השמירה על הים היא חיונית לכולנו. הים מייצר כמחצית מהחמצן שמיוצר בכדור הארץ, ופועל בין השאר כמנגנון לוויסות אקלים ולספיגת פחמן. כל זאת לא יתאפשר ללא המגוון הביולוגי הרב שיש בים: החל מבקטריות שיכולות לבצע פוטוסינתזה ועד ללוויתנים ענקיים. אחד הארגונים הפועלים לשמירה על המרחב הימי הוא "סי שפרד" (Sea Shepard), שהוקם בשנת 1977 בארצות הברית, ועוסק בשימור ימי ובמאבק נגד דיג לא חוקי ודייג היתר.
השבוע, בכירי הארגון מגיעים בפעם הראשונה לישראל מתוך כוונה לשמוע על הנעשה בתחום בארץ, ולנסות להתניע פעילות עתידית שעיקרה מניעת דיג בלתי חוקי, מחקר ושמירה על הים התיכון ולעורר מודעות לחשיבות הפעילות הימית עבור הסביבה.
אנשי הארגון פועלים למען שימור והגנה על החיים באוקיינוסים בעולם כדי למנוע מצב שבו האוקיינוסים יהיו ריקם מחיים. הארגון נמצא ופועל בחזיתות ימיות רבות, בשיתוף פעולה עם ממשלות וארגונים מקומיים, באזורים בהם קיים דייג לא חוקי ודייג מאסיבי: החל ממאבק נגד הצי היפני באנטרקטיקה, ועד עצירת צי ספינות דיג סיניות לחופי אפריקה ודרום אמריקה ומאבק ברשתות הרפאים בים התיכון לחופי איטליה.
כחלק מהביקור, עמותת In Good Nature הישראלית מפיקה אירועי תרבות בשם Israel for the ocean כדי לעורר מודעות לטובת הפעילות.
"יש כמה סיבות לצורך שלנו להגן על האוקיינוסים", אמר ל-ynet פיטר האמרסטד, מנהל הקמפיינים של סי שפרד העולמית שמגיע השבוע לישראל יחד עם אלכס קורנילסן מנכ״ל "סי שפרד גלובל". לדבריו, "אנחנו תלויים בים להישרדות שלנו. אנשים מבינים את החשיבות להגן למשל על יערות הגשם באמזונס אבל האוקיינוסים מספקים לעולם שלנו יותר חמצן מכל היערות יחד. כמו כן, הים נמצא במצב מאוד לא טוב בגלל שינויי האקלים שגורם להתחממות, בגלל זיהום וגם בשל דיג-יתר".
עוד הוסיף האמרסטד כי "ארגון המזון והחקלאות של האו"ם קבע ש-90% מהאוקיינוסים בעולם נמצאים במצב של דיג יתר וניצול יתר. מכך נובע דיג לא מדווח ולא חוקי - כ-20% מהדייג בעולם נעשה באופן לא חוקי".
בר פראן, מנכ"ל עמותת In Good Nature ופעיל בארגון סי שפרד אפריקה, אמר שמשמעות כניסה של ארגון בינלאומי כמו סי שפרד לישראל תראה כי "לדגים אין גבולות, הבעיה היא עולמית. מה שמתרחש בסיציליה ואפריקה משפיע גם על ישראל". פראן הוסיף ש"סי שפרד" מביאים עמם גם משאבים וידע. "בישראל אין באמת עיניים במים העמוקים שלנו, הכניסה שלהם יכולה לעזור מאוד לרשות הטבע והגנים. עבודה עם ארגון שעובד עם הרשויות תחת חזון של לייצר מצב שבו אין דיג לא חוקי תביא רק ליתרונות".
האמרסטד הוסיף כי האירועים שנערכים החודש יהיו מעין מבחן, כדי שהארגון יוכל לבדוק את מידת התמיכה שיש לנוכחות גבוהה יותר של סי שפרד בישראל. "אנחנו מגיעים כדי להנגיש את סי שפרד לישראלים, והאפשרות לפתוח כאן סניף שלנו בהחלט קיימת. כדי שזה יקרה נהיה זקוקים למספיק תומכים שיוכלו להביא את המסר של מה שקורה בים לישראלים וגם נצטרך קרן לתמיכה הכספית שמאפשרת לספינות שלנו להיות בים", אמר.
