דנמרק חנכה אתמול (יום ד') פרויקט, שמטרתו אגירה של פחמן דו חמצני בעומק של 1,800 מטרים מתחת למי הים הצפוני. פרויקט פורץ הדרך הזה הופך את המדינה הסקנדינבית לראשונה בעולם שטומנת את גז החממה המזהם בעומק האדמה. מדובר בגזי חממה שלא רק נפלטו בסביבה הקרובה, אלא יובאו ממקומות אחרים.
שטח ההטמנה של הפחמן דו חמצני, פעולה שנועדה כדי למנוע התחממות נוספת של האטמוספרה, שוכן באתר של שדה נפט ישן. שם הפרויקט הוא "גרינסנד" (Greensand), אותו מובילות ענקית הכימיקלים הבריטית אינאוס (Ineos) וחברת הנפט הגרמנית ווינטרשל דיה (Wintershall Dea), כשמטרתו היא לאחסן עד 8 מיליון טונות של פחמן דו חמצני מדי שנה עד שנת 2030. בדצמבר ניתן היתר ההפעלה, מה שנתן את האות להתקדם אל שלב הפיילוט.
4 צפייה בגלריה
הספינה שבאמצעותה יובל הפחמן הדו חמצני בתצורה נוזלית כדי להיטמן בעומק הים הצפוני כחלק מפרויקט גרינסנד (Greensand) הדני
(צילום: רויטרס)
בשל החשיבות הרבה שישנה בפרויקטים שמטרתם לכידה ואחסון של פחמן (CCS) בהקשר הסביבתי, פועלים כ-30 פרויקטים כעת או נמצאים בשלב של פיתוח באירופה. אבל בניגוד לפרויקטים אחרים האוגרים פליטות פחמן דו חמצני מאתרי תעשייה סמוכים, הפרויקט בדנמרק מייחד עצמו בכך שהוא מוביל את הפחמן מרחוק. תחילה נלכד הפחמן הדו חמצני במקור בתצורה נוזלית - בבלגיה במקרה של גרינסנד - ואז מועבר, כעת בספינה ובשאיפה עתידית באמצעות צינורות, ומאוחסן במאגרים, כגון חללים גיאולוגיים או שדות נפט וגז מדוללים.
בגרינסנד, הפחמן מועבר במכלים מיוחדים לשדה הנפט ניני ווסט (Nini West), שם הוא מוזרק לעומק של 1.8 ק"מ מתחת לקרקעית הים. לאחר השלמת שלב הפיילוט, התוכנית היא להשתמש גם בשדה הנפט הסמוך סירי (Siri). הרשויות הדניות, שהציבו יעד להגיע לנייטרליות פליטת פחמן כבר ב-2045, טוענות כי מדובר בכלי נחוץ מאוד בארגז הכלים האקלימי של המדינה. "תהליך זה יעזור לנו להגיע ליעדי האקלים שלנו, ומכיוון שתת-הקרקע שלנו מכילה פוטנציאל אחסון גדול בהרבה מכמות הפליטות שלנו, הרי שאנחנו מסוגלים לאגור פחמן גם ממדינות אחרות", אמר שר האקלים של דנמרק, לארס אגארד, ל-AFP.
הים הצפוני - ים שולי של האוקיינוס האטלנטי, הגובל בממלכה המאוחדת, נורבגיה, דנמרק, גרמניה, הולנד ובלגיה - מתאים במיוחד לפרויקט מסוג זה' שכן באזור כבר יש צינורות ואתרי אחסון פוטנציאליים לאחר עשרות שנים שבהן הופקו נפט וגז. "לשדות הנפט והגז המדולדלים יש יתרונות רבים מכיוון שהם מובנים היטב וישנן תשתיות שניתן לעשות בהן שימוש חוזר", הסביר מורטן יפיסן, מנהל המרכז הטכנולוגי הימי בדנמרק, מטעם האוניברסיטה הטכנית של דנמרק (DTU).
בנוסף לפרויקט גרינסנד, גם חברת טוטאלאנרג'יס (TotalEnergies) הצרפתית, שעוסקת גם כן בתחומי הנפט והגז, בוחנת את האפשרות לקבור פחמן דו חמצני במטרה ללכוד 5 מיליון טונות בשנה עד 2030. לעומת זאת, בנורבגיה השכנה, מתקני לכידה ואחסון פחמן כבר נמצאים בשימוש כדי לקזז פליטות מקומיות, אולם היא תקבל לשטחה גם כן כמה טונות של פחמן דו חמצני נוזלי בעוד כמה שנים, שיועבר מאירופה באוניה. כיצרנית הנפט הגדולה ביותר במערב אירופה, לנורבגיה יש גם את פוטנציאל אחסון הפחמן הדו חמצני הגדול מכל מדינות היבשת, במיוחד הודות לשדות הנפט המדולדלים שלה.
4 צפייה בגלריה
פרויקט גרינסנד (Greensand) בדנמרק, שהוא ראשוני מסוגו ועתיד להטמין 1.8 טון של פחמן דו חמצני בעומק הים הצפוני
(צילום: רויטרס)
4 צפייה בגלריה
מסוף לקליטת פחמן דו חמצני נוזלי בנורבגיה, בעוד שדנמרק השכנה פורצת דרך בפרויקט שבו יאוחסן פחמן דו חמצני שיגיע ממדינות אחרות באירופה, בעומק הים הצפוני
(צילום: AFP)
למרות שנמדדו במיליוני טונות, הכמויות המאוחסנות עדיין מהוות חלק קטן מהפליטות הכוללות. על פי הסוכנות האירופית לאיכות הסביבה (EEA), המדינות החברות באיחוד האירופי פלטו 3.7 מיליארד טונות של גזי חממה בשנת 2020 לבדה, שנה שבה הופחתה גם הפעילות הכלכלית בגלל מגפת הקורונה. במשך זמן רב, נחשב הרעיון של לכידת פחמן בעומק הקרקע כפתרון מסובך, כך שאומץ רק על פי צורך על ידי הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים (IPCC) וסוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA).
אבל זה עדיין רחוק מלהיות תרופת פלא להתחממות כדור הארץ, זאת מכיוון שהתהליך עתיר האנרגיה ללכידה ואחסון של פחמן דו חמצני, פולט בעצמו כמות שוות ערך לכ-21% מכמות הגז שנלכד. כמו כן, הטכנולוגיה הזו איננה נטולת סיכונים, שכן דליפות פוטנציאליות עלולות להיות בעלות השלכות סביבתיות חמורות. בנוסף, עלות הפרויקט טרם פורסמה לציבור והוא נתקל, לפחות לעת עתה, בהתנגדות מצד פעילי איכות הסביבה. "זה לא פותר את הבעיה, אלא מגדיל את הגורמים המזיקים", טענה הלן הייג, ראש מחלקת אקלים ומדיניות סביבתית בגרינפיס דנמרק, בריאיון ל-AFP. "השיטה לא משנה את דרכי הפעולה הקטלניים של החברה האנושית. אם דנמרק באמת רוצה להפחית את הפליטות המזהמות שלה, עליה לבדוק לעומק את הסקטורים שמייצרים הרבה מאותם גזי חממה", כך לדבריה של הייג, תוך שהיא מכוונת את האצבע המאשימה בעיקר כלפי ענף החקלאות והתחבורה.
