החד-קרן הוא אחת מהחיות המיתולוגיות המוכרות ביותר בעולם, ובעולם המודרני הוא אף הפך לסמל רב-משמעות. יש אנשים שחולמים להיות מיוחדים כמו חד-קרן, ששואפים ללמוד ממנו איך לאהוב בגאווה או להיות מושא בלתי נגיש לתשוקה, ואולי אפילו לגדל חד-קרן בחצר. מה עומד מאחורי התהילה חסרת המעצורים של היצור הפנטסטי הזה, שחדר עמוק לליבה של האנושות? והאם הוא יכול להתקיים במציאות?
המיתולוגיה וההיסטוריה של החד-קרן
התיעוד המוקדם ביותר להופעתם של חדי-קרן בתרבות האנושית מגיע ממש מהשכונה שלנו, ממסופוטמיה הקדומה. ציורים קדומים מסביבות שנת 3,000 לפני הספירה שנמצאו באזור מתארים בעל חיים דמוי סוס עם קרן אחת היוצאת ממצחו. במיתולוגיה ההודית, החד-קרן מופיע לעיתים לצד הקרנף – יצור אמיתי, שגם הוא בעל קרן אחת, אך היא קצרה יותר מזו של החד-קרן ונמצאת על אפו. ואילו בווייטנאם ולאוס מזהים את החד-קרן דווקא עם היונק הנדיר סאולה (Saola), ממשפחת הפריים, שתועד לראשונה רק בשנת 1992.
סחלב רצועית רוברט
6 צפייה בגלריה
אוֹרוֹקְס (בקר הבר) או חד-קרן? חותם מסביבות 1,900-2,600 לפני הספירה שהתגלה בהאראפה בעמק האינדוס
(מקור: Metropolitan Museum of Art, Public Domain)
באירופה רווחו כנראה סיפורים רבים על חדי-קרן בתרבות העממית של ימי הביניים. בפתח עידן התגליות הצטרפו אליהם דיווחים על חדי-קרן "אמיתיים", כשתיירים מהיבשת החלו לצאת למסעות לצפון אפריקה ולהודו, וחזו לראשונה בקרנפים ובבעלי חיים אחרים שהיו שונים מאוד מהמוכר להם. מכיוון שהדיווחים הללו הועברו בעל פה או באמצעות איורים, שחלקם נעשו בדיעבד, סביר להניח שפרטים רבים השתנו בדרך, במעין "טלפון שבור". אחד מהתיירים האלה, ברנהרד פון בריידנבאך בן המאה ה-15, דיווח לדוגמה כי ראה במו עיניו חד-קרן במהלך מסעותיו בהרי ירושלים ובסיני.
החד-קרן היהודי
בתלמוד הבבלי מתואר דיון בין חכמים על זהותו של התחש המוזכר בתורה. וכך הם אומרים: "לא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא וקרן אחת היתה לו במצחו..." ובהמשך: "שור שהקריב אדם הראשון, קרן אחת הייתה לו במצחו, שנאמר 'וְתִיטַב לַיהֹוָה מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס'". (מסכת חולין, נ"ט, ב'). מעניין לציין שחלק מתרגומי התנ"ך לאנגלית וללטינית התייחסו לראם כאילו הוא חד-קרן. ייתכן שהטעות קשורה לכך שבמבט מהצד הקרניים הישרות והמקבילות של הראם עשויים להיראות כקרן יחידה, ואף לעיתים אנו נתקלים בראמים עם קרן אחת, לאחר שאיבדו את אחת מקרניהם בקרבות עם זכרים אחרים.
בהדרגה החלו להופיע במאה ה-15 יותר ויותר חדי-קרן ביצירות אמנות מאיטליה, צרפת וספרד. האמנים ציירו אותם בדרך כלל בהשראת בעלי חיים שהכירו היטב: לעיתים דומים לעז או לראם, ולעיתים בדמות סוס, לעיתים עם זקן תיש.
