לעיתים נדמה שיתושות מתעקשות לעקוץ דווקא אותנו יותר מאשר אחרים. בעוד שמחקרי עבר מצאו מגוון סיבות לכך, כמו חום גוף, סוג הדם, ואפילו שתיית אלכוהול - במחקר חדש, שנערך בהובלת ד"ר יונתן בוחבוט מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, נמצא כי ריחות מסוימים הופכים את אף היתושות לרגיש במיוחד ויכולים למשוך או לדחות אותן לבני אדם. הממצאים, שפורסמו לאחרונה בכתב העת Parasites & Vectors, בשיתוף עם הדוקטורנטים אמיר דקל, אביתר שר-שלום, יורי ויינר ואסתר יקיר מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, מאפשרים זיהוי ופיתוח דוחי יתושים טבעיים ואפקטיביים כבר בעתיד הקרוב. "מקווים שהממצאים יאפשרו פיתוח תכשירים רפואיים יעילים יותר בקרוב", אמרו החוקרים.
באמצעות שיטות לזיהוי גנים המשפיעים על תפקוד חוש הטעם והריח בקרב אוכלוסיות של חמישה מיני יתושים, צוות החוקרים איתר מולקולות פוטנציאליות שעשיות למשוך או לדחות יתושות וניתח את התנהגותן בתגובה לריחות אלו. כלומר, המטרה הייתה להבין כיצד ריחות מסוימים משפיעים על תפקוד האף והתנהגותן בסביבה. "חוקרים רבים כבר הוכיחו שהבדלי ריח אינדיבידואליים משפיעים על התנהגות בעלי החיים", אמר ד"ר בוחבוט. לדבריו, "כעת, רצינו להבין כיצד זה קורה אצל יתושות, מכיוון שחוש הריח החד שלהן אחראי למטרד ונזק רב לבריאות הציבור".
ממצאי המחקר מעלים כי קולטני הריח באף היתוש רגישים במיוחד לריחות מסוימים - דבר שמשפיע גם על התנהגותם הפיזית. "לדוגמה, בדקנו תרכובות אורגניות המכונות אינדול, אשר נפוצות בעיקר בפרחים לבנים ומשמשות גם בתעשייה להגברת טעם וריח של מזון ובשמים", אמרו הדוקטורנטים יקיר וויינר. הם הוסיפו כי "לאורך ההיסטוריה, יתושים פיתחו קולטנים סלקטיביים ורגישים ביותר לאינדול. באחד הניסויים שלנו מדדנו מספר מסלולי תעופה וראינו כי חומרי הריח הללו מפחיתים את המהירות, אך מגבירים את פיתול התעופה של יתושות צעירות ובוגרות". החוקרים הצליחו לזהות כי ריח האינדול דוחה יתושות מחיפוש בני אדם - ואף מצמצם את יכולתן לעוף למרחקים.
לדברי החוקרים, הממצאים מסייעים להבין כיצד אורגניזמים שונים מזהים ומנתחים מידע שמופק מחוש הריח. לאחרונה, בשיתוף פעולה עם פרופ׳ עודד שוסיוב, הם החלו בפיתוח מנגנון לשחרור ממושך של חומרים נדיפים נגד עקיצות יתושים. בנוסף לכך, פועלים החוקרים בשיתוף פעולה עם ד"ר ספי ורניק ממכון וולקני לפיתוח חיישנים מבוססי קולטני ריח.
ד"ר ורניק מאמין כי כבר בעתיד הקרוב ניתן יהיה לשלב חיישנים אלו בשוק: "אנו כבר עובדים על מיקרו-טרנזיסטורים בגודל שערה אנושית, המבוססים על קולטני ריח של יתושות, שיאפשרו לנו לפתח את הדור הבא של החיישנים לזיהוי מהיר של ריחות בעלי חשיבות חקלאית ורפואית". ד"ר בוחבוט סיכם כי מחקרים עתידיים יתמקדו בהשפעת ריחות נוספים – כאשר בימים אלה נערך שיתוף פעולה בינלאומי לבחינת השפעת ריחות הקנאביס על התנהגות היתושה.
