בשנת 1968 הביאו אנשי רשות הטבע והגנים 11 פראים מאיראן. העדר שכן בחי בר יטבתה שבערבה, ובשנות ה-80 של המאה הקודמת הם הושבו בהדרגה לטבע כדי להשיב את הנוף התנ"כי של פעם. 14 זוגות פראים שוחררו באזור מכתש רמון ועין סהרונים, ולאט לאט הם התרבו. היום על פי הערכות יש בין 500 ל-600 פרטים באזור. אבל כעת, הצאצאים של אותם פראים - שהם אוכלי עשב - גורמים לנזקים בנגב ופוגעים פגיעה קשה בכרמים של החקלאים באזור.
בעשורים האחרונים היקבים בנגב הפכו לשם דבר, בזכות הכרמים האיכותיים שלהם. רק לאחרונה זכה יקב רמת נגב בתחרות הבינלאומית "דיקנטר" בלונדון. כיום מועדון יקבי הנגב מונה למעלה מ- 45 כרמים מהנגב המערבי ועד אילת. אבל חקלאי הר הנגב, שם מגדלים את חלק מהזנים המשובחים ביותר, סובלים מהפראים שמדינת ישראל השיבה לאדמת המדבר מאיראן.
נזק שביצעו פראים בכרם בנגב
(צילום: ערן רז)
ערן רז מכרם "ננה" שבמצפה רמון הוא הבעלים של אחד מיקבי המדבר המוצלחים. את הכרמים נטע בשנת 2007, ועד 2016 הפראים מעולם לא היוו מטרד. "כשהיינו רואים פרא על הכביש היינו שולפים טלפונים ומצלמים", הוא משחזר את הימים הטובים ההם. "אבל משהו קרה והם התחילו להתרבות בצורה מטורפת. ברגע שהכרמים החלו ללבלב, בתקופת אפריל-מאי ויוני-יולי, והעשבייה הטבעית התייבשה - הם אכלו את כולה. כשנגמר להם האוכל - הם הגיעו לאזורים החקלאיים, שם יש את עלי הגפן, המסעדה הכי טובה שהם יכולים למצוא".
לדברי רז, בעשור האחרון החקלאים סובלים מנזקים גדולים כתוצאה מהפראים. גדרות לא מונעות מהם להגיע לעלי הגפן האהובים עליהם, כיוון שמדובר בבעל חיים גדול שקשה לעצור אותו. "הם אוכלים את הפרי כשהוא בשל, עסיסי ויש בו סוכר והוא מלא במים, והם תולשים את השריגים", הוסיף רז. "הפרא היא חיה שפעילה בלילה, מאוד חכמה וחזקה. היא עוברת גדר תיל, גדר אוסטרלית וגדר חשמלית". רז מפטרל בעצמו בלילות כדי לנסות להניס את הפראים.
צור שיזף, סופר וכורם, הוא הבעלים של כרם שיזף הסמוך למצפה רמון ובה"ד 1. שיזף השקיע 100 אלף שקלים בגידור הכרם, אבל ללא הועיל. הפראים הרסו 40% מהיבול שלו. מדובר על כ- 50 דונם כרמים מזני שרדונה ומוסקט סירה ומלבק וקברנה פרנק.
כרם שיזף הוא כרם מאוזן ולא מרוסס, ולכן הפראים אוהבים אותו במיוחד. "לפי הערכות הנזקים קרובים ל-850 אלף שקל", הוא אמר. לדבריו, במשך שנים הוא, יחד עם חקלאים אחרים, מזהירים את הרשויות מהבעיה - אך דבר לא נעשה. "רשות הטבע והגנים מודעת לנושא. נדרשת השקעה בגדרות. אבל מדובר בעניין נופי. אי אפשר לשים גדר רשת מכוערת. הפראים יעברו אותה. צריך להיות גדר אבן, כמו שרואים בהרי ירושלים והרי יהודה. וזה מה שיעצור אותם".
כאמור, החקלאים פנו לרשות הטבע והגנים, הגורם האמון על חיות הבר- וגם אלה שהשיבו את הפראים שהובאו מאיראן לטבע. "יש לבעיה הזו כתובת: רט"ג. והיא מתנערת מאיתנו ולא מוכנה לקחת אחריות. אני מבין שאני והשותפים החקלאיים לא מעניינם אותם, אבל הראשון שימות - ומישהו ימות מזה - יהיה על הראש שלהם. זה רק עניין של זמן. היו שתי תאונות דרכים עם פראים שנגמרו בנס".
באחד המקרים, לפני כחודש, הבעלים של חוות סוכה במדבר התנגש בפרא בכביש וכמעט נהרג. "מעבר לנזק החקלאי, הפראים גורמים לנזק סביבתי. הם הורסים את שטחי המרעה הטבעיים של היעלים והצבאים. כל חיית בר אחרת שניזונה מעשב", אומרים החקלאים. "הם גורמים לנזקים עצומים לגפן היין באזור. בפגישה שנערכה עם רט"ג הם אמרו שהם מודעים לבעיה, אבל אין להם שליטה על זה. מבחינתם, אנחנו החקלאים המתיישבים - אנחנו הפולשים. אנחנו, מבחינתם, מפגע סביבתי. אפילו שאנחנו שומרים על אדמות מדינה, מונעים סחף קרקע, ועושים את החקלאות הכי יפה שיש".
ראש מועצת מצפה רמון, אליה וינטר, ניסה לגבש תוכנית פעולה יחד עם החקלאים. רק בימים האחרונים הקימו שני יקבי יין חדשים באזור. "אנחנו פועלים בשיתוף עם רט"ג ומשרד החקלאות כדי למצוא פתרונות לבעיה", הוא אמר. "אנחנו רואים חשיבות רבה בענף החקלאות, ובמיוחד בגידול גפן היין".
וינטר ביקש לשתף פעולה גם עם ראש מועצת רמת נגב השכנה, ערן דורון. "המועצה רואה בצורך לטפל בתופעת הפראים, כמו גם בכלבים המתפראים ובשוטטות חיות בר בסביבה המיושבת, כתופעות המחייבות את התייחסותם וטיפול של רט"ג ומשרד החקלאות".
"חוסר הניהול של רט"ג הוא קטסטרופלי", אומר שיזף. "מבחינתם זו הצלחה. אבל זו פשוט רשלנות של המדינה. מדברים על משבר האקלים וחשיבות החקלאות. אני הרי שתלתי פה 11 אלף גפנים ו- 700 זיתים. אנחנו אלה שנלמים בשינויי האקלים ודואגים לביטחון תזונתי של המדינה".
מנהל מרחב הר הנגב ברט"ג, אמיר שפיר, אמר בתגובה כי הם יבחנו כיצד לגייס תקציב לגידור הכרמים. "כשיש תלונה של חקלאי אנחנו מגיעים ומנסים לתת לו פתרונות", הוא אמר. "יש כאן שטח טבעי עם גידולים לא טבעיים. הם (א"ק: החקלאים) שינו את המרקם הטבעי של השטח. יש נזקי חקלאות גם מדורבנים וחיות בר אחרות. צריך לזכור שהאחריות של החקלאי היא למגן את השטח שלו".