6 צפייה בגלריה
אמנים ציירו חדי-קרן בהשראת בעלי חיים שהכירו היטב, כאן סוס עם זקן תיש. הבתולה והחד-קרן, ציור של דומנצ'ינו מ-1602
(מקור: Domenichino, Public Domain, via Wikimedia Commons)
באותה תקופה הפך החד-קרן לחיה הלאומית של סקוטלנד, הופיע על שריונות ומגינים צבאיים, בסמלי אצולה ואף הוטבע על מטבעות זהב. בדרך כלל הוא הופיע כשהוא אזוק בשרשרת זהב סביב צווארו או גופו. הצורך ברתמת הזהב נבע מכך שראו בו חיה חזקה מאוד, פרועה ובלתי ניתנת לאילוף. סופר שרק לשני סוגים של אנשים היה החד-קרן מוכן להתמסר: לעלמת חן בתולה ועדינה, ולמלך סקוטלנד.
בהדרגה, במקביל להתפתחות החשיבה המדעית המודרנית, גברה הדרישה להעמיד גם את החד-קרן לבחינה בכלים מדעיים. מכיוון שרוב התצפיות שזיהו לכאורה חד-קרן נעשו בסביבה מדברית, היה די קל להתייחס אליהן בספקנות ולפטור אותן כאשליה אופטית או חזיון תעתועים. בהסתמך על התיאורים ההיסטוריים שלא הצליחו לשלול והשרידים הארכיאולוגיים שהתייחסו לחדי-קרן, התקבע תיאור פחות או יותר אחיד של היצור.
החד-קרן (Equus unicornus) תואר כיונק נדיר ממשפחת הסוסיים, הנישא לגובה ממוצע של 1.55 מטרים, ובעל קרן טיפוסית אחת באורך ממוצע של כ-40 ס"מ, היוצאת ממרכז מצחו. מהתיאורים עלה שמבנה גופו דומה לפרא הפרסי המוכר בישראל – מין של חמור בר אסיאתי שנמצא כיום בסכנת הכחדה.
לפי מאפייני הסביבות בהן תוארו התצפיות, אפשר לשער שאילו חדי-קרן היו קיימים, הם היו צריכים להיות יצורים שעברו התאמות אבולוציוניות לסביבה חמה ומדברית עם צמחיית בָּתָה דלה הכוללת שיחים, קוצים ועצים משתרעים נמוכים. ומכיוון שברוב התצפיות והאיורים החד-קרן מופיע לבדו, נראה שהם בעלי חיים יחידאיים (סוליטריים) החיים בגפם, בזוגות או בקבוצה קטנה מאוד. בכך הם נבדלים משאר משפחת הסוסיים, שחבריה חיים בעדרים גדולים עם מערכת חברתית מורכבת.
מה חד בחדי-קרן?
יש שיגידו שהריבוי חדי-קרן הוא שגיאה. "חד" היא תחילית שהיא קיצור של "אחד", אבל "חדי" היא צורת הנסמך של "חדים". כך שהפירוש של חדי-קרן הוא יצורים שקרניהם חדות, ולא בעלי קרן אחת. בצירופי סמיכות שיש בהם תחיליות נהוג להרבות דווקא את הנסמך, כך שצורת הרבים התקינה של חד-קרן תהיה לכאורה "חד-קֶרֶנִים". אך צורת הרבים הזו אינה מתגלגלת על הלשון, ודוברי העברית מעדיפים ברובם לדבר על חדי-קרן. כך שבואו נסכים שהם גם חדים וגם אחדים.
השושלת של החד-קרן
בשנת 2012 פורסם בכתב העת Science Creative Quarterly מאמר מדעי פיקטיבי שבחן את מקורו האבולוציוני המשוער של החד-קרן, על בסיס ידע מדעי אמיתי על מנגנונים גנטיים אבולוציוניים מוכרים. באופן ספציפי יותר, הוא עסק בפילוגנטיקה של החד-קרן, כלומר בקרבה המשפחתית שלו ליצורים חיים אחרים.
את האבולוציה של כל היצורים שחיים כיום בכדור הארץ, או שחיו בו בעבר, מייצג אילן יוחסין ענק שבבסיסו אב קדמון משותף, והענפים מייצגים שושלות שהתפצלו ממנו. לדוגמה, אם נעקוב אחרי הענף שממנו התפתח המין האנושי, הומו ספיינס, נגיע תוך כמה התפצלויות לאב הקדמון המשותף לנו ולשימפנזים, ואי שם במורד הענפים נגלה את האב הקדמון המשותף לנו ולכל היונקים, וכך הלאה עד לתחילת החיים עלי אדמות.
