האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מעניקה מדי שנה מלגות לתלמידי תואר שלישי במדעי הטבע, במדעי החיים, בהנדסה, במתמטיקה ובמדעי המחשב, במימון התורם מרסל אדמס ז"ל מקנדה. השנה קיבלו את מלגת אדמס היוקרתית שישה דוקטורנטים מצטיינים. כל אחד מהם יקבל מלגה בגובה 100,000 שקלים לשנה למשך שלוש או ארבע שנות לימודים ועוד 3,000 דולר לשנה להשתלמויות בחו"ל, בנוסף על פטור משכר לימוד.
המלגות הוענקו לששת הזוכים בטקס שנערך ביום חמישי האחרון בבית האקדמיה בירושלים במסגרת סמינר אדמס השנתי, בהשתתפות שלושה מילדיו של התורם - סילבן אדמס, ד"ר ג'וליאן אדמס ולינדה אדמס-טרוי. אלה מקבלי מלגות אדמס השנה: מתן אילת, מכון ויצמן למדע - תחום המחקר: מתמטיקה; ניצן אפרמיאן, אוניברסיטת תל אביב -תחום המחקר: מדעי החיים; אמיר בורשטין, אוניברסיטת תל אביב - תחום המחקר: פיזיקה; עומר גרנק, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל, תחום המחקר: פיזיקה; שיר כהן, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל - תחום המחקר: מדעי המחשב; אליענה שטינברג, האוניברסיטה העברית בירושלים - תחום המחקר: פרמקולוגיה.
נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל, אמר כי "האקדמיה גאה להעניק זה 18 שנים את המלגה שייסד היזם מרסל אדמס, זיכרונו לברכה, ומברכת בחום את מלגאי מחזור 2022–2023. המפעל החשוב והמבורך הזה הצמיח בהתמדה כמה מהחוקרים המבריקים ביותר שלנו, בתחומי מדעי הטבע, מדעי החיים, המתמטיקה, מדעי המחשב ומדעי ההנדסה. בוגריו ובוגרותיו השתלבו בהצלחה מרובה באקדמיה הישראלית והזרה, בתעשיות ההיי-טק והביוטק, וכן במערכת הבריאות. לצד זאת הפרסומים הרבים פרי עטם של המלגאים והבוגרים ראו אור בכתבי העת המדעיים החשובים בעולם".
פרופ' הראל הדגיש כי בוגרי תוכנית המלגות יוצאים להתמחות בתר-דוקטורט באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם. "השקעתה היציבה והרחבה של משפחת אדמס במדענים צעירים ומוכשרים מחזקת ומקדמת את המדע הישראלי, ומדי שנה מסקרן לגלות אילו מועמדים הם המצטיינים ביותר וירכיבו את נבחרת המלגאים החדשה - שמות שברוב המקרים כדאי לזכור לעתיד". עד כה זכו לקבל את המלגה היוקרתית 155 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים.
מרסל אדמס ז"ל (1920–2020) ממונטריאול ייסד את קרן המלגות על שמו באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשנת 2005. אדמס האב היה ציוני נלהב. הוא נולד ברומניה בשנת 1920, ובמלחמת העולם השנייה היה כלוא במחנה עבודה שהקימו הנאצים. הוא הצליח לברוח ממנו ועלה לישראל, ואף לחם במלחמת העצמאות. בשנת 1951 עבר לקנדה, וכעבור שבע שנים ייסד את חברת הנדל"ן שלו, שגדלה והתרחבה עם השנים. הוא הקים את מפעל המלגות כדי להשיב טובה למדינה שבה מצא מקלט. אדמס נפטר בקיץ 2020 בהיותו בן 100.
"תוכנית מלגות אדמס היא פרויקט המורשת הפילנתרופי של אבי המנוח, ואני מתכבד לייצג אותו בברכותינו למחזור החדש של מלגאי אדמס. אבי האמין עמוקות בחינוך, אף שנבצר ממנו להגשים את חלומו לרכוש השכלה גבוהה בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה ומאורעות השואה ברומניה מולדתו. אני מברך את הקבוצה המרשימה של מלגאי אדמס לשנה זו ומאחל להם הצלחה אקדמית ואישית בתהליך קבלת תארי הדוקטור שלהם", אמר נציג המשפחה, סילבן אדמס.
