כיום, בעידן שבו יש כלי תחבורה מהירים וחדישים, קל להמעיט בערכו של הסוס, שרכיבה עליו נקשרת כענף ספורט או תחביב. ביות הסוס הוא אחת המהפכות הגדולות בהיסטוריה העולמית, שבה בעל החיים האצילי היה בעל חשיבות היסטורית משמעותית.
עכשיו עולה ממחקר חדש כי בני אדם בייתו סוסים כ-1,000 שנים מאוחר יותר ביחס למה שהיה נדמה, תחילה עבור בשר וחלב, ולאחר מכן עבור שיפור יכולת התנועה ממקום למקום. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature, הצביע על כך שסוס הבית (Equus ferus caballus) התפשט החל מסוף האלף השלישי לפנה"ס, לפני כ-4,200 שנה.
4 צפייה בגלריה
רועי סוסים במונגוליה הפנימית
רועי סוסים במונגוליה הפנימית
רועי סוסים במונגוליה הפנימית
(צילום: Ludovic Orlando)
הייתה זו תחילת עידן בהיסטוריה האנושית, שבו סוסים הובילו להאצת ההתפתחות של רשתות התקשורת והמסחר ברחבי אירואסיה, מה שהקל בין היתר גם על קיום אינטראקציות בין תרבויות מגוונות. צוות המחקר, שכלל 133 חוקרים מ-113 מוסדות ברחבי העולם, אסף מגוון רחב של שרידים ארכאולוגיים של סוסים מרחבי אירואסיה (יבשת-על הכוללת את יבשות אירופה ואסיה, שהתכנסו בתהליך טקטוני לרצף יבשתי).
הם שילבו תיארוך פחמן-14 עם רצף דנ"א עתיק כדי לאפיין סדרת זמן גנטית מקיפה, שסיפקה הצצה לטרנספורמציות הגנטיות שחפפו להופעת רכיבה על סוסים.
סוסים סייעו לחולל מהפכה בהיסטוריה האנושית, בין היתר בשל הסיבולת שלהם למרחקים ארוכים ויכולתם להעביר משאות כבדים, מה שאיפשר לבני אדם להתפשט במהירות ברחבי העולם, להביא איתם מזון וציוד ולהילחם בנשק כשהם רכובים על סוסים. מחקר על שלדים אנושיים מתרבות יאמניה, שפורסם אשתקד בכתב העת Scientific Advances, מיקם את העיתוי של המהפכה הזו על ציר הזמן, בין 3300 ל-3000 לפנה"ס, כאשר הנוודים למחצה הללו עברו ברחבי אירופה ומערב אסיה, והביאו איתם את שפתם ההודו-אירופית.
4 צפייה בגלריה
רועה סוסים מנסה לתפוס את סוסו במונגוליה, מאי 2014
רועה סוסים מנסה לתפוס את סוסו במונגוליה, מאי 2014
רועה סוסים מנסה לתפוס את סוסו במונגוליה, מאי 2014
(צילום: Ludovic Orlando)
4 צפייה בגלריה
רעיית סוסים במונגוליה הפנימית (אוטונומי מונגולי בצפון סין), יולי 2019
רעיית סוסים במונגוליה הפנימית (אוטונומי מונגולי בצפון סין), יולי 2019
רעיית סוסים במונגוליה הפנימית (אוטונומי מונגולי בצפון סין), יולי 2019
(צילום: Ludovic Orlando)
אבל ניתוח חדש, מבוסס דנ"א עתיק של 475 סוסים, מפריך את הרעיון שעדרי סוסים גדולים ליוו את נדידת האנשים ברחבי אירופה לפני אלפי שנים. במחקר החדש, זיהו החוקרים שינויים מובהקים בגנטיקה של סוסים מבויתים המצביעים במקום זאת על כך שזה קרה בשנת 2,200 לפנה"ס בערך, כלומר כ-1,000 שנים מאוחר יותר ממה שהניחו בעבר.
"מהניתוח שערכנו עולה כי הגנום העתיק נקשר למרכז אירופה ולמישור הפאנוני (אגן הקרפטים) ואגן טרנסילבניה עד סוף האלף השלישי לפנה"ס, הרבה לאחר התפשטות תרבות יאמניה. בנוסף, טווח הזמן שחלף שבין דורות הסוסים ירד במידה ניכרת לפני 4,200 שנה, מה שמצביע על כך שמגדלים ניסו להגיע לתפוקה רבה יותר מבחינת רבייתם של הסוסים, במטרה לענות על הביקוש הגובר ברחבי היבשת באותה העת", אומר ד"ר פבלו ליבראדו מהמכון לביולוגיה אבולוציונית של ברצלונה, שנמנה על צוות המחקר.
4 צפייה בגלריה
שיירת סוסים ופרדות נושאי משאות כבדים ברחבי האנדים הפרואניים, אוגוסט 2024
שיירת סוסים ופרדות נושאי משאות כבדים ברחבי האנדים הפרואניים, אוגוסט 2024
שיירת סוסים ופרדות נושאי משאות כבדים ברחבי האנדים הפרואניים
(צילום: Ludovic Orlando)
לכן, לפני 4,200 שנה החלה הניידות מבוססת סוסים, שנמשכה כאמצעי התחבורה היבשתי המהיר ביותר עד להופעת המנועים המכניים. "שאלה אחת שעוררה בי תמיהה במשך שנים נוגעת להיקף התפוקה: כיצד ניתן היה לגדל מספר כה ניכר של סוסים בן רגע מאזור ביות קטן יחסית כדי לענות על הביקוש הגלובלי ההולך וגובר עד תחילת האלף השני לפנה"ס? עכשיו יש לנו תשובה", אומר ד"ר לודוביק אורלנדו, מנהל המרכז לאנתרופוביולוגיה וגנומיקה של טולוז בצרפת, שנמנה על צוות המחקר. "מגדלים שלטו ברבייה ואף האיצו אותה, כך שהם הכפילו את קצב התפוקה".
מחברי המחקר הגנטי הראו בנוסף כי קשרי דם חדשים - התואמים לאלה של סוסים מבויתים מודרניים - נוצרו בסביבות שנת 2,200 לפנה"ס. "נראה שהביות הראשון נועד למטרות בשר וחלב בקבוצת ציידים-לקטים שהתיישבו במרכז אסיה, כשחברה אנושית זו, שהתיישבה בשטח בו שוכנת כיום קזחסטן, לא השתמשו בסוסים לצורכי תחבורה. לעומת זאת, הקבוצות האחרות שבייתו את הסוסים לפני 4,200 שנה, עשו זאת למטרת שיפור ושדרוג יכולת הניידות של אנשיהן", מסביר ד"ר אורלנדו, כשלדבריו הטריגר לכך עשויים להיות שינויי אקלים שהובילו לעונות יבשות בדרום-מערב אסיה ובערבות, כך שהסוסים סייעו לאנשים לשרוד ולעבור במהירות לאזורי מרעה חדשים.