יער קלפ טרופי חדש, שמכסה הר במצולות, התגלה בדרום הארכיפלג איי גלפגוס, כחלק ממחקר שנערך בהובלת קרן צ'ארלס דרווין, שבו תועדו מינים חדשים של אצות חומיות באזור זה. עד כה יערות מסוג זה נמצאו בעיקר במקורות מים קרים יותר, שם טמפרטורת המים נמוכה מ-20 מעלות צלזיוס.
כחלק מפרויקט Seamounts - פרויקט בראשות קרן צ'ארלס דרווין - התגלה יער קלפ נרחב על פסגת הר מצולה, המתנשא מקרקעית הים בעומק של 50 מטרים, בדרום איי גלפגוס, ארכיפלג של איים געשיים, שמפוזרים באוקיינוס השקט באזור קו המשווה, הנמצא תחת שליטתה של אקוודור. המשמעות של מחקר זה, שפורסם בכתב העת המדעי Marine Biology, נעוצה בשיא מיני אצות חדש לאזור וכנראה גם למדע. לפיכך, מחקר זה, שנערך בשיתוף עם מנהלת הפארק הלאומי גלפגוס ונשיונל ג'יאוגרפיק, גילה ואפיין את האקולוגיה של המערכת האקולוגית החדשה הזו.
יערות קלפ או ערוגת קלפ היא מערכת אקולוגית ימית המורכבת מאצות חומיות גדולות ועשירות בכלורופיל, דבר המאפשר להם לצמוח במהירות ולהגיע לגדלים גדולים מאוד, היוצרים יערות ימיים פוריים בצפיפות גבוהה. בדומה לשוניות אלמוגים ומנגרובים, יערות אלו חשובים מאוד לשמירה על המגוון הביולוגי הימי, מכיוון שהם מספקים הגנה ומזון למינים רבים, בין היתר למיני סרטנים ודגים, שמשוטטים לאורך האצות בחיפוש אחר מזון או מתגוננים מפני טורפים גדולים בין האצות, כאשר גם קיפודי ים משגשגים ביערות אלה, אם כי הם מסכנים אותם מפני שהם ניזונים מהאצות באופן הפוגע בשורשי אחיזתם, מה שמוביל להמתתם.
4 צפייה בגלריה
יער קלפ טרופי חדש שהתגלה באיי גלפגוס
(צילום: Charles Darwin Foundation/University of Malaga)
מכיוון שיערות קלפ מורכבים ממיני אצות של מקורות מים קרים, רוב היערות הללו מצויים לרוב לחופי ימים ממוזגים או באקלים קוטבי וכן באזורי חוף רדודים מכיוון שהם זקוקים למקור אור קבוע. עם זאת, יער אצות זה שהתגלה בשמורה הימית גלפגוס ממוקם באזור טרופי הרחק מאזורי החוף. "זו הפעם הראשונה שבה תועד יער אצות כה נרחב וצפוף בחלק זה של איי גלפגוס ובעומקים כאלה, שכן מה שמצאנו נראה שונה מאוד ממין האצות Eisenia galapagensis, שהתגלה באזור זה בשנת 1934", הסבירה סלומה באגלס, מדענית קרן צ'ארלס דרווין וחוקרת ראשית במחקר. היא הוסיפה שהאצות החומיות ביער שנחשף, גדולות כמעט פי שניים מהרגיל.
עד לאחרונה, Eisenia galapagensis הייתה האצה הגדולה ביותר שתועדה בארכיפלג, שמרוחק כ-900 ק"מ מערבית לחלק היבשתי של אקוודור, ומין האצות הטרופי הראשון שתועד מדעית. בשל המחסור במין זה, הצוות לא הצליח להשיג דגימה גנטית טרייה שלו כדי להשוותה לאצה החומה, שהתגלתה זה עתה. עם זאת, ניתוח חזותי הצביע על כך שהאצה שהתגלתה לאחרונה היא גם מהסוג Eisenia שנמנה על משפחת Lessoniaceae, כך שייתכן כי מדובר במין מובחן שלא תועד בעבר.
מכיוון שצלילה סטנדרטית מוגבלת לעומקים של 40 מטרים, צוותי המחקר של קרן צ'ארלס דרווין הסתמכו על טכנולוגיות חדשות, כגון כלי רכב תת-ימיים המופעלים מרחוק (ROV), כדי לחקור, לתעד ולאפיין את המערכות האקולוגיות הללו בעומק הים. למעשה, הודות להתקנת זרוע רובוטית לרכב התת-ימי, בשנת 2018 פרופ' מריה אלטמיראנו, חוקרת מהמחלקה לבוטניקה ופיזיולוגיה של הצומח באוניברסיטת מלאגה, ועמיתה חוליו דה לה רוסה מאוניברסיטת גרנדה, הצליחו לנתח דגימות של האצה החדשה הזו, שעדיין נחקרת לשם קביעת הטקסונומיה.
"למרות חשיבותן העצומה כמהנדסות מערכות אקולוגיות וכתומכות בחיים הימיים המרתקים של איי גלפגוס, האצות של אזור זה זכו להתעלמות רחבה בקרב המערכות האקולוגיות הימיות של הארכיפלג. תגלית זו מציעה הזדמנות להדגיש את משמעותם של יערות קלפ כבתי גידול למינים אחרים ואת תפקידם בקיבולת פחמן בתוך אזורי ים עמוקים", אמרה אלטמיראנו.
בהתחשב בחשיבותם של יערות קלפ כבתי גידול ימיים, והירידה העולמית שלהם עקב השפעות שינויי האקלים, הדגישו מחברי המחקר כי מחקרים נוספים על מערכות אקולוגיות טרופיות אלו חיוניים בהחלט. "הידיעה שישנם יערות ימיים שופעים חיים שהמחקר המדעי טרם היה מודע אליהם, על אף שהינם נמצאים בעומק של 50 מטרים בלבד (כמו זה שהתגלה באיי גלפגוס), משמשת כתזכורת לכמה מעט אנו יודעים על המגוון הביולוגי במעמקי הים וכמה עוד נותר לחקור, לגלות, ללמוד ולהגן עליו", סיכמה באגלס.