הסמינר אירח השנה את פרופ‘ נעם סובל, ראש המכון הלאומי ע"ש עזריאלי לדימות ומחקר המוח האנושי במכון ויצמן למדע, שנשא את ההרצאה Blood Sweat and Tears: Human Social Chemosignaling in Health and Disease.
מסלול הכנה מותאם לתלמידים ערבים מצטיינים באוניברסיטת תל אביב
"תוכנית ״קימאם״ לקידום תלמידים ערבים בדרך לאקדמיה" - תוכנית חדשה וייחודית של ארגון יד הנדיב ואוניברסיטת תל אביב תאפשר מסלול קבלה מוסדר ומותאם לבוגרי תיכון ערבים מצטיינים להשתלב ב"שנת מעבר" - שנה טרום אקדמית שבסיומה הם יוכלו להירשם בהתאם לתנאי הקבלה באוניברסיטה כסטודנטים מן המניין במגוון תחומי דעת (הנדסה, מדעי המחשב, מדעים מדויקים, רוח, חברה ועוד).
באוניברסיטה מציינים כי מטרת התוכנית היא להנגיש עבור התלמידים הערבים את האקדמיה בדגש על מוביליות חברתית, תגבור במיומנות שפה (עברית ואנגלית), הכנה לפסיכומטרי, סדנאות להעצמה אישית וכן ליווי וייעוץ בבחירת מסלולי לימוד מותאמים. במסגרת התכנית, האוניברסיטה השיקה לאחרונה את המחזור הראשון שכולל 75 תלמידים מצטיינים ממספר יישובים (יפו, רמלה ולוד, טירה וטייבה, בקה אל גרבייה וג׳ת).
התוכנית מיושמת באוניברסיטה על ידי המשרד לשוויון ומגוון ובהובלת הממונה על שילוב החברה הערבית בקמפוס, פרופ' יוסף משהראוי, ובסיוע של רכזת התכנית מיאדה עספור. כמו כן, התכנית פועלת בשיתוף ארגון אג'יק, דקנאט הסטודנטים, אוניברסיטת תל אביב לנוער וארגון יד הנדיב.
פרופ' יוסף משהראוי, הממונה על שלוב הערבים באוניברסיטת תל אביב, אמר: "בסיום לימודי התיכון התלמידים הערבים בארץ, כולל המצטיינים שבהם, מתנתקים מכל מסגרת רשמית ומרגישים חלל פתאומי בעייתי שגורם לחלקם לאבד את הדרך להשכלה הגבוהה בגלל חוסר הכנה ראוי לעולם האקדמי. פרויקט שנת המעבר למסיימי התיכון בחברה הערבית מטרתו למלא את החלל הזה ע״י העצמת אישיותו.ה של המועמד.ת, עידוד רוח ההתנדבות לחברה והעלאת הסיכויים להתקבל ולהצליח בלימודים האקדמאיים ללא שום העדפה מתקנת בתנאי הקבלה. כולי תקווה שפיילוט זה יהפוך לנחלת הכלל לכל חלקי החברה בארץ ערבים ויהודים כאחד".
פרופ' נטע זיו, נציבת שיווין ומגוון באוניברסיטת תל אביב, הוסיפה: "באמצעות התוכנית החדשה התלמידים הערבים יקבלו ארגז כלים מותאם אישית שיפתח עבורם צוהר לאוניברסיטה ויסייע להם להתגבר על חסמים חברתיים שונים ולהגשים את השאיפות האקדמיות שלהם".
מאונ' חיפה לאוקספורד: סטודנטיות הציגו מחקר העוסק בתעסוקה ובזקנה
סטודנטיות הלומדות בורס משותף של מרכז קיימא ו-HIL, מעבדות החדשנות של אוניברסיטת חיפה, השתתפו בתחרות הבינלאומית היוקרתית - Map the System בביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת אוקספורד, תוכנית ייחודית במסגרתה לומדים לחקור ולנתח את הסוגיות המרכזיות של המאה ה-21. באוניברסיטת חיפה אמרו כי זו הפעם הראשונה שאוניברסיטה ישראלית משתתפת בתחרות היוקרתית. הסטודנטיות, ענבל קלי-כרמי, לימור פרומר- ליבנה וליאת צעירי מהחוג לגרונטולוגיה הציגו את עבודתן העוסקת בנושא בעיית היעדר תעסוקה בזקנה בשלב הגמר של התחרות היוקרתית.
