יותר מ-50 אלף שקנאים מגיעים לישראל בעת נדידת הסתיו, אך השנה מספר השקנאים צנח בצורה דרמטית ואף אחד לא יודע להסביר את התופעה. בשנת 2020 ספרו אנשי רשות הטבע והגנים מעל 51 אלף שקנאים. אבל השנה המספרים עומדים על כ-33 אלף בלבד. בשנים קודמות המספרים היו דומים לאלו של 2020 ולצפרים אין הסבר להיעלמות של כמות גדולה כל כך של שקנאים.
שקנאים באגמון החולה. ארכיון
(קבוצת צ’רטר יוטיוב ורשות הטבע והגנים)
"יש מעקב מאוד מדוקדק אחר השקנאים", אומר אקולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, עמית דולב. "בשנה הנוכחית נתקלנו בתוצאה שהיא מאוד מוזרה, שאנחנו לא יודעים להסביר אותה. תחילת הנדידה החלה בסוף חודש אוגוסט. קצב הכניסה שלהם לישראל היה דומה לשנים קודמות, אבל משלב מסוים פתאום אנחנו שמים לב שנעצרה הגעת השקנאים לישראל. השנה ספרנו כ-33 אלף שנכנסו לישראל. ניסינו להעלות כל מיני השערות. האם יכול להיות שעברו יותר מערב לנו? בלתי אפשרי. זו חיה שצריכה לנוע בתרמיקות ולא יכולה לחצות את הים. יש אפשרות לחצות מזרחה לנו. אבל זה נשמע לא סביר, כי הכול מדבר והם צריכים איזו תחנת עצירה לפני שהם ממשיכים לאפריקה".
דולב הוסיף: "האם יכול להיות שעברו בישראל מהר ולא עצרו כאן? אנחנו מכירים מקרים כאלה אבל זה קורה לרוב בתחילת העונה כשהשקנאים הבוגרים עוברים. לרוב הצעירים, שנולדו בשנה האחרונה, מגיעים בסוף העונה. אבל קצב כניסת השקנאים בתחילת העונה היה דומה. זה אומר שמשהו אולי קרה לאוכלוסייה הצעירה. השאלה הבאה הייתה האם הייתה בעיה באזורי הקינון בבולגריה, בצפון יוון ובאגמים הרדודים שם. מהבדיקות שעשינו עם קולגות אין דבר. האם קרה משהו בטורקיה בדרך אלינו? אין שום מידע שיכול לרמז על תשובה".
הצפרים מחכים לראות מה יהיה בשנה הבאה. האם מדובר במגמה או באירוע חד פעמי, שאין לנו באמת יכולת להסביר אותו? "קשה לי להאמין שהיה משהו דרסטי שמשפיע על קרוב ל- 40% מהאוכלוסייה הנודדת שעובר בשתיקה בלי שהיינו שומעים עליו. אשמח לרעיונות נוספים. כי נשארנו עם סימן שאלה גדול", הוסיף דולב.
השקנאי מקנן בדרום-מזרח אירופה, במערב אסיה ובדרומה, ובחלקים גדולים של אפריקה. האוכלוסייה העולמית של השקנאים מונה היום כ-250 אלף עד 300 אלף פרטים. אוכלוסייה זו נודדת כולה דרומה בעונת הסתיו, חורפת באפריקה, חוזרת צפונה באביב, שם מתקיימת גם אוכלוסייה יציבה. כל הפרטים הנודדים של אוכלוסייה זו עוברים בישראל בעונות הנדידה בסתיו (בין אוגוסט לנובמבר), ובאביב (בין מרץ למאי). כמה מאות נשארים לחורף בישראל.
השקנאים נודדים מישראל לאגמים הגדולים של אפריקה, אגם ויקטוריה ומוצא הנילוס, שם אין ספירות מדויקות של הציפורים. "אין ספירות מדויקות גם באזורים אחרים לאורך ציר הנדידה", אומר דולב. "אין לנו אינדיקציות לירידה משמעותית ממקומות אחרים בעולם".
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, מנסה לפתור את התעלומה. "מכיוון שאין ספירה מאורגנת, אלא הדבר מתבסס על מתנדבים, ההסבר הסביר הוא שייתכן ופספסנו נדידה. ביום אחד חזק של נדידה הייתה יכולה לעבור כל הכמות החסרה שאולי התפספסה בעקבות רוח יוצאת דופן, והסיטה את השקנאים מהציר הרגיל שלהם. לא כולם עוצרים לתדלק פה. ייתכן שהם לא עצרו במאגרים הקבועים שבהם מבצעים את הספירה".
אלא שיש אינדיקציות נוספות לירידה באוכלוסייה. השנה נפגעו פחות שקנאים מבשנים קודמות בבריכות הדגים, שם הם נמצאים בקונפליקט מתמיד עם מגדלי הדגים. "אפשרות נוספת היא שיש פה איזשהו שינוי", אומר ד"ר פרלמן. "בדרך כלל בחיות בר אנחנו לא רואים ירידה כזו באוכלוסייה אלא אם כן אירעה קטסטרופה. ייתכן ויש פה שינוי של נתיבי הנדידה, וחלק מהשקנאים שהיו נודדים דרך ישראל כבר לא נודדים דרכנו. זה יכול להיות, אם כי זה לא סביר".
בינתיים נותרו בישראל כ- 1,300 שקנאים. בשבועות הקרובים רובם יפרשו כנף וינדדו דרומה. כמה מאות בודדות יישארו איתנו בחורף בישראל.
