מדינות האיחוד האירופי חוו בצורה קשה את החורף של ראשית 2022. בגלל המלחמה באוקראינה הן קנו מרוסיה פחות דלקי מחצבים, והן עדיין מתאוששות ממשבר הקורונה. אך האירועים האלה סיפקו להן הזדמנות להאיץ את המעבר לאספקת אנרגיה ממקורות מתחדשים על חשבון צריכת אנרגיה מדלקי מחצבים פחם, נפט וגז טבעי. שנת 2022 הייתה השנה הראשונה בהיסטוריה שבה אנרגיות מתחדשות סיפקו יותר ממחצית צריכת החשמל של מדינות האיחוד האירופי, ובשנים הבאות הן צפויות להשתמש פחות ופחות בדלקי מחצבים.
אנרגיית השמש והרוח, באמצעות פאנלים סולריים וטורבינות רוח, סיפקה 22 אחוזים מהחשמל באירופה בשנה החולפת - לראשונה יותר מכמות החשמל שסיפקו גז טבעי (20 אחוז) או פחם (16 אחוז). כשמוסיפים לזה את האנרגיה הגרעינית והסכרים ההידרואלקטריים, מקבלים שמרבית החשמל באירופה יוצר ממקורות דלי פחמן. כך עולה מדו"ח חדש של צוות החשיבה העצמאי אמבר (EMBER).
שיפור בצל המשבר
לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, בשנה שעברה החל משבר האנרגיה הראשון שהוא עולמי בהיקפו. מה שהתחיל במשבר הקורונה ובחורף קשה באירופה, החמיר בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. מדינות אירופה נפגעו במיוחד בשל החלטתן לצמצם ככל האפשר את קניית הדלקים מרוסיה. עליית מחירי הדלקים גרמה לשורת הפרעות בשווקי העולם, להחרפת האינפלציה והעוני, לסגירת מפעלים ולהאטה כלכלית. האירופים קנו גז במחירי שיא לקראת החורף, ובמדינות עניות ברחבי העולם התקשו להתמודד עם עליית המחירים החדה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
"השורד האחרון"- הפטריות או אנחנו?
הפיזיקה היחסותית של אריכות החיים
הביצה המיותמת של הפינגווינים מניו זילנד
אך במקביל חלה מגמה מעודדת של התייעלות בצריכת האנרגיה והאצת המעבר לאנרגיות מתחדשות. לפי הדו"ח, ייצור האנרגיה הסולרית בשנת 2022 גדל ב-39 טרה-וואט שעה – כמעט כפליים מהגידול שהיה בכל שנה אחרת. מדובר בגידול של רבע ביכולת הייצור לכדי 7.3 אחוזים מכלל ייצור החשמל באיחוד האירופי. בקיץ, שאופיין בגל חום קיצוני באירופה ובבצורת שהפחיתה את ייצור החשמל בסכרים, השמש סיפקה 12 אחוזים מכלל החשמל שיוצר במדינות האיחוד.
בהולנד, למשל, זינק ייצור האנרגיה הסולרית מאחוז אחד בשנת 2015 ל-14 אחוזים ב-2022. מחברי הדו"ח מציינים כי סבסוד ממשלתי יעיל והשקעה הולנדית ברשת הולכת החשמל עומדים בבסיס העליה החדה. הולנד גם מרחיבה את התשתית של טורבינות הרוח מול חופיה מתוך כוונה שכבר בשנת 2030 היא תעבור לאספקת חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים בלבד.
בנוסף להשקעות ממשלתיות, גם תושבי אירופה עצמם השתתפו במעבר: שני שלישים מהאנרגיה הסולרית המיוצרת במדינות האיחוד מקורה בלוחות סולריים על גגות, ומיליוני תושבים שותפים בקואופרטיבים של אנרגיה. לפי הדו"ח, הגידול בייצור האנרגיה הסולרית עקף את התחזיות ומאפשר לאירופה לנוע לקראת עמידה ביעדי המעבר השאפתניים שלה. ישראל, לעומת זאת, מראה הרבה פחות מחויבות למעבר לאנרגיות מתחדשות. היא קבעה מלכתחילה יעד הרבה יותר מתון, לפיו 30 אחוזים מהחשמל יהיה מאנרגיות מתחדשות עד 2030, וגם ביעד זה היא מתקשה לעמוד. כיום רק כעשרה אחוזים מהחשמל שמיוצר בישראל הוא סולרי, למרות שיש לנו יותר אור שמש מאשר לאירופה.
התחזית: פחות פחם
לצד הגידול בצריכת האנרגיה הסולרית, אירופה סבלה מירידה משמעותית בייצור החשמל מאנרגיה גרעינית בשל עבודות תחזוקה מרובות. למרות זאת, ולמרות הפחתה בייצור חשמל הידרואלקטרי בשל הבצורת, העלייה בשימוש בפחם הייתה מצומצמת, כשלושה אחוזים, ומחברי הדו"ח מעריכים כי היא זמנית בלבד. תחנות הכוח הפחמיות שנפתחו הופעלו רק בהיקף של 18 אחוזים בממוצע מיכולתן, ומרבית הפחם שנרכש נאגר במצבורים ללא שימוש. חלק משמעותי מההישג נרשם בזכות התייעלות רחבה בשימוש באנרגיה באירופה, שחסכה כמעט 80 טרה-וואט שעה בזכות מדיניות ממשלתית, התגייסות הציבור, וגם חורף חם מהרגיל.
המצב הנוכחי בסין עשוי להציב מכשול זמני בדרכה של אירופה להגשמת יעדיה. המעצמה המזרח-אסייתית יוצאת כעת ממשבר הקורונה ומגדילה את צריכת הגז הטבעי. בתגובה לכך, סוכנות האנרגיה הבינלאומית פרסמה אזהרה מפני מחסור אפשרי בגז ב-2023, מה שעלול לחייב את אירופה לשוב ולהגדיל את צריכת הפחם לתקופת-מה. אך הדו"ח של אמבר קובע כי המעבר של מערכת ייצור החשמל באירופה לאנרגיות מתחדשות נמצא במסלול יציב מאי-פעם. התקווה היא שכך יוכלו מדינות האיחוד לעבור בשלום גם את החורפים הבאים ולצמצם את השימוש בגז ובפחם.
ד"ר יובל רוזנברג, מכון דוידסון לחינוך מדעי הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