Map the System היא תוכנית ייחודית המתנהלת באוניברסיטת אוקספורד במסגרתה לומדים לחקור ולנתח את אופיין הרב-שכבתי של הבעיות הסבוכות הנוגעות לכולנו, בהקשר חברתי-מערכתי רחב.
בשנת הלימודים הנוכחית, הסטודנטים והסטודנטיות במרכז קיימא - מרכז הכשרה חוץ אקדמי לאימפקט בר-קיימא בקורס משותף עם HIL, רכשו כלים משדה החשיבה המערכתית לצורך מחקר ומיפוי של בעיות סוררות (Wicked problems), במסגרת הקורס 'מיפוי מערכתי כבסיס לשינוי חברתי'. הקורס, ראשון מסוגו בישראל, פותח על-ידי פרופ' מעיין אגמון וסתיו בר-שני, שעומדות בראש מרכז קיימא, ומשלב תיאוריה ופרקטיקה, סדנאות, התנסות מעשית ועבודה קבוצתית בליווי מנטורים על מיפוי מערכתי של בעיות סוררות.
"אנחנו נרגשים מהשתתפותה של אוניברסיטת חיפה בתכנית Map the System, האוניברסיטה הישראלית הראשונה שלוקחת חלק בתכנית, בה השתתפו השנה 65 מוסדות אקדמיים מכ-21 מדינות ברחבי העולם. אנחנו שואפים בתןכנית לטפל בסוגיות ובבעיות המאפיינות את המזרח התיכון, כמו גם באתגרים הגלובליים עמם אנו מתמודדים בצורה קולקטיבית", אמר פיטר דרובאק (Peter Drobac), מנהל מרכז סקול ליזמות חברתית (Skoll Centre for Social Entrepreneurship) באוניברסיטת אוקספורד.
המכללה האקדמית אחוה פתחה מסלול לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית
המכללה האקדמית אחוה פתחה תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, אותו מובילה ראשת התכנית פרופ' שפרה שגיא, במטרה להכשיר את הסטודנטים והסטודנטיות לשמש פסיכולוגים חינוכיים במערכת החינוך בדגש ייחודי על רגישות חברתית ותרבותית בהתאם למגוון רחב של אוכלוסיות האזור.
"מוסדות החינוך מהווים גורם משמעותי וחשוב בחייהם של תלמידים ותלמידות המשפיע עליהם מבחינה רגשית, קוגניטיבית, התנהגותית וחברתית. המפגש בין עולמם של התלמידים לעולם החינוך מאתגר ועשוי לקדם רווחה וצמיחה, אך גם מעורר לא פעם קשיים", אומרת ד"ר בלהה פריינטה, פסיכולוגית חינוכית, סגנית ראשת התכנית ומרצה בכירה בתואר פסיכולוגיה חינוכית. "לפסיכולוג החינוכי יש מקום משמעותי הן בהיבט האישי והן בהיבטים מערכתיים וחברתיים מקיפים. בעבודתו מטפל הפסיכולוג החינוכי בחרדות, במצוקות נפשיות ובקשיים חברתיים והתנהגותיים, ובמקביל עוסק בקידום המערכת החינוכית כולה בכיוון של צמיחה ופיתוח חוסן אישי וקהילתי. קידום כזה חשוב במיוחד באזור הדרום שלוקה בחסר של פסיכולוגים חינוכיים בכלל ובעלי רגישות תרבותית בפרט".
תוכנית הלימודים כוללת קורסי חובה וקורסים נוספים המתמקדים בממשק שבין הפסיכולוגיה החינוכית, הקהילה ומערכות החינוך. בין הקורסים, היבטים מתקדמים בפסיכולוגיה התפתחותית, הדרכת הורים, הילד בהקשר של מצוקה וטראומה, יסודות הטיפול הדינמי והטיפול במשחק, פסיכודיאגנוסטיקה, פסיכולוגיה חינוכית מותאמת תרבותית ועוד.
התוכנית בנויה מלימודים אקדמיים לצד פרקטיקה בשירות הפסיכולוגי החינוכי ביישובים השונים באזור הדרום, במטרה לחשוף את הסטודנטיות והסטודנטים לעבודת הפסיכולוג החינוכי והמסגרות בהן הוא עובד.