זיהום פלסטיק - בעיה חמורה בים
האמרסטד ציין שזיהום פלסטיק היא אחת הבעיות החמורות ביותר שהים מתמודד איתן, והיא גורמת גם לתמותה של בעלי חיים ימיים. "זאת בעיה קשה שמתרחשת בכל העולם. יותר ויותר מסעדות הפסיקו להשתמש למשל בקשים מפלסטיק, ואנשים רבים מפחיתים גם שימוש בשקיות פלסטיק וזה טוב אבל אם אנחנו מתבוננים בזיהום הפלסטיק בים - רובו מגיע מציוד דייג. תעשיית הדיג מתוכננת על כך שמכניסים קילומטרים על קילומטרים של רשתות פלסטיק שלמעשה מתוכננות בכוונה להזיק לחיי הים באוקיינוסים".
"כשאנחנו חושבים על נושאים סביבתיים כמו מה שקורה לכרישים, אנחנו כאנשי המערב מיידית מאשימים את הסינים בשל מרק סנפיר הכריש שהם מכינים. אבל כשאנחנו אוכלים טונה, אנחנו למעשה תורמים למות הכרישים", אמר האמסטד.
לדבריו, "צייד נלווה הוא אחד הנושאים הקשים שכמעט ולא מדברים עליהם. הכוונה לקורבנות התמימים והבלתי נראים של תעשיית הדיג. אותם מיני דגים שנתפסים למרות שהם לא היו המטרה. בשנה שעברה הייתי על ספינה לציד שרימפס. 0.2% מהכמות של הדגה שנלכדה ברשתות הייתה שרימפס. 99.8% ממה שנלכד היו מינים אחרים של דגה שרובם נזרקו לים כשהם מתים".
בנוסף לכך, מנהל הקמפיינים סיפר כי בילה על מאות ספינות שצדות טונה לאורך החוף של מערב אפריקה, ומעולם לא נכח בספינה שלא היו עליה גם כרישים מתים. "6 מתוך 7 מינים של צבי ים נמצאים בסכנת הכחדה למרות שאין אף סוג ציד שהמטרה שלו היא צבי ים. הם מתים הרבה בגלל שהם נתפסים בציוד של דיג מסחרי. רוב הישראלים לעולם לא ירצו להרוג כריש, צב ים, דולפין או לוויתן, אבל למעלה מ-300,000 לווייתנים מתים מדי שנה כתוצאה מציד נלווה", אמר.
7 צפייה בגלריה
נפגעים מפלסטיק. צב ים בשמורת טבע ים האלמוגים במפרץ אילת
(צילום: גולן רידר, רשות הטבע והגנים)
ומה עוד ניתן לעשות כדי לשפר את המצב בים? בר פראן ציין כי כולם יכולים לתרום. "החל מלהצטרף לארגוני הסביבה. וגם לשים לב מה אנחנו צורכים, אי אפשר להתעלם מזה. בשביל שנוכל לשמור על הים באופן הכי טוב שאנחנו יכולים, אנחנו צריכים לראות מאיפה אנחנו צורכים, הפחתה של הדגים שלנו. כל אחד צריך לקחת מחויבות אישית. זה מתחיל ונגמר באיך אנחנו מתנהלים מול הסביבה שלנו ומה אנחנו עושים כדי לשמור עליה. אז אם אדם מרים את השקית שיש לידו, או אם הוא מפחית או מפסיק לאכול דגים. זה מייצר שינוי גדול".
בכירי סי שפרד ייקחו חלק בשני אירועים: הראשון הוא ערב הרצאות, שייערך ב-19.5 במרכז פרס לשלום ולחדשנות שבתל אביב-יפו, בנושא דיג ושימור ימי בו ישתתפו בכירי הארגון, וכן גם נציגים מעמותות העוסקות בתחום בישראל. האירוע השני הוא מסיבה שתערך ב-21.5 באברהם הוסטל, תל אביב-יפו, בה לפי המארגנים תתקיים "חגיגה של הים".