כותבת המאמר, הביולוגית האיטלקייה אנה בציקלופו (Bazzicalupo), הציעה מנגנון משוער של רביית כלאיים בין סדרת מפריטי הפרסה למכפילי הפרסה, הכוללת את הלווייתנאים. מדובר בשתי סדרות נפרדות של יונקים, ששונות מאוד זו מזו, אך שתיהן התפתחו מהעל-סדרה לאורסיאתריה (Laurasiatheria). מסדרת מפריטי הפרסה התפתחה בין השאר משפחת הסוסיים, כולל הסוסים עצמם, וממכפילי הפרסה התפתחו כל הלווייתנים, ובכלל זה אחד המשונים והמופלאים שבהם: לווייתן חדשן חדקרן.
6 צפייה בגלריה
החד-קרן נוצר משילוב ביניהם לסוס? לווייתני חדשן חדקרן שעלו יחד אל פני הים כדי לנשום
( צילום: NOAA, Public Domain, via Climate.gov)
לחדשן חדקרן (Monodon monoceros), הקרוי גם נרוואל, יש תכונה נדירה: יש לו חט ארוך וישר דמוי קרן שבולט מסנטרו. אורך החט יכול להגיע עד שלושה מטרים – יותר משליש מאורך גופו של הלווייתן, ובמשך מאות שנים ניסו בני האדם להבין מה התועלת שיש ללווייתן מקיומו. בשנים האחרונות התברר שהוא משמש איבר חישה, וכן עוזר בציד, אך ככל הנראה הוא אינו חיוני - אחרי הכול לרוב נקבות החדשן אין אותו, והן מאריכות חיים אף יותר מהזכרים.
בציקלופו משערת שהחד-קרן המיתולוגי נוצר מזיווג מאוד לא שגרתי בין לווייתן חדשן חדקרן לסוס או סוסה. מדובר כמובן בהשערה בלבד, שכן חדי-קרן אינם קיימים במציאות, ויש בה כמה בעיות. ראשית, רביית כלאיים אומנם קיימת בטבע, למשל ה"לייגר" שנולד מהכלאה של אריה עם נקבת טיגריס, או ה"זונקי" שנולד לזברה וחמור, אך ככל שהמרחק הגנטי בין שני מינים גדול יותר, הסיכוי לצאצא משותף פוחת – והנרוואל שונה מאוד מהסוס. ושנית, מאותה סיבה רוב בני הכלאיים אינם פוריים ולא יוכלו להתרבות ביניהם.
שלושה גוונים של אפור
בספרי "הארי פוטר" מסופר שהחד-קרן עובר תהפוכות רבות במראהו החיצוני בשנות חייו הראשונות. כשחד-קרן נולד, צבע פרוותו זהוב ומצחו חלק, אך בערך בגיל שנתיים שערותיו מכסיפות, ושנתיים לאחר מכן בוקעת הקרן ממצחו. בגיל שבע הסייחים מגיעים לגודלם הבוגר וצבע פרוותם משתנה בשנית, הפעם ללבן טהור ובוהק.
אף ששינויי הצבע הללו נשמעים פנטסטיים, מדובר בתופעה נפוצה למדי בממלכת היונקים, וגם אצל קרובי המשפחה של החד-קרן – הסוסים. רק צבעי הכסף והזהב ייחודיים באמת. יש למשל סוסים שנולדים שחורים ומלבינים ככל שהם מתבגרים. הם נבדלים בכך מסוסים לבקנים, שסובלים מפגם גנטי שמשבש את ייצור הפיגמנט המעניק לפרוותם את צבעה, כך שהם נולדים לבנים, רגישים מאוד לאור השמש, ובדרך כלל גם חירשים.
סוסים אפורים נולדים בדרך כלל עם פרווה שחורה או חומה, וכשהם מתבגרים פרוותם מתבהרת, ולעיתים גם עוטה תצורות עגלגלות בגוונים שונים. תהליך ההתבהרות נמשך כמה שנים, עד שבסביבות גיל שמונה הם מלבינים לחלוטין. התופעה נובעת מפעילותו של גֵן לצבע האפור, שגורם לאובדן מתמשך של פיגמנטים.
