר מ-12 מיליון דונם ברחבי ניו סאות' ויילס בלבד והרגו יותר מ-60 אלף קואלות) ובין אם בשל בני האדם שכורתים את עצי האקליפטוס.
הקואלה רשומה כ"פגיעה" ברשימה האדומה של האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע (IUCN), המקטלג מינים בסכנת הכחדה ומעריך שמספרן עומד על בין 100 אלף לחצי מיליון בטבע. אך מנגד, קרן הקואלה האוסטרלית טוענת מצידה שמספרן נאמד בכ-58 אלף בלבד. חוסר האחידות בהערכות לגבי מספרן של הקואלות בטבע האוסטרלי, גרם לממשלה להתחייב אשתקד לתקצוב בגובה 2 מיליון דולר אוסטרלי, אשר יועבר למפקד קואלות לאומי כדי לברר היכן הם נמצאות וכמה נותרו מהן במדויק. כל זאת כחלק מתוכנית התאוששות לאומית עבור הקואלה אשר תיבחן בדצמבר הקרוב, בטרם תהפוך לחוק ב-2022.
דבורה טבארט, יו"ר קרן הקואלה האוסטרלית, הצטרפה לקריאה לעגן חוקתית את ההגנה על הקואלות והזהירה כי חיות הכיס הללו עלולות להיכחד תוך שלושה דורות. "אנחנו רוצים להגן על הקואלה באמצעות חקיקה יעילה ומוכחת", אמרה טבארט. לדבריה, על החקיקה הזו להיות דומה לחוק להגנה על עיטם לבן-ראש בארצות הברית, שמגן על הסמל הלאומי של המדינה מפני איומים על אוכלוסייתו ובית גידולו.
משבר האקלים הפך את אוסטרליה לפגיעה יותר לשריפות הרסניות, כמו אלה שנראו כאמור בשנת 2019, כמו גם לבצורת ולגלי חום. מצב זה גם הופך את הקואלות לרגישות יותר למחלות. לפי הגוף המדעי המוביל באוסטרליה, ארגון המחקר המדעי והתעשייתי של חבר העמים (CSIRO), המדינה כבר התחממה בכ-1.44 מעלות צלזיוס בממוצע מאז 1910. על פי הדו"ח של ממשלת אוסטרליה, כאשר חיות הכיס חשופות לתנאי סביבה חריגים שכאלה, וירוס הכלמידיה מתפשט מהר יותר באוכלוסייתן. "שילוב של אובדן בתי הגידול ושינויי אקלים קיצוניים, גורם לקואלות להיות נתונות ללחץ רב ומדכא את מערכת החיסון שלהן ומגדיל את פגיעות המערכת החיסונית מדרגה נמוכה לדרגה גבוהה משמעותית", אמר פיטר טימס, פרופ' למיקרוביולוגיה באוניברסיטת סאנשיין קוסט באוסטרליה.
למרות כל התמונה השחורה שמצטיירת עבור עתידן של הקואלות, נראה כי יש שביב של תקווה באמצעות חיסון מבוסס חלבון, שפותח על ידי פרופ' טימס בעשור האחרון ונוסה בקרב אוכלוסיית הקואלה במדינה כדרך להגן על בעלי החיים מפני זיהומים חמורים. "ניסויי הבקרה נמשכו כדי לבדוק את יעילות החיסון על קבוצות קטנות של קואלות - לעתים קרובות כ-20 או 30 בכל פעם. שני השלבים הראשונים עברו בהצלחה וכעת אנחנו בשלב השלישי והאחרון, בו ייכללו 400 קואלות - 200 יקבלו מנה אחת של החיסון ו-200 יהיו בקבוצת הביקורת", אמר פרופ' טימס.
לקואלות שיחוסנו יוצמד שבב שיסייע במעקב אחריהן למשך שנה, כשישנה אופטימיות רבה בקרב החוקרים הודות לממצאים מוקדמים יותר לפיהם החיסון כנגד וירוס הכלמידיה לא רק מגן על קואלות בריאות מלפתח תסמינים, אלא גם מפחית את חומרת המחלה בבעלי חיים שכבר נדבקו בה. "ברגע שיוכח שהחיסון בטוח ויעיל, אני מקווה להפיץ אותו לבתי חולים לחיות בר ברחבי אוסטרליה כדי לחסן את כל הקואלות שיגיעו אליהם", הוסיף פרופ' טימס.
אוסטרליה: סבתא הצילה את הקואלה מהאש. ארכיון
בנוסף למאמצים בפן החיסוני, חוקרים בפארק חיות הבר פד'רדייל בסידני עובדים בשיתוף עם חברת GE Healthcare כדי לאתר את הכלמידיה מוקדם ככל האפשר באמצעות סריקת אולטרסאונד. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת של האיגוד הווטרינרי האוסטרלי הראה כי אולטרסאונד הינו כלי יעיל לאיתור מוקדם של המחלה, בכך שניתן לווטרינרים יותר זמן לטפל בבעלי החיים ולבלום את התפשטות המחלה.
"בקואלה נגועה בכלמידיה, רואים את התעבות דופן שלפוחית השתן, בדומה למה שרואים אצל בני אדם כשיש להם דלקת בדרכי השתן", אמרה פיונה מילדרן, מנהלת השיווק הקליני האזורי של GE Healthcare, שמסבירה כי החלק הקשה ביותר בסריקת הקואלות הוא לגרום להן להישאר רגועות, על אף שההליך אינו מכאיב ופשוט בעיקרו. "מה שנלמד על מניעה או טיפול במחלות, יעזור בסופו של דבר גם לאוכלוסיות בטבע. אם לא נזהר, הקואלות ייכחדו. ככל שנוכל ללמוד כיצד לטפל ולמנוע איומים כמו הכלמידיה, כך יש לנו סיכוי גדול יותר להציל אותן", אמר צ'אד סטייפלס, אוצר בכיר בפארק פד'רדייל.