זהו את הקרן
בעולם החי יש כמה סוגים של קרניים. בעברית אין הבדלה לשונית ברורה ביניהם, אך באנגלית מבחינים בין Antlers (קרניים נשירות), שעשויות עצם בלבד, לבין Horns, שעשויות עצם חלולה המכוסה קרטין – החלבון שממנו עשויות השערות והציפורניים שלנו. קרני עצם יש למשל לאיילים, והן נושרות בערך פעם בשנה וגדלות מחדש. לראמים, לעומת זאת, יש קרני קרטין ועצם, שצומחות כל חייהם אך אינן מתחדשות. לכן ראם שאיבד קרן אחת בקרב עם זכר אחר יישאר עם קרן אחת עד מותו, וייתכן שיטעה צופים תמימים שיחשבו שמדובר בחד-קרן אמיתי. סוג שלישי הוא קרן הקרנף, שעשויה קרטין בלבד. ולבסוף, "קרן" הלווייתן חדשן חדקרן היא בעצם חט ארוך, בדומה לחטי הפיל, העשוי מרקמת שן.
גם מיודענו הלווייתן חדשן חדקרן משנה את צבעו עם ההתבגרות. הוא נולד בצבע כחול-אפור, מתכהה לכחול-שחור, והבוגרים משנים את צבעם לאפור-כסף ומתבהרים עד כדי אפור בהיר ואפילו לבן.
חיידקים בצבעי הקשת
חיידקים ומיקרואורגניזמים נמצאים בכל מקום, ויש להם תפקיד חשוב גם בתפקוד מערכת העיכול – במיוחד אצל אוכלי עשב כמו משפחת הסוסיים. מערכת העיכול משמשת בית גידול פורה למגוון רב של יצורונים (מיקרואורגניזמים) המתקיימים יחד במערכת אקולוגית מורכבת שמכונה מיקרוביום.
למינים שונים יש פרופיל מיקרוביום שונה, הקשור בין השאר לסוגי המזון שהם אוכלים, לאקלים, למים וגורמים סביבתיים רבים אחרים. חיידקים שונים מפרקים מרכיבים שונים בתזונה לתוצרים שונים. חלק מהחיידקים שאנחנו מכירים מפיקים תוצרים שמכילים חומרי צבע (פיגמנטים).
אחת האגדות המפורסמות על חדי-קרן היא שיש להם גללים בשלל צבעי הקשת, עובדה ש"מתועדת" היטב במגוון רב של תמונות וסרטונים. על כן אין כל פלא שבשנת 2020 פורסם ב-Science Creative Quarterly מאמר היתולי נוסף שניסה לאפיין את המיקרוביום של החד-קרן ולזהות את הפיגמנטים החיידקיים האחראים לצבעיו הרבים.
המאמר התמקד בחיידקים שזוהו בכמות גדולה במעיים של סוסים ושל לווייתני חדשן חדקרן, מתוך הנחה שהם ישגשגו גם במיקרוביום של החד-קרן. מביניהם התמקדה הכותבת, המיקרוביולוגית אן מאדן (Madden), בחיידקים שמפיקים תוצרים צבעוניים, כמו אקטינובקטריה, פירמיקוטים וציאנובקטריה.
צבע הצואה עשוי לא פעם להעיד על מצב המיקרוביום שלנו ועל תזונה לא מאוזנת, אך מאחר שאנחנו איננו חדי-קרן לא סביר להניח שאנו נגיע אי פעם לצבעי קשת בוהקים בלכתנו לשירותים.
ייתכן שהצבעוניות הייחודית של גללי החד-קרן מתיישבת עם כוחות הטיהור המיוחסים לחד-קרן, במיוחד כשמדובר במקורות מים. למשל בספר הפנטזיה "אבק כוכבים" חוזר הסופר ניל גיימן על האמונה שרווחה באירופה של ימי הביניים על כך שחד-קרן יכול לטהר מים מזוהמים, לרפא מחלות ולפעול נגד קסם אפל.
מחוץ לספרות הפנטזיה, נוכחות של צואה במים דווקא מגבירה את הסיכון לקיומם של חיידקים מחוללי מחלות. כך מופצת למשל מחלת העכברת, שמקורה לרוב בהפרשות של פרות או מכרסמים שהגיעו למים עומדים. אך אילו היו קיימים חדי-קרן במציאות, ייתכן שיכולנו להסביר את תופעת הטיהור בכך שהצואה הצבעונית של החד-קרן מכילה חיידקים המפיקים תוצרים בעלי תכונות אנטיביוטיות מסוימות, שמעכבות את ההתרבות של חיידקים מחוללי מחלות.
חיידקים אכן נמצאים בשימוש בשיטות מסוימות של טיהור שפכים באמצעות "הרחקה ביולוגית". חיידקים כאלה ניזונים מהחומרים המזהמים המצויים במים ומפרקים אותם. חלק מתוצרי הלוואי של הפירוק אינם מזיקים ונותרים במים, ואת השאר מסננים החוצה בהמשך תהליך הטיהור.
החד-קרן כסמל לשוני וייחוד
בעולם הכלכלה וההייטק השם חד-קרן הודבק לחברות הזנק (סטארט-אפים) נדירות שהשווי שלהן זינק אל מעל רף מיליארד הדולר. הכינוי נטבע לרגל האופי החד-פעמי של הצלחת החברות הללו, ש"נדירות כמו חד-קרן".
יחד עם צבעי הקשת בדגל הגאווה, גם החד-קרן מוכר כיום כסמל לשונות, ובמיוחד בהקשר לזהות מינית ומגדרית. צבעי הקשת מסמלים את קשת הצבעים הרחבה שכל אחד ואחת יכולים להגדיר בעזרתה כדי להגדיר את המגדר שלהם. לצורך העניין יש להבדיל בין המגדר – מאפיינים חברתיים-תרבותיים שעל פיהם בני אדם מגדירים את עצמם כגברים, נשים או משהו אחר, לבין המין (זוויג) שהוגדר להם בלידתם, הזהות המינית איתה הם מזדהים, המין הכרומוזומלי, המשיכה המינית והמשיכה הרגשית שלהם. כל אחד ואחת יכולים להרכיב את הזהות המינית הייחודית שלהם משילוב הצבעים והמאפיינים הללו. קבוצה בשם TSER – ראשי תיבות של "משאבים חינוכיים לתלמידים טרנסים וטרנסיות" – אף הגתה את חד-קרן המגדר: סמל חינוכי של פתיחות וקבלה.
בתוך קשת הגאווה, חדי-הקרן הפכו לסמל שמזוהה במיוחד עם ביסקסואליות, ומבטא את ייחודה כקהילה הסובלת מקשיים בהשתייכות לקהילה הלהט"בית, בנראות ובקבלה החברתית. החד-קרן, יצור אגדי שלא באמת קיים, נבחר כתגובת נגד לטענות שביסקסואליות אינה קיימת. זאת אף שחוקרים מצאו שהתנהגות הומוסקסואלית, ובמיוחד ביסקסואלית, נפוצה מאוד בעולם החי ונצפתה בלמעלה מאלף מינים שונים של בעלי חיים. התופעה מודגשת מאוד אצל עופות כמו הפינגווינים, שהם מונוגמיים, ולרוב חיים בזוג עד מותם.
קהילה נוספת שמוגדרת על פי המגוון, השוני והייחוד שלה, הן ביחס לחברה הכללית והן בין חבריה, היא של אנשים עם שוני בפעילות העצבית (Neurodivergent). הכוונה היא לאנשים שאזורים מסוימים במוחם פועלים בצורה שונה מהאדם הטיפוסי. בקבוצה הזאת נכללים אנשים עם אבחנות פסיכיאטריות ונוירולוגיות כגון הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, דיסלקציה, טורט ועוד. אומנם האבחנות הללו נחשבות לא פעם כמוגבלות או הפרעה, אך ביסודם מדובר בקושי של הסביבה להתמודד עם שוני וייחודיות. כשם שהסביבה המודרנית והביתית אינה מתאימה כנראה לחדי-קרן, גם קצב החיים המודרני, ריבוי הגירויים, המסכים והמסגרות הקשיחות אינם מותאמים בהכרח לקבל את ייחודם של אחרים, ובמיוחד של מוחות הפועלים בצורה אחרת.
לכן, בעולם של סוסים ולווייתני חדשן חדקרן, נראה שזה לא עניין של מה בכך להיות חד-קרן. כדי שנוכל לממש את החד-קרן המיוחד שבתוכנו, נצטרך קודם לוודא שהסביבה שלנו מותאמת לקבלת השונה.
שירלי פרבר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
